השבוע נפתחה הביאנלה השלישית של ירושלים לאמנות יהודית עכשווית, שמתקיימת אחת לשנתיים. בביאנלה ייקחו חלק כ־200 אמנים מישראל ומרחבי העולם, והיא תימשך עד ה־16 בנובמבר.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- מבלים בסוכות
הביאנלה תארח השנה כ־25 מיצגים ועבודות אמנות מניו יורק, לוס אנג'לס, דאלאס, לונדון, פריז, סנט פטרסבורג, בודפשט, ניו דלהי, סינגפור וכמובן תל אביב וירושלים. העבודות יוצגו בשמונה חללים שונים ברחבי העיר: מוזיאון מגדל דוד, מוזיאון ארצות המקרא, בניין פולונסקי במכון ון-ליר, האכסניה האוסטרית בעיר העתיקה, בית חסיד בעמק רפאים, בניין בזק ברחוב שופן, מוזיאון סקירבל בהיברו יוניון קולג' ומוזיאון אסירי המחתרות במגרש הרוסים.
הביאנלה מתקיימת תחת הכותרת "קווי פרשת מים", שלקוח מתחום הגיאולוגיה ומתייחס לנקודות בהן טיפת גשם מתפצלת לשני זרמים או יותר. מלבד העובדה שירושלים ממוקמת על קו פרשת המים הארצישראלי, העיסוק בקו פרשת המים באופן מטפורי מאפשר חקירה של הנקודות בהן אנחנו, כיחידים וכקבוצות, מתפצלים לזרמים שונים. בנוסף, קווי פרשת המים כמושג לשוני מסמן אירוע או אירועים של שינוי חשוב – אירועים ששינו את פני ההיסטוריה.
חלק מהמיצגים והפרויקטים נקראים 'אנשים בתנועה', והם סוקרים חוויות מכוננות ומעצבות חיים של יחידים ושל קהילות, הנובעות ממעבר ממקום למקום – בין אם החלטה יזומה להגר, לעלות לארץ או לרדת, ובין אם החלטה כפויה למצוא מקלט.
"הביאנלה תהיה חגיגה גדולה של יצירתיות ואמנות", אומר רמי עוזרי המנהל והמייסד של הביאנלה ומוסיף: "אנחנו מצפים שיגיעו כ־15 אלף איש. אני לא יודע כמה יגיעו בפועל, כי זה לא תמיד תלוי בנו. אנחנו מקווים שאלפי אנשים יראו את התערוכות, ירושלמים ותיירי פנים וחוץ".
הביאנלה הראשונה לאמנות יהודית עכשווית התקיימה בשנת 2013 ומאז גדלה בהרבה. "עשינו אירוע שכלל שש תערוכות עם 60 אמנים, ומתוכם 50 ישראלים מקומיים", אומר עוזרי, "בשנת 2015 עשינו קפיצה לקרוב ל־200 אמנים שהגיעו, ואז היה ייצוג משמעותי של אמנים מצפון ודרום אמריקה, אבל מה שהיה חסר זה אמנים מאירופה. השנה אני חושב שהגענו ליעד, במובן שכיסינו כמעט את כל האזורים. יש תערוכות יפיפיות מניו יורק, לוס אנג'לס ולונדון אך גם מפריז, בודפשט וגם ניו דלהי וסינגפור. הפכנו להיות הרבה יותר בינלאומיים והיקף הפרויקטים גדל".
המודל של הביאנלה הפך, מבלי לתכנן, לכזה המתקיים כל שנתיים כאשר בשנה בה הביאנלה לא מתקיימת נשלחות תערוכות לחו"ל. "בשנה שעברה שלחנו תערוכות לסאן דייגו, לניו יורק ולמיאמי", מספר עוזרי, "ובשנה הבאה, 2018, אנו מוזמנים בינתיים ללונדון, לקורסיקה וכנראה לבאזל. יש הזדמנויות יפות לקחת את האנרגיה והיצירתיות שנוצרות פה בירושלים ולעשות מהם תערוכה עבור מי שלא הצליח להגיע לכאן".
על ההתפתחות בתחום האמנות היהודית אומר עוזרי כי "ההבדל בתחום הוא אדיר בין היום לבין 2013 כשהתחלנו, כשלא הכל קרה בזכות הביאנלה. בכל מקרה, אני חושב שיש היום הרבה יותר יוצרים שרואים את הפוטנציאל של החיבור בין עולם תוכן יהודי לאמנות עכשווית ויוצרים בהקשרים שמשפיעים על השיח. הקהל הרבה יותר פתוח לזה. היום ההבנה שחלחלה אל הקהל היא שאמנות יהודית יכולה להיות הכי מעודכנת, בועטת ועכשווית. גם פלטפורמות שלא מוקדשות לנושא מציגות אמנות כזו. הדבר החשוב ביותר הוא שירושלים כעיר תופסת את מקומה באופן טבעי כמרכז העולמי לאמנות יהודית עכשווית, וזה מרגיש נכון שאמנים מגיעים לפה ומציגים פה אמנות שיש לה תוכן יהודי".
תגובות