פעוטות בגילאי 3-0, ילדי גן, תלמידי בית ספר יסודי וגם סטודנטים להוראה – כך נראית שגרת הלימודים בימים האחרונים במכון 'כרם' לחינוך הומניסטי יהודי, אשר שוכן לו בלב גן העצמאות.
על פניו, ניתן לחשוב שהשגרה הזו מוזרה – אבל הימים מאז ה-7/10 אינם באמת שגרתיים, וכך במכון להכשרת סטודנטים להוראה מצטופפים יחדיו בחדווה הסטודנטים לצד תלמידים, ילדי גן ופעוטות שפונו מבתיהם בעקבות הלחימה.
בימי שגרה, מכון "כרם" (מבית 'כל ישראל חברים' ובשיתוף מכללת דוד ילין) מקיים תוכנית להסבת אקדמאים להוראה. ככשהחלו אלפי מפונים מהצפון (שלומי) והדרום (כפר מימון) להגיע לירושלים – הבינו ב"כל ישראל חברים" שעליהם להתגייס ולבחון כיצד יש באפשרותם וביכולתם לסייע להם.
במכון יצרו קשר עם קרן אפלבאום, מקימת בית פרת, בוגרת 'כרם' ובוגרת תוכנית מנדל למנהיגות חינוכית, שמספרת: "נכנסנו לבית המלון 'בת שבע', מלון קטן מול המכון כרם בו שוכנו מפונים משלומי, כדי להבין מה הצרכים שלהם מבחינה חינוכית. מהר מאוד הבנו שעדיין אין במקום מענה מסודר מטעם משרד החינוך, וכן שאין במקום מרחב מתאים לקיומה של פעילות חינוכית. עוד באותו יום פעלנו לקבל אישור מפיקוד העורף לפתוח בכרם את בית הספר, למחרת בבוקר כבר הגיעו כמה ילדים עם הוריהם, קבלו כוס שוקו ושיחקו בחצר. יום נוסף עבר, והנה הכיתות כבר לומדות ומפקחים מטעם משרד החינוך הגיעו לראות את הפעילות".
לצד בית הספר, הוקם גם מרחב חינוכי לגיל הרך (גילאי 6-0) ביוזמת עמותת 'early starters', שהקימה מרחבים כאלה באזורי לחימה רבים בעולם. עם הזמן התגבשה פעילות מסודרת לילדי הגן, ובעיקר לילדים מכפר מימון השוכנים במלון ליאונרדו הסמוך.
כבר מתחילת המלחמה בית הספר "כל ישראל", וגן "כרם" פועלים במכון. מספר הילדים משתנה, בין 50-40. קרן אפלבאום ויהודה רוזנברג, בוגרי מנדל למנהיגות, מנהלים את בית הספר. הצוות מורכב ממורות מפונות משלומי, סטודנטיות מתנדבות וצעירים מבית פרת.
ההירתמות, כפי שניתן להבין, מדהימה. וכך, כל ישראל חברים דואגים לאירוח הפעילות לציוד הנדרש ולמרחבי הלימוד. בית פרת דואג לשכר למנהלים. המאבטח בבית הספר הוא הורה מתנדב. משרד החינוך מסייע בהבאת ציוד, כמו שולחנות וכסאות לילדי א-ב, כוורות וספרי לימוד.
ואיך מסתדרים הסטודנטים והילדים הקטנים זה לצד זה? ד"ר רחל וולפיש, מנהלת מכון כרם להסבה להוראה "כל ישראל חברים" מסבירה ש"לקח זמן עד שהצלחנו לבנות אמון עם ההורים והילדים ולתת להם מעט יציבות בתוך המצב המורכב שהם נמצאים. לכן, כשהוחלט על פתיחת השנה האקדמית, הבנו שחייבים למצוא דרך לחיות יחד באותו מרחב לא גדול. בכל מקרה צמצמנו קצת את סמסטר א' בגלל הסטודנטים המגוייסים שלנו, ואנחנו מקיימים שיעורים כמעט בכל מקום אפשרי, כולל במטבחון ובחדר המנהלת. כך, במרחב קטן אחד, לומדים גם ילדי גן מהדרום, ילדי בה"ס מהצפון, וסטודנטים מבוגרים להוראה מירושלים וסביבותיה. כשיש מקום בלב יש גם מקום בבית".
תגובות