ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, בשנה שעברה (צילום: שלומי כהן)
ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, בשנה שעברה (צילום: שלומי כהן)

לקראת ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים: מערכת החינוך בעיר בעידן הסלולר

ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, תתקיים ביום רביעי, 21.8, בטרמינל, מתחם התחנה: אחד הפאנלים יעסוק בנושא "בעיות קליטה: מערכת החינוך בעידן הסלולר", ובו ישתתפו חברה בוועד הורי הניסויי לילך רובין, המנהל היוצא של חטיבת הביניים זיו - אמנון רבינוביץ', מנהלת אוולינה הפורשת ד"ר בוורלי גריבץ ומחנכת בסאלד ומהסתדרות המורים ורד שושן

פורסם בתאריך: 16.8.19 08:22

בוועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, שיתקיים ביום רביעי הקרוב, 21.8, בטרמינל, מתחם התחנה, יתקיים בין השאר פאנל בנושא "בעיות קליטה: מערכת החינוך בעידן הסלולר". בפאנל ישתתפו לילך רובין, חברה בוועד הורים בית הספר הניסויי; אמנון רבינוביץ', מנהל חטיבת הביניים זיו היוצא; ד"ר בוורלי גריבץ, המנהלת הפורשת של ביה"ס אוולינה דה רוטשילד; ורד שושן, מחנכת כיתות א'-ב' בבית הספר סאלד, הסתדרות המורים.


הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


ד"ר גריבץ, מנהלת אוולינה דה רוטשילד הפורשת אומרת השבוע בשיחה עם "כל העיר": "אני מאוד בעד לקדם שילוב של טכנולוגיה במערכת החינוך. הטכנולוגיה היא כלי שמאפשר פדגוגיה חדשנית מבוססת חקר בצורה הרבה יותר יעילה ממה שהכרנו לפני כן. התלמידות שלנו מכירות את הטכנולוגיה, או כערוץ תקשורת או כצעצוע, וכדאי שהן יכירו עוד שימושים שיפתחו להן אופקים. אבל כדי להטמיע שימוש בטכנולוגיה במערכת החינוך, המורים צריכים לעשות 'אימוני הוראה' מחדש. הטכנולוגיה מאפשרת פדגוגיה אחרת שמזמינה את הבנות להרבה יותר פעילות, שיתופיות, ועצמאות. המורים צריכים ללמוד לכוון את התלמידות מחדש".



ד"ר בוורלי גריבץ (צילום: עיריית ירושלים)

ד"ר בוורלי גריבץ (צילום: עיריית ירושלים)


ד"ר גריבץ ממשיכה ואומרת כי "אם שואלים על צורת החינוך 'המסורתית', האמת היא שבבית המדרש ובישיבה התלמידים היו הרבה יותר פעילים ועצמאיים. זה רק מתקופת המהפכה התעשייתית שבתי ספר הפכו ל'מפעל תעשייתי' להכין הרבה תלמידים לאותן מיומנויות ומשימות. לכן, שיעורי בית בסמארטפון או בטאבלט שמאפשרים עבודה שיתופית או שליחה מיידית למורה שיוסיף הערות או חקר נושא קצר בלי ללכת לספרייה, לא מפחידים אותי. העיקר הוא ללמד חקר ביקורתי, ואיך לסנן מידע, מפני שהאינטרנט חושף את התלמידות להרבה מדי חומר ולידע לא מבוקר".

"השימוש של התלמידים בטכנולוגיה אכן מכניס תופעות שליליות כמו חשיפה לחומר מסוכן, לאנשים מסוכנים ולהתמכרות למסכים", מציינת גריבץ. "בבית הספר שלנו מדברים על זה כל הזמן, גם עם התלמידות וגם עם הוריהן, שצריכים להיות הקו הקדמי נגד תופעות אלה. כשראינו שהשימוש בטאבלט מונע קשרים חברתיים ונותן מקום לבנות ביישניות 'להסתתר', אסרנו את זה בהפסקות הגדולות והבאנו משחקי קופסה שהפכו להיות מאוד פופולאריים".

עוד היא מציינת כי "מערכת החינוך הירושלמית באמת מתקדמת בהטמעת הפדגוגיה המתוקשבת. צוות התקשוב במנח״י וההשתלמויות שהם מציעים הם מצוינים. עברנו הרבה תהפוכות מאז שהכנסנו את הטאבלטים. למדנו הרבה וחידדנו את המודל הנכון בשבילנו, שהוא שילוב של טכנולוגיה, ספרים, ויצירה בכל מיני מדיה. נתנו לכל מורה להתקדם בקצב של עצמה והבאנו עזרה מקצועית למי שביקש".

לילך רובין, חברת ועד ההורים בבית הספר הניסויי במרכז העיר אומרת השבוע כי "דווקא בעידן הדיגיטלי והסלולרי אני חושבת שהתפקיד של ההורים משתנה ושזהו תפקיד מאוד חשוב והכרחי. זה הופך אותנו למבוגר האחראי בחדר. אם בעבר התפקיד המסורתי של ההורים היה שאנחנו יודעים הכל, היום אנחנו לא יודעים הכל – יש את גוגל ויש את האינטרנט שיודעים יותר טוב מאיתנו. ועדיין, התפקיד שלנו זה להיות מי שאחראי לנווט את התנועה ולתרגם את המציאות החדשה לילדים ולנוער. למשל  – האינטרנט, זה כמו העולם בחוץ, זה עולם גדול ורחב, שיש בו לא מעט סכנות שצריך להיזהר מהן בדיוק כמו בעולם האמיתי. אנחנו לא מתחרים בידע, אבל אנחנו כן הופכים להיות המדריכים, וזה למעשה מחזיר אותנו לתפקיד המקורי של ההורים – מדריכים לחיים".


לילך רובין (צילום: יעל אילן)

לילך רובין (צילום: יעל אילן)


"אני מתייחסת לטכנולוגיה ככלי חדש", מוסיפה רובין, "כלי שמאפשר לראות את המציאות. אני מסבירה לילד שלי שגם במרחב הווירטואלי כמו במציאות צריך לדעת שיש בצד השני של המקלדת או של הטלפון בן אדם שיכול להיפגע".

ומה באשר למחאות ולמאבקים החברתיים בעידן הסלולרי? "המחאות האחרונות שהובלנו, כמו למשל בבית הספר הניסויי, הצליחו הודות לזה שהדברים נהיו יותר קלים. שאנחנו יכולים להיעזר בטכנולוגיה בהפצה של המידע, של המסר המדויק. זה אפשר לנו לגרום לאנשים להרגיש שהם חלק מתנועה, חלק ממשהו גדול. באמצעות הרשת המחאות יכולות להצליח יותר, וכן – לדעתי הרשת יכולה גם להוציא את בני הנוער מהבית, לגרום להם להיות אכפתיים יותר. כמובן שצריך גם משנה זהירות כי הצד השני הוא פגיעה – כמו למשל צילום או הכפשה. אנחנו צריכים לבחון את המעשים ואת התוצאות, לבדוק שהם יוצרים טוב ולא רע. הטכנולוגיה כעת חדשה לכולנו, צריך לשמור על כללים בסיסיים של התנהגות אנושית".

משתתף נוסף בפאנל הוא אמנון רבינוביץ', המנהל היוצא של חטיבת הביניים בתיכון זיו, שמתייחס לאתגר החינוכי שניצב בפני המורים בעידן הסלולרי ואומר: "אני לא נכנס לשאלה אם העידן הסלולרי משרת או מקשה על אנשי ההוראה, אבל ברור שמשימת החינוך הולכת והופכת מורכבת יותר ויותר. ברמה הכי ראשונית בהקשר הזה, התפקיד של בית הספר ושל המורים חייב להשתנות. התפקיד החברתי והערכי של בית הספר צריך לגדול משמעותית, גם על חשבון תחומים אחרים. כשתלמידים יוצאים פחות מהבית ופחות משחקים בחוץ בקבוצות, בית הספר צריך להיות סביבה חברתית שעוזרת לילדים לטפח מיומנויות חברתיות. זה כבר קורה היום, אבל צריך לעבוד על זה ולחזק את זה".


אמנון רבינוביץ מנהל חטיבה בתיכון זיו (צילום: מעיין סבאג)


רבינוביץ' ממשיך ומציין כי "ברמה של היום-יום, העולם הווירטואלי הפך להיות עולם שני, אבל מדובר על עולם פרוץ שאין בו מבוגרים ששמים גבולות. עולם שיכולים להתרחש בו דברים מזעזעים. גם הסיפור של הצעירים הישראלים באיה נאפה בקפריסין כלל בתוכו צעירים שפוגעים באינטימיות הקדושה של זוגיות לטובת החברים שלהם, שיראו צילום וידאו ויוכלו להפיץ אותו הלאה. זה רע מאוד. יש עוד הרבה דוגמאות. מבוגרים, הורים ומורים, חייבים בעיני להיות נוכחים בעולם הווירטואלי של הילדים, ולא רק בסוגיה של גבולות ברשתות החברתיות. המפתח הוא דיאלוג, לילדים יש המון דילמות ושאלות שקורות בעולם הווריטואלי וברשתות החברתיות, והרבה פעמים הם לבד. מתבגרות ומתבגרים בדרך כלל לא יבואו לבקש עזרה, אבל הם זקוקים לה. שיחה היפותטית בכיתה או בין הורה לילד יכולה לתת המון כלים. בקיצור, המפתח הוא בדיאלוג משמעותי על מה שקורה. גם בוואטסאפ ובאינסטגרם".

בפאנל החינוך בעידן הסלולר תשתתף גם ורד שושן, מחנכת כיתות א'-ב' בבית הספר סאלד בירושלים, שמדגישה כי "על אף האתגרים הרבים שמציב לנו עידן הסלולר, אני מניחה שאם ניקח את היתרונות שיש בשימוש בכלי הזה כמקדם תקשורת מורים-תלמידים וכערוץ לגיוון אמצעי הוראה וחיבור לילדים ולנוער, הרי שנמצא אותו כמשרת מטרות משמעותיות אלה".

שושן מתייחסת גם לפרשיית הנערים הישראלים בקפריסין ומציינת כי "הפרשה הזו טלטלה את המדינה כולה, והכילה היבטים רבים של התנהגויות שיש להוקיע. מערכת החינוך, ובכללה מערכת החינוך הירושלמית, תהיה מחוייבת לעסוק בפרשה בצורה זו או אחרת, בהתאמה לגיל הילדים. מתוך האירוע הזה ניתן כלים וכללים למה ראוי ולא ראוי ולא נעסוק רק בחוקי או לא. ואם אנחנו עוסקים בעניין הסלולר, אז כמובן שיש לדבר על המשמעות של הפצת סרטונים כמשהו שעשוי להוביל לטרגדיות איומות".



ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, תתקיים זו השנה השנייה עשרה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים תש"פ בטרמינל שבמתחם התחנה (רחוב דוד רמז 4), הוועידה תעסוק במגוון נושאים, ביניהם זרמים בחינוך בירושלים, חינוך חרדי מול חינוך חילוני, חינוך למסורת יהודית או לתפיסה גלובאלית, מערכת החינוך בעידן הסלולר ועוד.

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר