תערוכת יחיד ייחודית ומיוחדת מוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל. התערוכה – "פרבדה" של האמנית זויה צ'רקסקי – עוסקת בחוויית העלייה לארץ מברית המועצות בשנות ה-90. בחוש ההומור המאפיין אותה, שמלווה גם בגוון פרובוקטיבי ומערער מוסכמות, עוסקת צ'רקסקי בסטריאוטיפים של בני הארץ על העולים ולהיפך, בחוויית הקליטה בארץ ובגעגועים לרוסיה. כך מובילה האמנית לתוך עולמם של העולים, נותנת ביטוי ליחסם לתרבות הישראלית ולזו הרוסית שהשאירו מאחור, ומציגה מראה אל מול החברה הישראלית.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- תרבות בירושלים – לכל הכתבות
אמנם נושא זה דובר רבות במהלך השנים ונחקר בהזדמנויות לא מעטות, אך כעת, ובפעם הראשונה, הוא יעמוד במרכזה של תערוכת אמנות גדולה במוזיאון.
העלייה הגדולה מרוסיה, שהחלה כידוע בשנת 1991 לאחר התפרקות ברית המועצות, מנתה עד שנת 2000 כמיליון איש. בפני העולים החדשים עמדו אתגרים לא פשוטים, הן מול הממסד הדתי בארץ והן מול האוכלוסייה המקומית, שלא תמיד קיבלה אותם בזרועות פתוחות.
כעת, מזמין אתכם מוזיאון ישראל להיחשף לחוויית העלייה הזו ולמאמצי ההתאקלמות בארץ דרך עיניה של צ'רקסקי, שעלתה בעצמה לארץ עם משפחתה מאוקראינה כנערה, בשנת 1991. בעזרת גוף עבודות עשיר המורכב מציורים ומרישומים רבים שעליהם עבדה בשמונה השנים האחרונות, צ'רקסקי עוסקת בהתמודדות של העולים עם קשיי הקליטה ובהווי חייהם, החל מלימוד השפה העברית והמפגשים הטעונים עם הישראלים, דרך בדיקת הכשרות בבתי העולים שעברו גיור ועד לגעגועים למקום שממנו באו – ברית המועצות וימי סוף המשטר הקומוניסטי בשנות ה-80.
ציוריה ורישומיה של צ'רקסקי מבטאים ראייה נוקבת וישירה על הימים ההם ועל המציאות של היום, על האתוס הישראלי-ציוני ועל ההבטחה הסובייטית לעולם טוב יותר. מיצירות רבות עולה השאלה הקשה: האם הבית החדש שאליו הגיעו העולים אכן טוב יותר מהבית שאותו עזבו?
היצירות אשר יוצגו בתערוכה הקרובה ימשיכו את הקו הכן והלא מתפשר שבו נוהגת לנקוט צ'רקסקי בעבודותיה, אשר נע בין ההומוריסטי והגרוטסקי לבין הרציני והמעמיק. התערוכה נקראת על שם העיתון הרשמי של המפלגה הקומוניסטית שפעל בברית המועצות – ונדמה ששמה רלוונטי מאוד גם לימינו: פירוש המילה 'פרבדה' הוא "אמת" ברוסית, אך למרות שמו, וכפי שיודעים רבים – ההיפך הוא הנכון. העיתון לא שיקף את החדשות כפי שהן, אלא תיאר מציאות אידילית ומופרכת, לעומת המצב הקשה ששרר במדינה באותן שנים. היום, כנראה, היו קוראים לכך 'פייק ניוז'.
ציוריה של צ'רקסקי מבקשים, למעשה, לעשות בדיוק את ההיפך ממה שעשה אתו עיתון שהתערוכה נושאת את שמו: להציג אמת. אמת לא פשוטה, מצחיקה ועצובה, טרגית וקומית, המציגה דור של אנשים שהגיעו לארץ בעלייה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
התערוכה, שנפתחה ביום רביעי האחרון, תוצג במוזיאון עד לסוף אוקטובר 2018.
לקראת פתיחת התערוכה, אמרה צ'רקסקי ל"כל העיר": "אני מציירת מאז שאני זוכרת את עצמי, וציור תמיד היה אמצעי הביטוי העיקרי שלי. אני חושבת שההתבוננות בעבר דורשת מרחק מסוים, ושהרפלקסיה באה בדרך כלל כעבור זמן. לי נדרש מרחק של 20 שנים בשביל לחזור אחורה ולהתעסק בנושא".
יגאל
תערוכה מעניינת.איכותית ומרתקת כמו העלייה עצמה.