בעוד כשבוע וחצי, ביום ראשון הבא, תצא לדרך שנת הלימודים תשפ"ה וכמו השנה החולפת – גם זו שבפתח מעמידה אתגרים לא מעטים עבור צוותי ההוראה. בירושלים מדובר על כ-17,500 עובדי ועובדות הוראה, שיחזרו (אם לא יהיו שביתות) ללימודים ב-1.9, ביניהם גם לא מעט עובדות ועובדים שמתמודדים עם אתגר כפול – ההכנות וההיערכות לשנת הלימודים לצד הדאגה והמשחבה על בני ובנות הזוג שנמצאים במילואים, או כאלה שיש בידיהם כבר צו למילואים בשבועות הקרובים.
האתגרים הללו לא זרים למעסיק של אותם המורים – מינהל החינוך בעיריית ירושלים, שנערך לפתיחת שנת הלימודים בצל המלחמה. השנה האחרונה היתה מאתגרת מאוד הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האישית, כשרבים מבין צוותי ההוראה התמודדו עם הפחדים והדאגות לבני המשפחה (בני זוג וילדים) שהיו במילואים או בשירות צבאי סדיר, שלא לדבר על אנשי ונשות ההוראה שגויסו בעצמם למילואים.
זהו סיפורן של המורות הירושלמיות אסתר אפלבוי, מוריאל אברמוב וכרמל גנץ-טוויג, שבני זוגן נקראו לשירות מילואים החל מהשבת השחורה של ה-7/10. מאז, שגרת חייהן השתנה לחלוטין ולצד עבודתן במוסדות החינוך, נאלצו לטפל ולדאוג לילדיהן לגמרי לבדן.
אסתר אפלבוי, אמא לארבעה משכונת גילה ומורה בבית הספר מקיף גילה, מספרת כי "בעלי הוקפץ ב-7.10. הוא מ"פ בחטיבת החי"ר 'כרמלי' והחזיק את הקו הצפוני. עד לא מזמן, הוא היה במילואים עם חודש הפוגה אחד בלבד. זאת השנה השמינית שלי בהוראה והיא הכי קשה שהיתה. שנה מאוד תובענית. היה לי אתגר לבנות כיתה מהתחלה, עם אתגרים נוספים שהצטברו".
אסתר אפלבוי ובן זוגה
"מצד הנהלת בית הספר היתה תמיכה, התחשבו והקלו עלי ככל שיכלו", מוסיפה אסתר. "הבינו שאני לבד עם הילדים. גם התלמידים גילו הבנה לסיטואציה. כשבונים כיתה, צריך לבנות ולבסס את הקשר. לגבי השנה הבאה, יש כבר תכניות העשרה והעצמה לכיתה שלי. בחינוך אני אוהבת לתת מעבר".
סיפורה של מוריאל אברמוב, תושבת שכונת גם היא, לא שונה. היא מורה למגמת תקשורת בבית הספר 'דנמרק', ובן זוגה יונתן גויס לשירות מילואים ימים ספורים לאחר המלחמה. "בעלי יונתן גויס החל מאוקטובר האחרון ושירת ברצועת עזה כנהג טנק בשריון והיה במילואים בערך חמישה חודשים, וקראו לו שוב בעוד כמה פעימות. כרגע, הוא מזומן שוב לחודש ספטמבר לצפון. זו היתה תקופה מאתגרת, במיוחד שמצבי הרגשי לא היה משהו, אבל הייתה מעטפת שלמה והכלה של הנהלה בית הספר וגם של העירייה".
מוריאל אברמוב ובן זוגה
רוצים להישאר מעודכנים?
לדברי מוריאל, "התמיכה שקיבלתי מהמשפחה ומהצוות החינוכי גרמה לתחושת השליחות להתגבר. יש לנו 3 ילדים קטנים וכל התקופה של המילואים הייתי אצל ההורים שלי. אני גאה כל כך ביונתן בעלי שיצא להילחם ויצא מאיזור הנוחות שלו למען כולנו, שנוכל להמשיך לחיות פה בבטחה. הוא וכל שאר החיילים הם הגיבורים האמיתיים. בנוסף, בית ספר דנמרק הוא משפחה לכל דבר, גם בתקופות קשות, וגם העירייה עשתה מחוות והעניקה תמיכה. כל זה ממש חימם את הלב. התלמידים וההנהלה, כולם הבינו את המורכבות והמצב".
ויש גם, כמובן, אנשי ונשות צוות הוראה שגויסו בעצמם.ן למילואים. אחת מהן היא כרמל גנץ-טוויג, מורה בבית הספר גבעת גונן, שהתייצבה לשירות מילואים ללא היסוס עם פרוץ המלחמה.
כרמל, שתתחיל כעת את שנתה השנייה לעבודתה כמורה להיסטוריה ספרות ותנ"ך, נשואה ואמא לילד, מספרת על שירות המילואים שלה לצד גיוסו של בעלה במקביל. "בעלי לוחם חי"ר בחטיבה 5 והוא נקרא ב -7/10 לעוטף. הוא שירת בערך 5 חודשים מלאים ועתיד לצאת לשירות לצפון בספטמבר. תוך כדי, גם אני שירתתי במילואים בפיקוד העורף באזור בית שמש. התפקיד שלי הוא אחראית על הקשר מול הרשויות. עשיתי מילואים 3 חודשים כשהייתי בהריון".
כרמל גנץ-טוויג ובן הזוג
"זו היתה שנה מורכבת מאוד", מוסיפה ואומרת כרמל. "שנינו היינו במילואים ומאוד עסוקים. אחר כך ילדתי, בעלי חזר מהמילואים וחזרתי ללמד. התלמידים בגבעת גונן נתנו לי כוח. הכל היה מאוד מאתגר, אבל שירות המילואים שלי בוצע מתוך תחושת שליחות. הייתי בהריון ויכולתי להגיד לא, אבל זו זכות להגן על האזרחים במדינה, על מנת שיהיה פה עתיד יותר טוב".
כרמל מתכוננת כבר ל-1.9, בזמן שבעלה מזומן שוב למילואים, הפעם לצפון. "אני שמחה לחזור לתלמידים בגבעת גונן, להוראה ולעשייה החינוכית", מסכמת כרמל. "זה נותן כוח וזה חשוב, ובאמת חינוך זו שליחות. עם פתיחת שנת הלימודים אצטרך לחזור ולהסתדר ללא בעלי בבית. זה בטוח יהיה אתגר, אבל בחינוך ובהוראה יש את הכוח שנותן דברים טובים".
"עיריית ירושלים מצדיעה ומסירה את הכובע בפני המורות והמורים במערכת החינוך הירושלמית", מציין ראש העיר משה ליאון. "גם לאורך השנה המאתגרת הזו, המשיכו המורות והמורים היקרים להגיע מדי יום לעבודתן בתחום החינוך, למען התלמידים והתלמידות. זאת לצד קיום שגרה עמוסה, מאתגרת ומלווה בהמון דאגה לבעל או האישה שבמילואים. אנו מודים לכם מעומק הלב, וגם לכלל צוותי החינוך בעיר ולבנות ובני הזוג הירושלמיים, שנקראו לדגל בשנה האחרונה ומגנים על המולדת, גם במטרה שאנחנו נוכל לפתוח את שנת הלימודים תשפ"ה כסדרה. שתהיה שנת לימודים פורייה, רגועה, מוצלחת ושקטה".
תגובות