פרויקט תאורת המונומנטים הוא נדבך מרכזי בחיזוק מעמדה של ירושלים כיעד תיירותי לאומי ובינלאומי ובשיפור איכות החיים העירונית. התאורה האמנותית מעניקה לעיר נראות מיוחדת בשעות החשכה, מחייה את המרחב הציבורי ומאפשרת להעריך ולהעצים את העושר האדריכלי של ירושלים גם בלילה.
המיזם הזה הוא יותר מסתם תאורה דקורטיבית – הוא מספר את סיפורה העשיר של ירושלים דרך האור, מחבר בין עבר להווה, ומאפשר לתושבים ולמבקרים לחוות את העיר באופן חדש ומרגש. זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו טכנולוגיה מודרנית יכולה להעצים את המורשת ההיסטורית ולהפוך אותה לנגישה ומרתקת עבור הדורות הבאים.
בשנים האחרונות כבר הוארו 17 אתרים מרכזיים בירושלים, ביניהם מגדל דוד, כנסיית מריה מגדלנה, השילוש הקדוש, בניין ימק"א המיתולוגי, טחנת הרוח המשוחזרת במשכנות שאננים ומבנה אוגוסטה ויקטוריה המרשים. כעת הפרויקט הזה, שמשותף לעירייה, למשרד ירושלים, לרשות לפיתוח ירושלים ולפמ"י (החברה לפיתוח מזרח ירושלים), נמשך ומתווספים אליו שני מבנים צעירים אמנם – אבל חשיבותם עבור העיר גדולה.
תיאטרון ירושלים, שנפתח ב-1971, הוא המרכז התרבותי הגדול בעיר ומארח את התזמורת הסימפונית ירושלים, הפסטיבלים המרכזיים ומופעי התרבות החשובים בבירה.
היכל שלמה, שנחנך ב-1958 ושימש כמשכן הרבנות הראשית, מהווה ציון דרך אדריכלי בתולדות המדינה.
בלב העיר העתיקה ניצב מגדל דוד המפורסם, סמל היסטורי שהיווה מצודה אסטרטגית מאז התקופה החשמונאית. המבנה, שמתגאה בשכבות בנייה מתקופות שונות – רומית, ביזנטית, צלבנית, איובית, ממלוכית ועות'מאנית – מספר את סיפורה המרתק של ירושלים לאורך אלפי שנים. חומות העיר העתיקה, שנבנו במאה ה-16 על ידי הסולטן סולימאן המפואר, זוכות כעת לתאורה המדגישה את הטקסטורה העשירה של האבנים העתיקות והופכות למחזה מרהיב בלילות.
כנסיית השילוש הקדוש, הממוקמת ברובע הארמני, מייצגת את המורשת הארמנית העשירה בירושלים. המבנה מהמאה ה-19 משלב אלמנטים ארמניים מסורתיים עם אבן ירושלמית, והתאורה החדשה מדגישה את העיטורים המורכבים והארכיטקטורה הייחודית.
מתחם אוגוסטה ויקטוריה המרשים נבנה בתחילת המאה ה-20 כאכסניה לצליינים. המבנה, המשלב סגנונות ניאו-רומנסק וניאו-גותי, נשלט על ידי מגדל מרשים הנראה למרחקים. התאורה החדשה מדגישה את האלמנטים האדריכליים המורכבים ומעניקה למבנה, המשמש כיום כבית חולים, נוכחות מרשימה בלילה.
במרכז העיר מתנשא בניין ימק"א האיקוני , שנבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת. המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל ארתור לומיס הרמון, משלב אלמנטים מסגנונות שונים – ביזנטי, רומנסקי, גותי ומוסלמי. המגדל המפורסם שלו, המואר כעת בתאורה מרהיבה, הפך לאחד מסמליה המובהקים של ירושלים המודרנית.
כנסיית העלייה הרוסית והגואל מייצגות את הנוכחות הנוצרית המגוונת בעיר. הראשונה, עם המגדל המרשים שלה, והשנייה, עם הארכיטקטורה הגותית המרהיבה, זוכות שתיהן לתאורה המדגישה את האלמנטים הייחודיים שלהן ומוסיפה לאווירה המיסטית של העיר בלילה.
גם מבני הדת הנוספים – הכנסיות סן סלבדור, סנט לואיס ויוחנן המטביל – זוכים לתאורה מיוחדת המדגישה את האלמנטים האדריכליים הייחודיים שלהם. כל אחד מהם מייצג תקופה ומסורת שונה בהיסטוריה העשירה של העיר. יד אבשלום, מונומנט קבורה עתיק מהמאה הראשונה לספירה, מקבל משמעות חדשה בזכות התאורה המדגישה את העיצוב המורכב המשלב אלמנטים יווניים ומצריים. חצר סרגיי הסמוכה, מתחם רוסי מהמאה ה-19, מוארת באופן המדגיש את הסגנון הקלאסי של המבנה.
בלב ליבה של ירושלים – בשכונת טלביה – שוכן לו מתחם בית הנסן. כיום מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה- אבל בעברו, אחד המקומות האפלים והמפחידים בעיר: בית החולים ע"ש הנסן (צרעת) – או בשמו הקליט והמאיים יותר – בית החולים למצורעים. המבנה הוקם בשלהי המאה ה-19. עד שנת 2002 פעל במתכונת של מרפאת חוץ, ושיכן את המרכז הארצי למחלת הנסן של משרד הבריאות. המתחם כולו מוגדר כאזור לשימור – והתאורה הלילית המיוחדת רק מאדירה את הקסם של המבנה המרשים.
תגובות