רבות מדובר על עבודות שייעשו בעתיד על ידי רובוטים, אשר יתפסו את מקומם של בני אדם, אך כיצד תשפיע תחרות שכזו על מוטיבציה של העובדים? מחקר שנערך באוניברסיטה העברית בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל האמריקנית, בדק כיצד מגיבים בני אדם כשהם נתונים לתחרות עם מתחרה רובוטי.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בניסוי שנערך על ידי צוות משותף של כלכלנים ורובוטיקנים משתי האוניברסיטאות, התחרו אנשים ברובוט וביצעו משימה מייגעת – ספירת כמות ההופעות של האות G במחרוזות תווים אקראיות. הסיכוי של כל משתתף לזכות בניסוי זה בפרס כספי נקבע לפי ההפרש בין התוצאה שלו בביצוע המשימה לבין תוצאת הרובוט בביצוע אותה משימה. במחקר השתתפו שני הדוקטורנטים, גיא ישי ובניה דרייפוס, ופרופ' אורי חפץ, שלושתם מהמחלקה לכלכלה ומהמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית (חפץ פרופ' גם בקורנל). הרובוטיקנים שלקחו חלק במחקר הם הדוקטורנט אלאפ קשירסגר ופרופ' גיא הופמן מאוניברסיטת קורנל.
רובוט שנראה כמו אדם (צילום: אי.פי Koji Sasahara)
תוצאות הניסוי הראו כי ככל שהרובוט תוכנת לבצע את המשימה באופן מהיר יותר, ביצועי המשתתפים האנושיים במשימה ירדו. הירידה בביצועי המשתתפים לא היתה מאוד דרמטית (מדובר ב-8.4 אחוזי ירידה בביצועי המשתתפים כתוצאה מהכפלת ביצועי הרובוט פי 9), אך היא היתה עקבית ומורגשת סטטיסטית. בנוסף, ההערכה של המשתתפים כלפי עצמם והחיבה שלהם כלפי הרובוט ירדו ככל שהרובוט היה מהיר יותר.
חשיבות ראשונה של הממצאים היא כלכלית, הם תומכים ברעיון לפיו אנשים מעריכים תגמולים לא רק לפי ערכם האבסולוטי, אלא גם ביחס לציפיות. יכול להיות שמשתתפי הניסוי ניסו למנוע מעצמם להתאכזב מאי-התממשות ציפיות. על פי הסבר זה, כאשר הרובוט היה איטי ולא יעיל, ציפיותיהם לזכות בפרס היו גבוהות יותר ולכן הם עבדו קשה יותר כדי להבטיח לעצמם סיכוי גבוה יותר לזכות בפרס, ולא להתאכזב ביחס לציפיותיהם הגבוהות. מנגד, כאשר הרובוט היה מהיר ויעיל, ציפיותיהם לזכות בפרס היו נמוכות יותר ולכן הסיכוי להתאכזב ירד ואיתו ירדה המוטיבציה.
רובוט חברתי (צילום: רויטרס, Aly Song)
"הניסוי שלנו תומך ברעיון שציפיות מהוות לפחות חלק מנקודת הייחוס, כלומר, שאנו משווים את מצבנו באופן עקבי למה שציפינו שיהיה״, מסביר פרופ' אורי חפץ. ״השאלה מהי נקודת הייחוס עדיין פתוחה ומסקרנת חוקרים רבים, וצעד חשוב נוסף מבחינתנו הוא להבין לא רק מה מרכיב אותה אלא גם כיצד היא מתעדכנת. בעקבות עדכון נקודת הייחוס אנו עשויים לשנות החלטות כלכליות משמעותיות בחיים, ואולי אפילו לשנות תפיסות נורמטיביות, למשל לגבי מה הוגן ומה לא בעולם הכלכלי. הבנת התהליכים האלה מסקרנת אותנו ומובילה את המחקר שלנו".
- מחקר: האם הערכים של ילדים ומבוגרים זהים?
- הדסה: מחקרים פורצי דרך ברפואת שיניים
- מחקר – עלהקשר בין השם הפרטי למראה
חשיבות נוספת של הממצאים היא תרומתם להבנה טובה יותר של סביבות העבודה של העתיד, שישלבו אנשים ורובוטים בדרכים שונות. לדברי החוקר גיא הופמן, ״כבר היום אנו רואים אנשים ורובוטים עובדים זה לצד זה במשימות דומות בעבודה, למשל בסופר עם קופות אוטומטיות לצד קופאים, או בפסי ייצור אוטומטיים למחצה. בעתיד אנו צפויים לראות יותר ויותר מקרים כאלה. הניסוי מבליט את העובדה שחלק מהאינטראקציה בין אנשים ורובוטים יכול להיות מאופיין בתחרות, גלויה או סמויה. במצב זה, חשוב להבין כיצד הרובוטים עשויים להשפיע על התחושות ועל התמריצים של העובדים האנושיים כדי לשפר את סביבות העבודה שלנו. חשוב להדגיש שמדובר בניסוי אחד שבחן את הנושא, וצריך לזכור שיש עוד עבודה מדעית רבה בנושא בהמשך".
גיא
מחקר ישן, ידיעה מועתקת