למרות התקוות הרבות, גם שנת הלימודים תשפ”ב, שתחל ביום רביעי הקרוב (1.9.2021), תעמוד בסימן או שמא עדיף לומר בצל ההתמודדות עם נגיף הקורונה. אם השנה שעברה היתה מאתגרת ודרשה היערכות ללימודים דרך הזום, ניסיונות ליצור מפגשים כיתתים חוץ בית ספריים ומתן מענים שונים לתלמידים ולמורים – אז השנה הזו תעמוד בסימן מתחמי חיסונים בתיכונים ובחטיבות הביניים, עמדות דיגום בבתי הספר היסודיים ובדיקות ביתיות בגנים. ולמרות זאת, יו”ר מינהל החינוך בירושלים (מנח”י) אביב קינן אופטימי: “אני מאמין שלמרות הקורונה נזכה השנה לפתיחת שנה חגיגית, שבה כל ילדי ירושלים או לפחות רובם המכריע יתחילו את השנה כמו שצריך, בבתי הספר ובגנים”, הוא אומר בשיחה עם “כל העיר” לקראת השנה החדשה. “התלמידים והמורים יהנו משפע ההכנות והחידושים שהכנו לקראת השנה החדש, יהנו משיפוצים שנערכו בקיץ בעשרות מוסדות חינוך וגם ממנהלים מצוינים שיש לנו בכל בתי הספר”.
בדבריו, קינן מתייחס גם למתווה החדש לפתיחת מערכת החינוך אשר עליו הוחלט ביום ראשון השבוע, וזאת לאחר ישיבות רבות, הדלפות ושינויים שנעשו במתווה בשבועות האחרונים. “אני מאוד מאוד שמח על המתווה הנוכחי”, הוא אומר בנחרצות ומסביר: “כמו שאני מבין, אם המתווה אכן ייושם הלכה למעשה, כולל הכיתה הירוקה (מעל 70 אחוז מתחסנים בכיתה שיאפשרו למידה גם בערים אדומות), הרי שמדובר במתווה בלתי רגיל. כזה שההיגיון המרכזי בו שהילדים יהיה בכיתות מלאות כל הזמן. בלי קפסולות ועם מינימום בידודים וזה בהחלט נהדר”.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
לדברי קינן, “אנחנו ממתינים לראות את המתווה כתוב ומאושר באופן סופי, אבל כבר התחלנו לעבוד והכי חשוב – אנחנו מיישמים את מה שלמדנו בשנה האחרונה וזה הרבה מאוד. עברנו, ולא רק מערכת החינוך אלא כולם, תקופה מטורפת ומאתגרת, אבל אני בהחלט יכול לומר שבירושלים ניצלנו את זה כמה שרק אפשר לטובה. החינוך הירושלמי הוכיח בתקופת הקורונה עד כמה הוא יודע להיות יצירתי ועד כמה הוא מוביל ואיכותי”.
למה אתה מתכוון שאתה אומר יצירתי?
“אני מכוון לרעיונות שחשבנו עליהם בזמן הקורונה, כאלה שהיו מותאמים לתקופה, אבל הבנו שהם יכולים לשמש אותנו גם כשאין קורונה, וכך חשבנו לעשות. למשל, פרויקט למידה בחוץ – הקמנו מתחמים שחשבנו שהם יהיו זמניים כמו במוזיאון עין יעל, בגן החיות, במוזיאון ישראל, וזה אפשר לנו ללמד בתקופת הקפסולות והמחסור בכיתות. בהמשך החלטנו שאנחנו יכולים להשתמש במתחמים אלה גם בשוטף, וכך אנחנו מתכוונים לעשות. חשוב להדגיש, מדובר על מתכונת לימודים מלאה – שש שעות יומיות, שבהן הילדים פשוט ישנו אווירה וילמדו מחוץ לכיתות. רעיון יצירתי נוסף שהוצאנו לפועל הוא מרכזי חדשנות במרחבים הפתוחים בבתי הספר, נתנו סיוע משולב למורים ועוד. אני חושב שלמרות המצב הסבוך שהיה – לקחנו מנהיגות ועשינו דברים מדהימים. בראנו מציאות ירושלמית שממקסמת את התנאים הקיימים, ומי שיצאו נשכרים הם התלמידים והמורים”.
“בכלל, ירושלים הייתה פורצת דרך בתקופה הקורונה”, מוסיף ומדגיש קינן. “כבר בחודש מרץ היינו היחידים בארץ שעשינו מיפוי של כל תלמידי העיר. בדקנו פערים ובדקנו את הנושא הרגשי ונתנו את המענים המתאימים, בין אם בתגבורים לימודים או חברתיים ובין אם במתן טיפולים רגשיים. אני יכול לומר היום בגאווה שאנחנו בירושלים כבר סגרנו חלק לא קטן מהפערים שנצברו בתקופת הקורונה”.
ומה עם המורות והמורים – איזה מענה הם קיבלו מענה בתקופת הקורונה?
“בוודאי. שמנו דגש גדול על המורות והמורים ועל הצוות המקצועי בבתי הספר בכמה אופנים. מבחינה פדגוגית, בירושלים כל בתי הספר קיבלו וממשיכים לקבל ליווי פדגוגי שמסייע להם לבצע התאמות למציאות החדשה של הקורונה ובאופן כללי לעולם החדש. מעבר לכך, עודדנו את המנהלים לבצע פעולות ופעילויות הפגה לצוותים – הדרכות, ערבי גיבוש, הרצאות וכו’ – וגם תקצבנו את זה. מעבר לכך, ירושלים היא העיר היחידה בארץ, ואני חושב שגם בעולם, שנותנת טיפול נפשי, לא רגשי, למורים שמבקשים זאת, ובחינם. מהבחינה הזו ירושלים היא בהחלט חממה. במקביל, במהלך השנה פתחנו את מרכז הסימולציה החדש למורים – כיתקטיקה – שבו הם לומדים מיומנויות הוראה. אנחנו אומרים די להכשרות וההשתלמויות הרגילות, ואנחנו מציעים למורים ללמוד את העולם החדש. לדוגמה, יש בסימולציות יום הורים ראשון, שבו יש שחקן מקצועי שמגיע ומשחק הורה קשה שיוצר בעיות באסיפות ההורים”.
ביום רביעי הקרוב, כאמור, יוצאת שנת הלימודים בירושלים ובכלל לדרך. כ-280,000 תלמידים בכיתות גן ועד י”ב יחזרו לספסל הלימודים, וההיערכות לשנה החדשה כוללת הרבה התעסקות עם הקורונה אבל לא רק. “אנחנו מתקדמים יום-יום בהכנות שלנו, ועד ליום רביעי הכול יהיה מוכן”, מבטיח קינן. “הרחבנו את חמ”ל הקורונה למנהלים, אנחנו ביחד עם העירייה מעודדים בדיקות סרולוגיות ברחבי העיר, אנחנו דואגים לחלק בדיקות ביתיות מהירות לגני הילדים ואנחנו מובילים את כל התהליך. בנוסף, ברגע שתהיה החלטה לגבי אופן החיסונים בחטיבות הביניים ובתיכונים – נערך גם לזה בהתאם. באופן אישי אני חושב שמדובר בהחלטה נכונה וחכמה ואנחנו נהיה ערוכים לחסן בבתי הספר את מי שירצה בכך”.
על פי הנתונים שיש לך, מהו אחוז המתחסנים בקרב תלמידי העיר?
“אין לנו מידע ראשי ממשרד החינוך, אבל יש לנו במנח”י מידע שאנחנו מקבלים באופן עקיף מבית הספר. בגדול – במערב העיר, בקרב תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי – אחוז ההתחסנות הוא טוב. מנגד, במזרח העיר אחוז ההתחסנות נמוך. אנחנו עושים מהלכים, מנסים לעודד התחסנות בקרב התלמידים, והמטרה היא שכמה שיותר כיתות יכללו בתו הכיתה הירוקה”.
מלבד הקורונה, מה כללה היערכות הקיץ לשנה החדשה?
“כמדי שנה, שיפצנו ושדרגנו מוסדות חינוך רבים. למעשה, בקיץ הזה היה שיא של שיפוצי עומק ומבנים חדשים. עשרות רבות של בתי ספר – כ-70 – שעבדנו בהם ברמה כזה או אחרת – החל משיפוץ וצביעה דרך שינוי ריהוט וציוד ועד לעיצוב מרחבי לימוד שמאפשרים למידה אחרת כתוצאה מתהליך פדגוגי עמוק שעשינו. כמו כן, במהלך הקיץ מסרנו הרבה כיתות לימוד חדשות שבנייתן הסתיימה – בעיקר במזרח העיר אבל לא רק. חשוב לי להגיד, ואני לא אומר את זה כחנופה כי אני עוזב את התפקיד בעוד זמן קצר, כל מה שקרה וקורה מתאפשר רק כי יש לנו ראש עיר שמגבה מאוד את מערכת החינוך ומעבר לכך – נותן לנו את המשאבים כדי להפוך את ירושלים לבירת החינוך של ישראל”.
באמצע חודש אוקטובר אתה מסיים את תפקידך – איך אתה מסכם את חמש השנים האחרונות?
“זו הייתה תקופה מקסימה ומדהימה. החינוך בירושלים הוא באמת הדבר הכי מקסים, מגוון, מעניין ומאתגר שיש. אני מאוד שמח על הזכות שהייתה לי להוביל את החינוך בירושלים”.
ובאיזה מצב נמצאת ירושלים מבחינה לימודית?
“העיר במצב טוב מאוד. בכל מבחני ומדדי משרד החינוך, נתוני אקלים, נתוני בגרויות ועוד, רואים שיש לנו עלייה שאין לה אח ורע בישראל. במבחני המיצב שהיו ב-2019 ובמדדי האקלים הבית ספריים הנתונים שלנו הם מהגבוהים בארץ. גם במדדי התיכונים המצטיינים שפרסם משרד החינוך בשבוע שעבר רואים שבירושלים יש פי 2.5 מהאחוז באוכלוסיה בקטגוריית ההצטיינות 1 ו-2”.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תלמיד נ.מ.
טיפש שכמוך. במהלך הקיץ מסרנו הרבה כיתות לימוד חדשות שבנייתן הסתיימה – בעיקר במזרח העיר. אבל איפה הציבור החילוני והדתי לאומי שאותו אתה צריך לייצג? למה בני ישיבות תיכוניות צריכים לעשות חובות של ישיבה, דתיים וגם חובות של חילוניים כמו עבוד מטופשת באזרחות, בלי עזרה? איך אתה חושב שילד בן 15-17 יכול לכתוב כתיבה אקדמית, כדי להשביע את הרעב שלך והרצון להראות כאילו אתם כתבתם את העבודות- חובה לכתוב על הראיון עם ניצול שואה או פעיל ציוני או אתיופי (עבודה קצרצרה וקלה, שאין מקומה באותו מקום, אלא כתוספת ללימוד הסטוריה לתקן ציון ולא כמו מי שעובד חודשים על ההסטוריה והראיון)- "חמד" ושם המורה שכאילו הנחה אותו, אבל אין לו תקציב להנחות?
מקופחים בע"מ
שקרנים: בשכונות הותיקות יש אינטרנט איטי וההורים נאלצו לשלם על חבילה מורחבת שלא עזרה, כי התשתית של בזק רקובה. מגיעה עד 40-60 מ"ב, ולא מספיקה ל-2-4 ילדים ואמא שנשארת איתם בבית
דווקא הממד הבינוני נפגע הכי קשה. בגללכם. דורשים מהם מקסימום ורמה גבוהה בלי פרופורציה לתלמידי מזרח ירושלים ובנות הסמינר. מוזמנים לראות הוראות לעבודה חלופית. אקדמיה ולא אפשרית
תושב בית וגן
שכחת להזכיר השמתנסים מקבלים תקציב ענקי למשפחות צעירות, אבל משתמשים בו רק במזרח העיר או לחרדים,. בשכונות אחרות- המשכורת של מנהלות המתנס היא 15,000 שח, בזמן שהספריה מצטמצמת והספרים הטובים נעלמים, כי במקומם שמים ספרות זולה שאסור שתהיה בספריה ציבורית, או ספרות חרדית, למרות שיש ספריות שמיועדות לציבור החרדי, ואין צורך בשטח על חשבון הספרים הטובים של ספרית בית הכרם. הספרים שנקראים מורשת מקלקלים את הבחורים החרדים שמגיעים וגולשים באתרים או קוראים ספרים לא מתאימים ונזרקים מהבית