לפני 17 שנה ישב דימה חוסקי עם הסבים והסבתות שלו כדי לשמוע את סיפור חייהם, את זיכרון הילדות הרחוק ביותר, את הסיפורים המרגשים, את הקשיים ואת ההצלחות, והעלה את הסיפורים על הכתב. במסגרת קורס באוניברסיטה, תיעד הדר ישראלי את סיפור חייה של סבתו ומשפחתו המורחבת. עברו 15 שנה, ולפני שנתיים ייסדו דימה, הדר וחברים ירושלמים נוספים את עמותת "סיפורי חיים", עמותה מבוססת התנדבות בירושלים, אשר התרומות שהיא מגייסת מופנות אך ורק להדפסת הספרים, לתחזוקת האתר ולגיוס מתנדבים. "אחרי שתיעדתי את סיפור חייהם של הסבים והסבתות שלי, וראיתי את האושר ואת המשמעות שתהליך זה העניק להם, ידעתי שאני רוצה לתת לאזרחים ותיקים נוספים את ההזדמנות להיות חלק מתהליך כזה", אומר דימה. "לפני שנתיים הקמנו עם חברים את עמותת סיפורי חיים. זאת עמותה שהכל בה מתבסס על טהרת ההתנדבות והכל חינם".
עמותת סיפורי חיים (צילום: ארנון בוסאני)
המתנדבים עוברים הדרכה וליווי ונפגשים עם אזרחים ותיקים המאותרים על ידי עובדים סוציאליים המסייעים לעמותה. "מדובר באזרחים ותיקים ששגרת יומם לרוב היא מונוטונית. יש כאלו שאינם יכולים לצאת מהבית, ואחרים יוצאים למועדונים ולהרצאות בדיור המוגן, אך לרוב חייהם שגרתיים מאוד. המפגש עם המתנדב והשיחות איתו גורמים לכך שהאזרח הוותיק יהיה במרכז. התהליך מוביל לאושר, לשינוי שגרה ולריגוש. האוזן הקשבת שלה זוכים האזרחים הוותיקים, והסיפורים שאליהם נחשפים המתנדבים, מייצרים מפגש בלתי אמצעי שלא היה נוצר באופן אחר. אנחנו למעשה מנציחים את הסיפור כך שהזיכרונות נשארים לנכדים ולנינים", אומר דימה ומספר כי באחד המקרים הם סיימו לכתוב את סיפור חייה של אזרחית ותיקה אשר יום לאחר מכן נפטרה. אירוע הענקת סיפור החיים לבני משפחתה היה מרגש במיוחד, משפחתה התרגשה מאוד והודתה לעמותה על ידי תרומה.
סיפורי חיים (צילום: ארנון בוסאני)
"אנחנו יוצאים בימים אלו למסע של גיוס מתנדבים נוספים", מוסיף דימה. "כרגע ישנם כעשרה אזרחים ותיקים שמעוניינים וממתינים למתנדב שיגיע להיפגש איתם, לשמוע ולכתוב את סיפורם. אין לנו מספיק כוח אדם. מדובר בהתנדבות שבה המתנדב והאזרח הוותיק קובעים מפגשים בזמנם הפנוי: זה יכול להיות מפגש של שעה או יותר, מפגשים אינטנסיביים או קלילים. אצלנו מאוד נוח ונגיש מהבחינה הזאת. אנחנו לא קובעים חוקים ולוחות זמנים, התהליך עצמו הוא החלק הקריטי, וחשוב לנו שייעשה בנוחות המרבית מבחינת שני הצדדים, כדי שהתהליך יהיה מהנה ומעניין עבור כולם".
עמותת סיפורי חיים (צילום: ארנון בוסאני)
ההתנדבות מתפרסת על ארבעה עד עשרה מפגשים, והמתנדב מקליט את המפגשים. כך הוא קשוב לשיחה בעת המפגש, נותן תשומת לב מרבית ושומר על קשר עין עם האזרח הוותיק. הכנת סיפור החיים המלא כוללת כתיבה של המתנדב, הוספת תמונות המלוות את סיפור החיים וקטע וידאו קצר. לאחר מכן, הסיפור עובר עריכה לשונית, נשלח להדפסה ובתום התהליך מתקיים מפגש מרגש שבו המתנדב ונציגי העמותה מעניקים לאזרח הוותיק את סיפורו הכתוב. "יש אזרחים ותיקים שמספרים וצריך לעצור אותם, ויש כאלו שצריך לדובב אותם. המתנדבים עוברים ליווי מקצועי, סיוע 'בכתיבת השאלות ובתהליך הכתיבה. המתנדבים מאזינים לבני 95-80 המספרים את סיפוריהם, שלפעמים הם מאוד לא פשוטים. זה מצריך מהמתנדב רגישות, אמפתיה ויכולת הקשבה, לא ללחוץ ולאפשר לאזרחים הוותיקים לבחור על אלו תקופות ואירועים הם רוצים לספר ועל אילו לא. נוסף על כך, נוצרות חברויות מעבר למפגשים ולכתיבה. חלק מהמתנדבים שומרים על קשר טלפוני עם האזרח, חלק מסייעים בדברים נוספים בביתם של האזרחים ועוד".
העמותה מדפיסה כיום את הסיפורים בעלות גבוהה, ואנשיה מעוניינים לפנות לבתי דפוס לטובת שיתופי פעולה ומתן חסות לפעילות החשובה. העורכת הלשונית של העמותה, בהתנדבות מלאה, היא ד"ר איילת כהן מהחוג לתקשורת במכללה לחינוך על שם דוד ילין. "תחשבו על סבא וסבתא שלכם, ועל האפשרות שהנכדים והנינים שלהם יכירו את סיפורם ויקבלו את הזיכרונות ערוכים בספר ובאתר אינטרנט במאגר הסיפורים. תחשבו על הבדידות שבזקנה וכיצד המפגשים הללו ישברו עבורם את השגרה והבדידות. אני מזמין אתכם להצטרף אלינו על מנת ליצור משהו טוב ביחד".
טלפון ליצירת קשר: 054-5710238
מייל: [email protected]
כתבה שיווקית
תגובות