התרגשות גדולה אחזה השבוע במינהל החינוך בעיריית ירושלים. הסיבה, התחלה של מה שאולי מסמן את החזרה לשגרה. ביום שלישי חזרו חלק מתלמידי החינוך המיוחד אל כיתות ספסל הלימודים, כאשר ביום ראשון הקרוב (26.4) אמורים להצטרף אליהם גם תלמידי חינוך מיוחד שלומדים בכיתות רגילות.
ההכנות לקראת חזרתם אל כיתות הלימוד היתה אינטנסיבית וכלל היערכות מיוחדת לתגבור צוותי הוראה, ניקוי וחיטוי של מוסדות הלימוד, הכנה של מערך ההסעות ואפילו דאגה לציוד היגיינה וחיטוי לכיתות הלימוד – כפפות, מסיכות ואלכוג'ל.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
כעת, הפנים של מנח"י, כך לדברי היו"ר אביב קינן, הם לקראת חזרה אפשרית של תלמידי הגנים וכיתות א' עד ג' אל כיתות הלימוד. "אנחנו מאוד מקווים שזה אכן יקרה בתוך כשבועיים", אומר קינן בשיחה עם "כל העיר". "זה מה שאמור להיות על פי מתווה משרד החינוך, ואנחנו עמלים בימים האלה כדי להיות מוכנים בצורה מיטבית. אנחנו רוצים לתת שירות מצוין, שזה אומר מבחינתי שבוע פעילות מלא ולא שלושה ימים בשבוע כפי שמציע מתווה משרד החינוך. בשביל שזה יקרה אנחנו נערכים מבחינה לוגיסטית וכלכלית".
קינן מסביר כי "במשרד החינוך מדברים על חזרה בקבוצות קטנות של שלושה ימי פעילות בשבוע – אנחנו כאמור מעוניינים לחזור לחמישה ימי פעילות, אז אנחנו צריכים למצוא כיתות נוספות, למצוא גננות וסייעות נוספות ועוד. לכל זה יש השלכות כלכליות וגם לזה אנחנו מוצאים פתרונות".
לדברי קינן, "אחת האפשרויות שעל הפרק היא להוציא את הילדים, בדומה למה שנעשה החל מיום ראשון עם החינוך המיוחד, לפעילויות חוץ במוסדות תרבות ובספריות. סגרנו כבר את הנושא מול גופים כמו גן החיות, הגן הבוטני, מוזיאון ישראל, מוזיאון המדע, מוזיאון האסלאם ועוד שהם יקלטו את הילדים לחלק מהשבוע. זה כמובן לא יקרה מיד אלא אחרי מספר ימי הסתגלות, אבל זה יקרה".
- הסערה בתיכון בויאר סביב מפגש זום עם 'פורום משפחות שכולות'
- למידה מרחוק? ההורים בירושלים מתוסכלים
- עזות המצח של חלק מחולי הקורונה בירושלים
- עד הבית: זירת המשלוחים והאספקה של ירושלים
החודש האחרון היה מאתגר מאוד עבור מערכת החינוך, והדברים תופסים שבעתיים כשמדובר על מערך חינוך כמו שיש בירושלים הן מבחינת סדר גודל התלמידים, הן הפיזור הגיאוגרפי והן מבחינת המצב הסוציו-אקונומי.
"היו לנו ימים מטורפים", מדגיש קינן, "אבל אנחנו משתדלים להוציא את המיטב. קרו אצלנו הרבה דברים יפים וחיוביים בתקופה הזו ואנחנו מאוד מרוצים, למרות שהיינו שמחים יותר לו היתה הקורונה נעלמת מחיינו. העשייה שלנו התחלקה למספר רובדים. ראשית, עוד לפני שמישהו חשב על הרעיון – אנחנו פתחנו בפועל קייטנות לילדים של צוותי הרפואה. יש אצלנו מאות ילדים של ילדים רופאים, אחיות ואנשי מד"א, שאנחנו מקיימים עבורם פעילות".
"בנוסף", ממשיך ואומר קינן, "חילקנו אלפי מנות לילדי משפחות בסיכון ומשפחות נזקקות, שבדרך כלל מקבלות ארוחות בבתי הספר. כדי לעשות זאת גייסנו תרומות והוספנו עוד מתקציב העירייה. כמו כן, הפצנו סרטונים להורים איך כדאי להתנהל בימי הקורונה, דאגנו להעביר מבתי הספר מחשבים וטאבלטים לבתים שלא היה להם וגייסנו עוד טבלטים למשפחות נזקקות".
איך שמרתם על קשר עם מנהלי בתי הספר ואנשי ההוראה?
"זוהי אולי הפעילות הכי חשובה שעשינו בתקופת המשבר – ליווינו את מנהלי בתי הספר וחיבקנו אותם. אצלנו, בניגוד למה שאני שומע לצערי מערים אחרות, התחושה של מנהלי בתי הספר טובה. הם מרגישים מחוברים, הם מרגישים שיש להם מענה, הם יגידו שמנח"י זה בית. היינו איתם בקשר רציף ונתנו להם מענה בכל נושא שהיה על הפרק. התחושה היא של קהילה ירושלמית חמה".
מה אתם שומעים מהם סביב נושא הלימידה מרחוק? אתה בוודאי ער לטענות ולתלונות של ההורים.
"כולנו חווים תקופה שהיא לא רגילה. אני יודע שבתי הספר ערים לכך שאסור להטיל על ההורים יותר מדי. שהם צריכים להתאים בכל בית ספר את הלמידה לקהילה. חשוב לומר, אנחנו אוהבים את ההורים ורוצים בטובתם ואנחנו מנסים לתת את השירות הטוב ביותר. וכן, זה אומר בין השאר שההורים צריכים לעזור. חיבקנו את חזרת החינוך המיוחד השבוע ואני מקווה לחבק ממש בקרוב את חזרת השכבות הנמוכות לבתי הספר ולגנים וזה ייתן אוויר להורים. אני מבין לגמרי את המצוקה, גם באופן אישי (לקינן 4 ילדים בגילאי בית ספר, הקטנה בכיתה ג'. ר"ג), אבל אין לנו ברירה ואנחנו צריכים לנסות להפיק מזה את המיטב".
"יש שתי בעיות שכולם מדברים עליהן בהקשר של הלמידה מרחוק", ממשיך ואומר קינן. "האחת, בחלק מהבתים אין בכלל מחשב או טאבלט, וזה מגדיל את הפערים שכבר ככה קיימים. לעניין הזה אני מקווה לתת מענה כבר בשבוע הקרוב. אנחנו הקדמנו רכישה של כ-1,200 טאבלטים שהיו אמורים להגיע לבתי הספר בשנה הבאה. אנחנו נקבל אותם כעת, נחלק לבתי הספר והם יושאלו לתלמידים שזקוקים להם כדי לבצע את הלמידה מרחוק. בהמשך, כשהשגרה תחזור – הטאבלטים הללו ישמשו ללמידה חדשנית בבתי הספר על פי מודל שבנינו.
"הבעיה השנייה היא היכולת לנהל למידה דומה למה שקורה בבתי הספר", מוסיף קינן. "זאת אומרת, למידה פרונטלית למשך כמה שעות ולא הישענות על ההורים כמתווכי הוראה, במה שהוא אולי לא אפקטיבי. אנחנו נתנו אוטונומיה וגב למנהלים כדי שהם ייתנו את הגב הזה למורים. בירושלים יש יותר תמיכה, יותר ליווי רגשי והחזקה של הכיתה ופחות למידה כמו שהיא הוגדרה על ידי משרד החינוך. אנחנו הבנו שאי אפשר לצפות מילדים, במיוחד מהקטנים, לשבת 5-4 שעות מול זום כדי ללמוד בצורה פרונטלית. בבתי הספר שלנו יש יותר למידה חוויתית ומשימות שקשורות ומותאמות למצב".
אתה לא חושש מהפער שיווצר בחומר הלימוד?
נצטרך להמתין ולראות מה קורה עם חודש יולי ועם בתי הספר של החופש הגדול. יש גילאים שקל יותר יהיה להשלים, ויש גילאים שזה בלתי אפשרי. בנושא הבגרויות אנחנו נעשה את כל מה שנדרש כדי להשלים את החומר, ואני מקווה שנוכל גם לתת למידה פרונטלית לפחות לילדי כיתות מב"ר ואתגר. כמובן שלא נצא חלק מהמשבר הזה. אני מניח שפערים יהיו, בטח בכיתות ובשכבות מסוימות כמו חטיבת הביניים, אבל אנחנו נעשה מאמץ כביר כדי לצמצם את הפער הזה עד כמה שאפשר".
זה אומר גם לימודים בחודש אוגוסט?
"את הנושא הזה צריך לחלק לשלוש סוגיות נפרדות. הראשונה, הרצון של משרד האוצר לשחרר את המשק. את האוצר פחות מעניין הלמידה והשלמת החומר, אלא שילדי הגן והכיתות הנמוכות – א' עד ג' – יהיו במסגרות כדי שההורים יוכלו לחזור לעבודה. אני יכול להבין את זה כאזרח ישראלי, אבל אני לא חושב שהתשובה של זה צריכה להיות ביטול הלמידה מרחוק וביטל החופש הגדול.
"הסוגייה השנייה", ממשיך קינן, "שאליה אני פחות רוצה להיכנס בעיקר כי אני חושב שכל הצדדים טועים – היא של שינוי דרך העסקת המורים. עכשיו לא משנה יהיה לבסוף הפיתרון, מה שאסור שיקרה – ואני מרגיש שזה כן קורה – זה פגיעה בכבודם של המורות והמורים. מדובר באנשים נהדרים, אנשים שעובדים במשך שעות ארוכות, אנשים שמסורים מאוד לתלמידים שלהם. לא משנה מה יחליטו בסוף לגבי לימודים בחופש – מהדיון הזה צריך לצאת שהמורים מחוזקים, אהובים ומחובקים על ידי מדינת ישראל. במה שאני יכול – אני מנסה להשפיע על השיח הזה. השיח שמתנהל בתקשורת מוציא את המורים כקטנוניים, זה לא מדויק וזה לא נכון. מי שהלך להיות מורה אמנם מקבל חודש וחצי חופש בקיץ, אבל מדובר בעבודה קשה מאין כמוה. חשובה. ועם תלוש שכר לא מנצנץ. קורא לכולם להוקיר תודה למורים. אנחנו אוהבים אותם וצריכים אותם".
עוד אומר קינן: "הסוגיה השלישית, היא החזרת חומר לימוד. וכאן, חד משמעית, צריך להימצא מתווה שלפחות חלק מחומר הלימוד יושלם. זה לא משנה אם זה יהיה בתשלום נוסף למורים או בדרך אחרת. בסופו של דבר, התלמידים, בוודאי בחטיבות הביניים ובתיכונים, חייבים את החומר הזה כדי להגיע להישגים. לא משנה איך יעשו את זה, זה חייב להיעשות".
בתוך כל הטירוף הזה אתם מצליחים לטפל גם בעניינים שבשגרה, למשל, פתיחת שנת הלימודים בחודש ספטמבר?
"האתגר הגדול הוא לנהל את מערך הקורונה במקביל לניהול והיערכות לשנת הלימודים הבאה, שתיפתח באותה חגיגיות כמו בכל שנה. יש לנו מצוקה מבחינת עובדים וקבלנים – אבל אנחנו פועלים כדי ששנת הלימודים הבאה תיפתח בצורה המיטבית. בסך הכל אני נהנה מהעשייה ומסופק ממה שעשינו, אבל במקביל כמובן רוצה שכל הנושא הזה ייעלם מחיינו במהרה".
ב.רם
ככלל, הדברים שאומר אביב קינן מחממים את הלב ואני שמח למצוא אנשים כאלה בעולם החינוך ובדרג הניהולי. כן ירבו.
הצלחת מערכת החינוך בירושלים מבוססת אמון. אמון הדדי, בין כל השותפים, מנח"י, מנהלות, מורות ורצוי שלמעגלים יצטרפו גם ההורים (חלקם שם, חלקם ממש לא).
רכישת טאבלטים לשם מניעת יצירת פערים והפרדה בין תלמידים על פי מצב כלכלי של משפחותיהן, היא צעד מבורך, הכרחי, חברתי, ערכי וראוי.
הקורונה הזיזה את הגבינה, לשמחתי הרבה. תהליכי שינוי שהחלו בשנים האחרונות בקצב איטי, זכו לבעיטת עידוד והנה, כבר לא צריך להספיק חומר, כבר לא צריך לטחון את הילדים דק-דק, בשיעמום הרצאות פרונטליות, כבר אי אפשר לשלוט בהם. הגיע הזמן לעניין אותם. הגיע הזמן להתעניין בהם, במצבם הרגשי, החברתי, הכללי. לחקור את תחביביהם, אהבותיהם, חוזקותיהם, עניינם האישי. הגיע הזמן לאפשר להם לבחור למידה משמעותית ורלוונטית אל כל אחת ואחד מהם.
העיר מלאה במרחבי למידה, מעניינים, מגוונים, מרחיבי דעת ומעוררי סקרנות. אלה כיתות לימוד פיזיות ראויות, גם אחרי הקורונה.
אל לנו לשוב אל בית הספר הישן. בואו נתקדם. למידה במקום הוראה. עזבו אתכם מה"חומר", להספיק חומר, שלא לומר את "החומר". אין כזה דבר. צריך להספיק לחבק, לאהוב, להקנות ביטחון, תחושת מסוגלות, יכולת למידה עצמאית, יכולת התמודדות עם בעיות מורכבות, מיומנויות למידה, שיתוף פעולה, עבודת צוות, תקשורת בין אישית. צריך להספיק ליהנות, לצחוק, לשמוח, לשחק, להצדיק יותר מבעבר את המשפט "ילדות היא התקופה היפה בחיים". לא צריך את ה"א הידיעה, רק לסייע לילדים לחוות את התקופה הזאת כמהנה וטובה, כך שאת הכלים לכך יהיו להם, החוויה תהיה להם וזאת תהיה הנורמה והצפייה שלהם גם בהמשך החיים.
מצטרף כהורה לחיבוק המחנכות והמחנכים וכל העוסקים בחינוך ובלמידה. אלה העוסקים בשליחות, בעיצוב ישראל ומנהיגיה של השנים הבאות. ראויים למעמד גבוה מזה שהם מצויים בו כרגע. ראויים לשכר ולתנאי עבודה גבוהים בהרבה מאלה השוררים כרגע.