בעיות קליטה: מערכת החינוך הירושלמית בעידן הסלולר

הפאנל האחרון בוועידת החינוך לערי ישראל,ירושלים, בהפקת "כל העיר", עסק בנושא "בעיות קליטה: מערכת החינוך בעידן הסלולר". בפאנל השתתפו לילך רובין, חברה בוועד הורים בית הספר הניסויי; אמנון רבינוביץ', מנהל חטיבת הביניים זיו היוצא; וד"ר בוורלי גריבץ, המנהלת הפורשת של ביה"ס אוולינה דה רוטשילד.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

מנחת הפאנל מאיה חסון-קראוס, פתחה את הפאנל בסוגיה הרלוונטית לימינו – "שר החינוך התחבט לאחרונה בשאלה האם להוציא את הטלפונים הסלולריים מבתי הספר. השאלה היא אם מהלך כזה נכון והאם הוא יצליח?". הפאנל עסק על לימוד במאה ה-21, "האם כיתה צריכה להיראות כמו הכיתות בהן למדנו פעם או שמערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה לטכנולוגיה?", שאלה חסון-קראוס.

רבינוביץ' אמר כי "בתפיסה שלי המכשיר המעניין הזה שנקרא טלפון יכול להיות סכין, לעשות מהפכות בעולם, יכול לעשות הכל. ברוב המקרים לצערי השיח בין מורים לילדים והורים לילדים סביב הטלפון והרשתות החברתיות דל מדי. ילד משתמש בטלפון בממוצע בין שש לשמונה שעות ביום במהלכן קורים הרבה מאוד דברים, ולרוב כשקורה משהו רע המתבגרים לא ישתפו בכך את ההורים או את המורים. לכן המפתח לדעתי הוא בדיאלוג ובשיח לגבי מה שקורה ברשתות החברתיות", הדגיש רבינוביץ', "זה הפך להיות חלק משמעותי מהחיים של הילדים שלנו, ולכן צריך להקדיש לזה זמן. כיום אני מנהל חטיבת ביניים, אם הייתי מנהל בית ספר יסודי הייתי אומר שהטלפון לא צריך להיות נוכח בבית הספר, אבל בחטיבת ביניים, כדי שנוכל ללמד את התלמידים כיצד לעבוד עם הדבר הזה, הוא צריך להיות נוכח".

ד"ר גריבץ, שהשמיעה דעה מנוגדת, סיפרה: "כשהייתי מנהלת בתקופה האינתיפאדה ההורים רצו שלילדים יהיו טלפונים כל היום. בפעם הראשונה שניסינו להגיד שהטלפון לא ייכנס לדלתות בית הספר, ההורים קיבלו את זה בתור גזרה שהם לא יכולים לעמוד בה. אך התקופה הזו עברה, וכיום אנחנו בעידן אחר. אנחנו החלטנו לאסור את השימוש בטלפון בזמן השיעורים, אבל אז ראינו שהשימוש בו בהפסקות פוגם בגיבוש החברתי. לכן אסרנו על שימוש הטלפונים במשך היום, כל תלמידה מכניסה את הטלפון לארון אשר ננעל למשך היום והטלפונים מוחזרים בסופו. בשביל ההפסקות קנינו משחקי קופסא שיתרמו לגיבוש".

ד"ר בוורלי גריבץ, אמנון רבינוביץ', לילך רובין – ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים (צילום: מעיין סבאג)

רובין, התייחסה לנושא מנקודת מבטם של ההורים: "אצלנו ההחלטה בנוגע לטלפונים היא יותר של ועד ההורים מאשר של ההנהלה. ההנהלה זרקה את הכדור לידיים שלנו", כך סיפרה רובין על המתרחש בבית הספר הניסויי, "אז על סמך המון מעגלי הורים שעשינו במשך השנתיים האחרונות החלטנו שאין סמארטפון עד כיתה ו' בבית הספר. הורים שצריכים את הקשר עם הילדים בצורה טלפונית ישתמשו ב'טלפון טיפש'. אנחנו נמצאים בעידן שאנחנו לא מתנגדים לטכנולוגיה, אנחנו מבינים שאי אפשר למנוע את הקדמה אבל מצד שני ישנו פחד שנובע מחוסר ידע. לכן אני חושבת שהתפקיד שלנו בתור הורים הוא לתווך לילדים שלנו את המציאות".

ד"ר בוורלי גריבץ, אמנון רבינוביץ', ועידת החינוך לערי ישראל, ירושלים (צילום: מעיין סבאג)

רבינוביץ' הוסיף ואמר: "כמעט בכל מעשה חינוכי אני שואל שאלה על עצמי – האם אני יכול יום שלם להסתדר בלי הטלפון? יש שיגידו שכן, אבל מבחינתי התשובה היא לא. אני זקוק לטלפון כיוון שהוא עונה לי על צורך חברתי ואני בטוח שילד בכיתה ט' זקוק לו עוד יותר ממני מהבחינה החברתית. לכן אני חושב שחשוב מאוד לאפשר לתלמידים להביא טלפונים לבית הספר, אבל במקביל גם ללמד אותם כיצד להגביל את השימוש בו".

לבסוף, גריבץ התייחסה לסוגיית התאמת מערכת החינוך לשינויים הטכנולוגיים: "אנחנו משתתפים בתוכנית הטאבלטים של מנח"י במסגרתו מסבסדים רכישה של טאבלטים עבור כל התלמידות. אנחנו מוצאים את הלמידה באמצעותם מאוד יעילה, אך עם זאת מגבילים את השימוש בהם. כל תלמידה שמהרת את הטאבלט בלוקר שלה, ומביאה אותו לשיעורים רק כאשר המורה מבקשת".