הישן והמיוחד מול החדש והעכשווי – בתערוכה חדשה בבית הספר מוסררה לצילום, מדיה ומוזיקה חדשה ע"ש נגר: בית הספר יעלה בימים הקרובים תערוכה חדשה, אשר משלבת בין צילומים היסטוריים משנות ה-60 וה-70 לבין דיוקנאות של יוצרים צעירים.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לידיעות חדשות נוספות באתר "כל העיר"
התערוכה עוסקת, למעשה, בשני קטבים – האחד, סדרת צילומים בשחור-לבן של רחובות העיר ירושלים לפני חמישה ושישה עשורים, המציגים את המחאה החברתית המפורסמת של הפנתרים השחורים באותן שנים, את המחאה ואת המצוקה החברתית בשכונת קו התפר של אז; השני, דיוקנאות וצילומים בצבע של צעירים בשכונה, בוגרים וסטודנטים של בית הספר ממחזורים שונים, אשר פועלים כיום בשדה האמנות בארץ ובעולם. מדובר בשני קטבים שנולדו באותו 'בית' בשכונת מוסררה – בית הספר ששימש בעברו כבית ספר יסודי של החינוך העצמאי לילדי השכונה, בטרם הפך למוסד אקדמי לאמנות בשנות ה-80.
הרעיון שמאחורי התערוכה הוא המשותף לשני הקטבים הללו: שניהם מגלמים תפיסה שגורסת כי הערך האסתטי והאוניברסלי של יצירת אמנות נוצר מתוך חיבור לסביבה המקומית שבה האומנות צמחה. אלו תמונות שיוצאות מתוך המקום, מודעות אליו ומתייחסות אליו כאל נקודת מוצא.
התערוכה, יש לציין, תוצג לראשונה בכנס הכלכלי של עיתון 'גלובס', שייערך בימים רביעי וחמישי הקרובים בבנייני האומה. הכניסה לתערוכה חופשית אך מותנית ברישום באתר 'גלובס'.
למעשה, זוהי לא הפעם הראשונה שבה בית הספר עוסק במחאה החברתית המפורסמת ההיא: בשנות ה-90 הציג בית הספר מוסררה לראשונה את 'פרויקט הפנתרים השחורים' כפרויקט ארכיון דוקומנטרי, וקשר את הפעילות שלו להיסטוריה התרבותית, החברתית והפוליטית של השכונה שבה הוקם, בשיטת עבודה שמאפיינת את בית הספר מאז ועד היום: התייחסות לפוטנציאל הטמון בנקודת המפגש שבין אמנות לבין חברה.
תנועת 'הפנתרים השחורים' היתה תנועת מחאה שנוסדה על ידי חבורת צעירים תושבי מוסררה בשנת 1971, והעלתה לסדר היום הציבורי את העוני, את ההזנחה ואת מצוקות המהגרים היהודים ממדינות צפון אפריקה – מצוקה שנוצרה מתוך מדיניות של אפליה ושל דיכוי אוכלוסיות במשך שנים, לדברי המוחים, שהעלו את הנושא לתודעת הציבור לראשונה.
פרויקט הפנתרים שפרסם בית הספר עסק בשחזור היסטורי דרך צילום דוקומנטרי, דרך תחקירים ומאמרים, דרך איסוף תמונות מארכיונים ודרך צילום מחדש של החברים בקבוצה הלוחמת. הפרויקט כלל תערוכה מקיפה, חומרים היסטוריים, צילומי דיוקן עכשוויים וספר אינפורמטיבי.
התערוכה 'מוסררה מעבר לשטח ההפקר' מביאה לידי ביטוי את ריבוד המשמעויות שנוצרו עם השנים בירושלים, את המורכבות התרבותית ואת האתגר שניצב בפני בית הספר מוסררה כבית ספר לאומנות שמכוון לשינוי חברתי, להעצמה של אוכלוסיות מוחלשות ולכינון גשר בין מזרח העיר לבין מערבה – תוך מעורבות מתמדת בסביבת החיים ובשינויים החברתיים והדמוגרפיים שמתחוללים בירושלים.
אבי סבג, אוצר התערוכה, מנהל בית הספר ומקימו: "התערוכה היא חלק ממהלך מחקרי-חזותי שמוביל בית הספר כ-30 שנה, תוך התמקדות בשכונת מוסררה המסמלת יותר מכול היסטוריה של מאבק חברתי בישראל. כך נרקם קשר בלתי אמצעי עם הסביבה המיידית ועם תושבי השכונה, ונוצר מבט לוקלי וגלובלי כאחד – שהפכו את מוסררה למרכז בינלאומי ליצירה של אומנות עכשווית המכוונת למקום ולריבוי זהויות. התערוכה ומוסררה כמוסד מחברים בין עולם האמנות לבין עולם האמיתי, תוך יצירה של מעין מעבדה, חממה ניסיונית לאמנים ולסטודנטים, ליצור מתוך עצמם אל תוך המקום הסובב אותם".
'מוסררה מעבר לשטח ההפקר'. ד'–ה', 11.1–10.1. בנייני האומה.
תגובות