פסטיבל מנופים ירושלים , הפסטיבל הותיק והגדול ביותר בישראל לאמנות ייצא לדרך ביום שלישי הקרוב (9.7) בפעם ה-16, והשנה הוא מבקש לחזק את הלב ולהחזיר את התקווה והאמונה.
אירוע הפתיחה של הפסטיבל ייערך בהר ציון, מקום הנושא איתו היסטוריה עתיקה ומשם ימשיך לחמישה ימים וערבים רצופים של מופעי מוזיקה, מחול, הצגות ושירת מקהלה, סיורי אמנות, תערוכות, ופעילות לכל המשפחה.
פסטיבל מנופים התחיל אי שם בשנת 2008, שנים בהן סיימנו את לימודינו בבצלאל והתחלנו את דרכינו כאמניות פלסטיות. כאמניות צעירות חיפשו שדה לפעול בו והתחלנו ליזום מפגשים משותפים עם אמנים נוספים במטרה ליצור קהילה שתעבוד ותיזום יחד. מהדיאלוג המשותף הגענו להבנה שיש צורך לחולל שינוי הכרתי בשלוש רמות: הכרה של גופי האמנות והאמנים את עצמם ואת השדה שבו הם פועלים; שינוי התודעה של שוחרי האמנות בארץ, כך שיכירו בקיומה של אמנות עכשווית בירושלים; ולבסוף, הכרה של הממסד העירוני בסצנה זו וגיוס תמיכה.
כך התגבש הפסטיבל הראשון, שהניע עבודה משותפת עם כל חללי התצוגה בעיר, וזכה לתהודה יפה. היום, בפתח פסטיבל מנופים ה-16 אנו מממשות הלכה למעשה את החזון שלנו. חלק חשוב ממנו הוא העיסוק בנושאים חברתיים ומגיע מהתפיסה של לקחת את גורלנו בידינו, ולשנות את המציאות שבה אנו חיות. מאחר והפסטיבל שהוא עצמאי, שהגיע מיוזמה שלנו ושל שותפינו הוא מאפשר חופש אמנותי, ואפשרות לעשייה יותר אקספרמנטלית שאנחנו מברכות עליה. היום, פסטיבל מנופים לאמנות מביא איתו קהל של עשרות אלפי אנשים מכל הארץ, הוא אירוע ארצי בעל השפעה גדולה מחוץ למירושלים, שהמון גופים רוצים לקחת בו חלק.
השנה אנו מתרגשות במיוחד כי כל הפסטיבל נסוב סביב הכותרת של "להאמין" – התערוכה המרכזית של הפסטיבל, שבחרנו לערוך בהר ציון, אחד המקומות העתיקים והרגישים ביותר בישראל. התערוכה "להאמין" תוצג במבנים העתיקים של הר ציון – בכנסיית הדורמציון ובמרכז הבין תרבותי – ויציגו בה אמנים יהודים וערבים יחד.
הבחירה להציג בהר נובעת מהעובדה שאנו חיים בתקופה שנושאת עצב עמוק. אל מול הזוועות והכאב המצטברים מכל עבר, נדמה כי השאלות שבהן עוסקת התערוכה הם צו השעה. מה עלינו לעשות כעת אל מול כל כך הרבה שנאה, כאב וזעם? איך אפשר להמשיך לחיות על האדמה הזו, כשכל כך הרבה אמונות ותרבויות מנוגדות דורשות בה את מקומן?
הר ציון יכול להיות מקרה מבחן לאפשרות של אמונות שונות לחיות במקביל על אותו שטח. עצם קיומם של מבנים רבים על ההר, המשויכים לשלוש הדתות ולזרמים המגוונים שלהן, מבנים שלא יזוזו לשום מקום, יכול להיות מודל לקיום בו-זמני של אורחות חיים מרובים, על אדמה אחת, כל אחד בשטחו ועל פי מנהגיו. בימים אלו נדמה כי מחשבה זו היא בגדר פנטזיה או לכל הפחות תמימה מאוד. יחד עם זאת, תערוכה זו מבקשת להעלות על נס את האפשרות הזאת, לכבד את אמונתם של האחרים והאחרות, בין שהיא דתית ובין שהיא אזרחית, להוקיר את הסיפור ואת הזיכרון שלהם. להאמין שאפשר אחרת.
כנסיית הדורמציון (צילום: מנופים)
רוצים להישאר מעודכנים?
בנוסף לתערוכה המרכזית, כל המופעים שיעלו במסגרת הפסטיבל הם ברוח של נחמה ותקווה. אפילו רצועת המוזיקה של המנופים – "המערבל" – בניהולו האמנותי של איתמר ברנשטיין היא סביב שותפות גורל והיכולת לדמיין עתיד טוב יותר, המוזיקאים שיופיעו על גג סדנאות האמנים, בשכונת תלפיות הם שמות גדולים וידועים כמו יעל דקלבאום, ג'ני פנקין, אלון נוימן, אייל תלמודי, רות דלורס ועוד – שיצרו מופעי מקור שמכנסים הרבה מוזיקאים יחד במיוחד לכבוד הפסטיבל. השנה חשוב לנו הביחד. בנוסף, החלטנו השנה לערוך סדרת מופעי במה אינטימים המתארחים בגלריות לאמנות ברחבי העיר שישלבו יחד את כל סוגי האומנויות – מחול, תיאטרון, מקהלות שירה ועוד.
טורס (צילום: דור קדמי)
מקבץ המופעים "אלמנטים" יחבר אותנו לאמונות הטמונות בנו, לתקווה שנשכחה, ולהזכיר שהכוח לשרוד או לשנות חבוי בנו. נעורר את הרצון לחיבור, לשיתוף פעולה, לקשר מיטיב יותר עם הסביבה ולכוחה של האמנות לקשור את כל אלו. כל אלו יתחברו יחדיו לתפילה מגוונת, מרובת פנים ומרובת נמענים, המאמינה בצורות שונות של פעולה שבבסיסן נחבאת השאיפה לטוב ולקיום משותף.
למשל – שיראל הורוויץ ומיה שרבני יופיעו בסטודיו משלך במופע שמשתף את הקהל בחברות שביניהן ומדגים את הפוטנציאל היצירתי והאמנותי המצוי בקשר בין-אישי קרוב. את יוספה זאוש, אמנית קול, תפגשו כאשר תשכבו על מזרן ותאזינו לשירתה בסדנת ההדפס. זאוש תשיר שירי ערש מרגיעים ומלטפים מהמקורות היהודיים, חלקם מוכרים וחלקם מקוריים. המופע יוביל אתכם.ן לתוך חוויה מרפאת ומשחררת, שתיצור חיבור ללב ולנשמה ותאפשר מנוחה ורוגע. שקד מוכיח תופיע בבית הנסן עם עבודת המחול "בלילה אני כולם", מופע שמבצעת קבוצה המורכבת מאנשים עם זהויות מגוונות (מבחינה גילאית, מגדרית, עדתית, תרבותית וכו'). דרך המחול הם יתחברו ויחדיו יגלו ממדים משותפים עמוקים יותר ממה שניכר במבט חיצוני. להוסיף את המופעים בסדנאות האמנים של יוסי ועודד ואת יונתן עומר מזרחי ואביטל גבע.
יש המון מופעים ותערוכות בפסטיבל ואנחנו יודעות שלא פעם אנשים "הולכים לאיבוד" בשצף המידע, לכן השנה הכנו המלצות יומיות של צוות הפסטיבל לשוטטות, לימים של מופעין ואמנות בירושלים שמערבלים בין מופעים, סיור בתערוכות במנופים טורס, , מופעי מוזיקה, מחול, קול, פעילויות לילדים ועוד. אנחנו מזמינות אתכם להיכנס לאתר של הפסטיבל ולבלות יום בין אמנות למופעים בירושלים. http://manofim.org
- הכותבות הן רינת אדלשטיין , המנהלת האמנותית של הפסטיבל, ולי היא שולב שייסדה את הפסטיבל
רינת ולי היא (צילום: אלינה אלכסה אוסיפובה)
תגובות