פאנל זרמים בחינוך בירושלים: החינוך במזרח העיר בלב הדיון

הפאנל הראשון בוועידת החינוך בירושלים עסק בנושא "זרמים בחינוך בירושלים", ובו השתתפו מחזיקת תיק החינוך סגנית ראש העיר חגית משה; חברת מועצת העירייה עו"ד עינב בר-כהן; סגן ראש העיר עו"ד אלישע פלג; יו"ר מינהל קהילתי צור באהר רמדאן דבש; ואריק ברבינג, מנהל היחידה לקידום הפעילות במזרח ירושלים.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

הפאנל נפתח בנושא החינוך במזרח ירושלים. "קורים דברים גדולים מאוד במזרח העיר", אמרה מחזיקת תיק החינוך סגנית ראש העיר משה, " במסגרת תוכנית החומש מדובר בשינוי תפיסות ממקום שאינו פטרוני. באמת רוצים לעשות חינוך איכותי, ולתת לתושבי העיר מה שמגיע להם. אם זה חינוך ומצוינות. מה שקורה במערב העיר ברור שצריך להיות במזרח העיר, והמספרים מדברים בעד עצמם. יותר ויותר תלמידים במזרח העיר בוחרים ללמוד לפי התוכנית הישראלית של משרד החינוך, ולאט לאט נמשיך לעשות את זה".

ברבינג ציין כי "התפקיד של היחידה במשרד ירושלים היא בעצם לייצר כמה שניתן חיבור ושכנוע של גורמים בקרב הציבור במזרח העיר, כדי שייכנסו יותר לתכנית הישראלית. אי אפשר להשתמש בכוח. אם רוצים לקיים תהליך ארוך שמשותף בין הורים, מרכזים קהילתיים והממסד שזה מנח"י ועוד חייב להיחשף לסכסוך הישראלי פלסטיני, לבעיות מבנים ועוד. חייב למצוא חיבור ולהיחשף לתכנית הישראלית שטובה יותר מהתכנית הפלסטינית. אנחנו בשנים האחרונות עושים כל מאמץ שהתוכנית תעבוד, זה קשה וחשוב לעשות את זה מתחת לזרקורים. החוכמה היא לייצר נקודות פעולה ואני מקווה שזה יצטרף למשהו גדול".

כתב "כל העיר" שלומי הלר מדבר עם חברת המועצה עינב בר כהן (התעוררות) – ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים

דבש סיפר על המורכבות במזרח העיר ועל הטענות לאי שיתוף ציבור בתוכניות של הרשויות: "עד היום לא שילבו את התושבים המקומיים כמו שצריך. זה לא ייתכן שנמשיך ככה, אנחנו לא מרגישים חלק מהתוכנית העירייה. לכן, אנחנו זקוקים היום ללמד את המערכת הישראלית כפי שצריך לעשות, בגרות שמתאימה למזרח העיר. אני לא מרגיש שיש במנח"י מערכת חינוך שעובדת כמו שצריך לטובת מזרח ירושלים, אי אפשר לתת שליטה לרשות הפלסטינית במזרח העיר, אנחנו רוצים שייכות למערכת החינוך הישראלית". דבש טען כי הרשויות שמנהלות את מזרח ירושלים לא באמת יודעות מה קורה בשטח: "כל מי שמנהל במזרח ירושלים את העניינים לא יודע לעומק מה קורה שם".

בר כהן דיברה על תוכנית היתרון הירושלמי, במסגרתו תלמידים מרחבי העיר – מערב ומזרח, נחשפים לתכנים של היסטוריה ואמנות בתוך השטח המוניציפלי של העיר: "בעיר שיש כל כך הרבה יתרונות יחסיים לילד – זה יתרון ירושלמי – להסתכל במרחב ולראות את מוסדות הציבוריים, להסתכל מסביב ולהבין שהעיר טומנת בתוכה קרבה לדת ולהיסטוריה. התלמידים יכולים לקבל את זה בבית הספר ביסודי. הייתי רוצה שזה ילווה את מערכת החינוך הירושלמית, שיהיו מרחבים של מפגשים בין מזרח ומערב העיר, חרדים וחילונים. זו הזדמנות, זה לא קושי. כך הם יהפכו לילדים טובים יותר".

פלג הוסיף ואמר: " קיבלנו עיר עם הרבה חורים שחורים במיוחד בנושא החינוך. אם אנחנו רוצים את ירושלים שלמה אנחנו חייבים לתת לתושבים הערבים את אותם השירותים שניתנים במערב העיר. לגבי מערכת החינוך אין מבחינתי שום אבחנה מתושבי מזרח ירושלים לערבים שנמצאים בלוד ורמלה וחיפה. תכנית הלימודים שלהם צריכה להיות ישראלית".

לקראת סוף הפאנל שאל המנחה אהרנסון שאלה על תרבות השיח, בדגש על תרבות שיח קלוקלת ולא ראויה שנרשמת במועצת העיר וגולשת אף לפסים סקסיסטיים. "אני כנבחרת ציבור מנסה לנהל שיח בצורה עניינית ומכבדת" אמרה בר כהן, "אני 6 שנים במועצת העיר, אבל יש לי ניסיון רחב גם עם אנשי העירייה. יש חוסר נוחות לפעמים ואני משתדלת להעביר את המסר לדור העתיד עם חשיבות לערכים".