הפינה ההיסטורית: האוסף הגדול בעולם של מפות ירושלים

הודות למעמדה המיוחד של ירושלים, כעיר המקודשת לשלוש הדתות המונותיאיסטיות, היא הוצגה לאורך הדורות לא רק במילים ובתפילות – אלא בתיאורים גרפיים. חלק מתיאורים אלו, הן מפות ומראות של כאלו שביקרו בה, וגם כאלה שמציגים את ירושלים כפי שראו אותה רק בעיני רוחם לאחר שינון כתבי הקודש.

בתודעת המאמינים נחרטה ירושלים כמרכז העולם, ולכן זכתה במרוצת הדורות בתיאורים דמיוניים רבים. רק בראשית המאה ה-19 החל מדע הקרטוגרפיה להתפתח, ונוצרו מפות המדידה שנתנו תיאור מדעי של העיר, תיאור ראליסטי אשר היה מבוסס על ארכיאולוגיה ומדידות. נוצרו גם מפות תבליט ומודלים תלת-ממדיים, שהעניקו אפשרות של התמצאות והבנת הגיאוגרפיה של העיר. חרף זאת, במפות הציוריות מעשי ידי אמנים, מצויות ידיעות היסטוריות וגיאוגרפיות על אתרים חשובים בירושלים. ערכן לא בדיוקן – אלה בתיאורי החומות, המצודות, המגדלים, השערים, הכנסיות והמסגדים – ולכן הן בעלות חשיבות היסטורית רבה.

מפות ירושלים- מפת תבליט של ירושלים אילש (צילום: באדיבות ארכיון המפות של הספרייה הלאומית)

ספריית המפות בספרייה הלאומית, זכתה שבבעלותה יכללו שני אוספים מהגדולים בעולם של מפות ירושלים העתיקה. בשנת 1975 הספרייה זכתה בתרומה של אוסף ענק שתרם לה ערן לאור (1990-1907) – איש הסוכנות היהודית ונציג המוסדות הלאומים בחו"ל, במגוון תפקידים גלויים וסמויים. בשנת 2022 הווארד (חיים) גולדן, כיום בן 77, יהודי אמריקאי העניק לספריה אוסף איכותי ונדיר של מפות עתיקות של ירושלים. לאור מסר כ 5,500 פריטים שאסף: 200 מפות של ירושלים ו-1,100 מפות עתיקות של ארץ ישראל וכן מפות עתיקות היסטוריות נוספות, אטלסים, ספרי מסעות לארץ ישראל וסביבתה, דוחות משלחות לחקר מדעי של הארץ וספרי תנ"ך והברית החדשה, הכוללות מפות.

מפות עתיקות- שולחנות תצוגה (צילום: באדיבות ארכיון המפות של הספרייה הלאומית)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ערן לאור, שנולד בשם אריק לנדשטיין בסלובקיה, עבר לאיסטנבול בגיל 24 לעבוד בעסק משפחתי – ובשנת 1934 עלה ארצה. בזמן מלחמת העולם עבד בשרות החשאי של בעלות הברית. בתום המלחמה נשלח לאור לפרס (איראן) בשליחות הסוכנות היהודית. בשהותו שם, החלה התעניינותו בחומר היסטורי-גיאוגרפי, והוא החל לרכוש מפות עתיקות וספרי מסע של המזרח התיכון. משם המשיך בשליחות לפריז והתמיד ברכישת מפות עתיקות, בחנויות לאורך הגדה השמאלית של הסיין, וכך גם ביצע רכישות ברחוב ראסל בלונדון. משך כ-30 שנה פעל להגדלת האוסף הייחודי שלו. בין רכישותיו החשובות היתה מפת תלמידו הגר"א (הגאון מוילנה), המפרטת את מיקום נחלות שבטי ישראל. כמו כן השיג את המפה של אברהם בר יעקב (קרטוגרף הולנדי שהתגייר), שצייר אף הוא בשנת 1700 את חלוקת הארץ לשבטים, שקישטה הגדה של פסח. אוסף המפות העתיקות של לאור משתרע על פני כ-500 שנה (1486-1947).

מפות עתיקות- מפת התלתן שמוצגת בכיכר ספרא (צילום: אדם אקרמן)

כעשור לאחר פטירתו של לאור, תרמה אלמנתו ל"קרן ירושלים" סכום נכבד, להקמת פסל סמלי לזכרו של בעלה. הפסל הוצב ב-2013 בכניסה הצפונית לפארק טדי (ממול לחניון קרתא). הוא עשוי מנירוסטה בצורת כדור הארץ, ונוצר בידי האמן דוד וייל. בבסיסו נמצאת מפת התלתן המפורסמת שצוירה בידי הנרייך בונטינג בשנת 1581, שבה ירושלים ניצבת במרכזו של העולם. פסל הכדור מזכיר את הגלובוסים שלאור אהב לאסוף. מפת התלתן בה ירושלים מתוארת כעיר בעלת מבצרים רבים ומוקפת חומה עגולה, נמצאת במרכז של שלושה עלי תלתן, המיצגים את שלוש היבשות הידועות של העולם הישן. על קיר גבוה בכניסה לכיכר ספרא, יצר מפה זו מקרמיקה, האמן הארמני הירושלמי ארמאן דאריאן. המפות המתארות את ירושלים בצורת עיגול, בתווך בין אירופה, אסיה ואפריקה –מתאימות גם לתיאורו של הנביא יחזקאל: "יושבי על טבור הארץ" (לח:12), המכוון כלפי ארץ ישראל בכלל ובית המקדש בפרט. במוזיאון הבריטי בלונדון, מוצג כתב יד של ספר תהילים מהמאה ה-13, ובו איור של מפת העולם עם ירושלים במרכזה, המקדים במאה שנה, את התיאור של מפת בונטינג.

הווארד גולדן תרם כ-550 מפות עתיקות לספרייה הלאומית, המתוארכות בין המאות ה-15 ל-18 ומקורן באירופה. גולדן שנולד בשנת הקמת מדינת ישראל (1948) החליט לעלות ארצה בפרוץ מלחמת ששת הימים והתנדב לצה"ל. בתום המלחמה חזר לארה"ב וגויס לצבא האמריקאי במלחמת וייטנאם, ושירת בפרקליטות הצבאית. בתום המלחמה, בשנת 1975, עלה ארצה, למד עברית והחל לעבוד במחלקה המשפטית של עיריית ירושלים. הוא התרשם מאוד מהמפות העתיקות של העיר, שראה תלויות על קירות לשכתו של ראש העיר, טדי קולק, שנודע גם כאספן מפות עתיקות. שלוש ממפותיו של קולק נכללות באוסף שתרם לאור. קולק נעזר גם באחת המפות לפתרון סכסוך בין עדות שפרץ בכנסיית הקבר. גולדן סייע בין השאר, לניסוח ההסכם בין העירייה לוותיקן. לאחר מספר שנות עבודה, גולדן חזר לארה"ב והחל לעסוק בעריכת דין. עם התבססותו הכלכלית הוא התחיל לממש את חלומו, לאיסוף מפות עתיקות של ארץ ישראל. אחת המפות היקרות שרכש היתה מתוך ספר תנ"ך שתורגם לאנגלית בשנת 1619 עבור המלך ג'יימס הראשון. כמו כן, הוא הצליח לשים ידו על המפה הצליינית הראשונה שהודפסה באירופה בשנת 1486, בידי ברנהרד פון בריידנבך.

מפות עתיקות- ספרי גיאוגרפיה עתיקים של ירושלים (צילום: באדיבות ארכיון המפות של הספרייה הלאומית)

שני האוספים החשובים של לאור ושל גולדן עברו תהליך מזורז של דיגיטציה והם עומדים זמינים לרשות הגולשים. עידן המודרניזציה של יצירת מפות ארץ ישראליות, החל ב-1799, עם פלישתו של נפוליאון בונפרטה ארצה. קרטוגרפים שנספחו לצבאו הכינו עבורו מפות מדידה מדויקות. מפות הקרטוגרפים המקצועיים של נפוליאון, פסחו על ירושלים – כי לא תכנן לכובשה. רק כ-20 שנה מאוחר יותר, הוכנה מפת המדידה הראשונה של העיר ב-1818, על ידי ד"ר סיבר רופא וחוקר צ'כי – שהגיע לשהות ארוכה בירושלים. במפתו היו עדיין אי דיוקים רבים, גם מאחר שתושבי ירושלים לא ראו בעין יפה – מדידות ורישומים בעיר, והפריעו למודדים. חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל שהוקמה ב 1865, נתקלו גם הם בעוינות במחקריהם בירושלים וגם במקומות אחרים בארץ. חרף זאת – ותוך סבל רב מתנאי ההיגיינה הירודים (בעיקר מחלת הקדחת), ופגעי אדם ואקלים – הם הצליחו למפות את הארץ ולבצע מפוי מדויק ביותר. בקיץ 1875 אנשי המשלחת הותקפו בשעת שהותם באוהליהם ליד צפת, על ידי פורעים ערבים – כולם נפצעו ועבודת המדידה הושבתה לשנה. המפוי נעשה בין השנים 1872- 1878. מפת הענק שהם הכינו, חולקה ל 26 חלקים, בתוספת שישה ספרי עזר המסבירים על כל אתר. קודם לכן חוקר הקרן, הקפטן צ'ארלס וילסון, יצר את שתי המפות המדויקות ביותר של ירושלים. האחת של העיר העתיקה והשנייה של ירושלים וסביבותיה. מפות אלו היו לבסיס לכל המפות שנוצרו מאז. במיפוי ירושלים סייע לאנשי הקרן, האדריכל והחוקר קונרד שיק – שחי בעיר משנת 1850 ועד פטירתו ב-1901. ציור אחד האוהלים, עם דמות חוקר – היה לסמל הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל.