עד עכשיו הכישרון העיקרי שלי בטיפול בתקלות ברכב היה לעמוד עם יד מושטת קדימה, ופרצוף חצי בוכה (כן, גם כישורי משחק חשובים כאן), כדי שהגברבר האמיץ שנחלץ לעזרתך, ירחם עלייך בעת צרה זו שתקפה אותך, ויסכים להחליף לך גלגל.
ועדיין, למרות שלל הכישורים המופלאים האלה שניחנתי בהם, הרגשתי צורך כבר הרבה זמן לרכוש ידע בנוגע לטיפול עצמי ברכב שלי, מבלי להזדקק לאף אחד, ולהפסיק לשאול שאלות כמו איך זה שהגעתי לחנייה בעבודה ואני אפילו לא צריכה להרים ‘אמברקס’?
לכן, כשראיתי בפייסבוק פרסומת לסדנת “אוטול’ה” שבה אוכל ללמוד לבדוק שמן ומים, להבין את המשמעות של כל נורה שנדלקת ומתי צריך להיכנס להיסטריה (רמז: מתחיל ב”פנ” מסתיים ב”צ’ר” והוא מתרחש בדיוק כשאת ממהרת לסייל בזארה), ואפילו להחליף גלגל לבד, מה שאומר שחבל שלקחתי את קורס המשחק בתיאטרון החאן, כי לא יהיה בו עוד צורך.
היוזמה המבורכת היא של “צעירים במרכז” בשיתוף תהילה גבאי דויטש, שפתחה את “אוטול’ה” לאחר שהרכב שלה נתקע והיא החליטה שהיא לא רוצה להיות תלויה באף אחד. תהילה ניגשה למוסך ולמדה הכל, ואפילו החליטה להעביר את המידע לאחיותיה, שהעדיפו ללמוד משחק בזמן שהיא בילתה עם הגברים השריריים במוסך.
נרשמתי והגעתי לחניון גדול, שבו ניצבו עוד כשמונה נשים בגילאים שונים, שרוצות פשוט להיות עצמאיות. לא לחכות. לא לבקש. לא להתקשר. לא להתחנן. לא לעמוד בכביש ביד מושטת. מתחילה לעלות בי השאלה: האם ההנחה כי נשים לא מבינות במכוניות היא הנחה שוביניסטית? ואולי נשים מעדיפות שמישהו אחר יעשה את העבודה השחורה של הטיפול ברכב?
- גאווה ירושלמית: סיגל קליין ברשת האופנה "ICE CUBE"
- ארוחה, הופעה וקניות – ביקור במתחם בצלאל 7
- כשהעבר פוגש את ההווה: סיגל קליין בבית אליאנס
אז מה לומדים בסדנא? תחילה התכנסנו בחדר ובאמצעות מצגת למדנו על תקלות שונות העלולות לקרות ברכב, נורות שנדלקות, סימנים ועוד. הכל תוך כדי שיחה ושיתוף של חברות הקבוצה על מקרים בעבר, כשבכל מקרה מוסבר כיצד יש לנהוג באותו הרגע – האם לעצור במקום? האם מותר להמשיך לתחנת הדלק הקרובה? האם צריך לפנות למוסך? הכל מסודר מאוד ושוכב אצלי כעת בתא הכפפות למקרה ונזדקק. מקווה שלא.
כשסיימנו עם ההדרכה הכיתתית ירדנו לחנייה, שם הדגימה תהילה כיצד יש לבדוק שמן ומים, איך למלא אוויר בגלגל, וכן – האטרקציה העיקרית בסדנא, איך מחליפים גלגל. כאן כולנו ניגשנו, כל אחת למכוניתה, והאמת שמאוד התרשמתי מהנשים, חלקן עשו זאת בהצלחה ובמהירות, בזמן שאני עוד התנדנדתי עם כל כובד משקלי על האיקס שמיועד לפתיחת הברגים. ברגע זה התחיל לעלות לי חשש שמא הגזמתי עם החריצות והלימודים, והנה אצטרך לזחול, להרים, לפתוח ברגים ולצאת שחורה ומטונפת, שלא לומר עצבנית.
כל הכבוד לתהילה שיזמה רעיון כל כך מקסים, שמעניק לנשים ידע – וידע הוא כוח זה ידוע – כך שמעכשיו אנחנו מגיעות למוסך עם ביטחון, לפחות עד לרגע שהוא ישאל אותנו אם שמענו את הרעש של הקרבורטור.
אוטול’ה. לפרטים: טל’ 054-46545387. www.autolle.co.il.
תגובות