הפינה ההיסטורית: אזור תעשיית היין הקדום שהתגלה ביער רמות

פארק ארץ התנ"ך ממוקם סמוך ל"גן הקיפוד" (דרך החורש 90) – במדרונות המערביים של שכונת רמות. פיתוח הפארק החל בשנת 2012, לאחר גילוי גתות מימי בית ראשון במהלך טיול תמים של תושב השכונה עם כלבו ביער רמות. הכלב, שהיה גור, מעד למשטח שנראה מוסתר בסלע. לימים נתגלו בשטח הפארק על ידי רשות העתיקות 7 גתות, מתקנים חקלאיים החצובים באבן, 3 שומרות (מבנה אבן שבו התגוררה משפחת החקלאי בזמן העונה החקלאית) וכבשן סיד ליצירת "אבני סיד" רכות (שעברו שריפה בחום גבוה במתקן שהוסק בתקופה הקדומה, בשיחי הסירה הקוצנית). התגלו גם מתקנים חקלאים מאבן דמויי גורן, ערמות של אבנים ממבנים שהתמוטטו, טרסות חקלאיות וכן בור מים חצוב. מאחר וגת אחת מספיקה להפקת יין לכפר שלם – שבע גתות מראות על אזור של תעשיית יין. היות ושכונת רמות קרובה מאד לירושלים, ניתן לשער כי מדובר באתר כלכלי, שהיה חלק מעורף חקלאי לעיר בה שכן בית המקדש. חשיבות הגפן ותוצריו באותה תקופה, מובלטים גם בשמות הקשורים לתעשיית היין באזור: כמו בית הכרם, עין כרם, קרית ענבים ונחל שורק (כינוי בימי קדם לאחד מגזעי הגפנים). מוצא הסמוכה נודעה אף היא בגידוליה החקלאים – ומסופר במשנה שבחג סוכות היו יורדים מירושלים – ללקט במקום ערבות.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

גילוי הגתות, שרידי כדי איכסון, שברי חרסים (ביניהם שבר שפה של קדרת חרס יהודאית מהמאה ה-7 לפנה"ס), מטבעות ברונזה, שביל עיזים ודרך עולי רגל ובעיקר כרם עתיק – למעלה מ-50 מוקדי עתיקות על שטח קטן יחסית – הבליטו את ייחודו של האתר הקדום. חשיפת האתר דחפה את מינהל קהילתי רמות אלון, בשיתוף קק"ל בעלת הקרקע, לפתח את מיזם פארק המקרא. נעשה פילוס שביל גישה לגיתות, הוכנו שלטי פסיפסים עבור עשרות זנים של צמחי קדם והוחל בשיקומו של הכרם הקדום. הכרם זכה לכינוי "כרם ישעיהו" על שם "משל ישעיהו" הציורי – מהתיאורים היפים ביותר בתנ"ך לתיאור גידול הגפן: "…כרם היה לידידי… ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק ובנה מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו…" (ישעיהו ה' א-ב). כבר בשלהי שנת 2012 אורגן אירוע השקת הגיתות במעמד ראש העיר, בו השתתפו כ-500 תלמידים, אורחים ותושבים מהשכונה. הפעילויות באירוע כללו דריכת ענבים, המחזת "משל הכרם", סדנאות פעילות למשפחה וסיורים להכרת האתר. נשתלו באתר צמחי מקרא שנכחדו במרוצת הדורות. כן אורגנו אירועים רבים באתר סביב לוח השנה העברי. הבולט שבהם היה ארגון "צעדת התנ"ך" בפסח 2021, במטרה לחדש את מסורת העלייה לרגל בשלושת הרגלים – מימי הבית הראשון והבית השני – על הדרך הקדומה – מפארק ארץ התנ"ך ועד מרכז ירושלים. המסגרת ההתנדבותית של תלמידים למען הקהילה, היתה לתוכנית "מעורבות חברתית" – המוכרת על ידי העירייה. בנוסף בחרה הקק"ל ביער רמות, כאחד משלושת היערות הקהילתיים בירושלים – הראויים לקלוט קבוצות תלמידים לטיפוח מורשת התנ"ך. מוסדות חינוך שונים החלו לתמוך בפעילויות מגוונות בפארק וראו בו שילוב מושלם של שלושה גורמים: מורשת טבע וסביבה וקהילה – תחת חסות המינהל הקהילתי רמות אלון. האתר זכה בהדרגה להכרה כמקום ייחודי להשלמת הנלמד במסגרת בית הספר ולהנחלת ערכים.

גת מבית ראשון (צילום: אדם אקרמן)

מדלית השתתפות בצעדת עלייה לרגל בפארק ארץ התנ"ך (צילום: אדם אקרמן)

הרוח החיה מאחורי קידום הפארק והפיכתו למוזיאון חווייתי וערכי בחיק הטבע היא ד"ר ריקי יונה תושבת השכונה. ד"ר יונה היא היוזמת והמנהלת של טיפוח האתר, מטעם המינהל הקהילתי רמות אלון. תוך מאמץ של התנדבות מתמדת, מטרתה היא לרתום מוסדות אקדמאים, הקק"ל, העירייה והמשרד לירושלים ולמורשת – למען פיתוח האתר. ברצונה לעודד חפירות מחקר, על ידי ארגון ימי עיון עם טובי המומחים בתחומים המקראיים – היכולים להגביר את המודעות לשחזור ולפיתוח פארק התנ"ך. מסייע לה רבות ד"ר גדעון בן דרור – יו"ר התנועה להעצמת ירושלים ובעבר סמנכ"ל משרד החינוך לתשתיות ולבנייה. בשנים 2019 ו-2020 התקיימו שני ימי עיון במקום ומתוכנן יום עיון נוסף בנובמבר השנה. ב-2019 הוקדש יום העיון להצגת הממצאים הארכיאולוגים בפארק – והיות האזור חלק מהעורף החקלאי של ירושלים בימי בית ראשון וראשית בית שני – ולחשיבות תרבות היין והחיפוש אחר הגפן הקדומה. כן הוצגה תוכנית לפיתוח מרחב תיירות וחינוך במורדות המערביים של יער רמות. יום העיון השני הוקדש לנושא העלייה לרגל לירושלים בימי בית ראשון ושני, והגברת הזיקה בין החוויה העכשווית של ביקור בפארק להיסטוריה הקדומה. בין המרצים שבלטו בכנסים אלו היה פרופ' עמיחי מזר (מומחה לארכיאולוגיה מקראית) ד"ר שירי דרורי (רכז מחקרי חקלאות ויין מאונברסיטת אריאל), דוד גלמן (ארכיאולוג רשות העתיקות) על מבנים ופעולות חקלאיות בצפון-מערב ירושלים במאה ה-7 לפנה"ס. בכנס השני השנתי בלטה הרצאתו של ד"ר יותם טפר (ארכיאולוג רשות העתיקות) על דרכם של עולי הרגל אל ירושלים בימי בית שני. בכנס השלישי תעמוד במרכז הרצאתו של פרופ' יובל גדות (ראש החוג לארכיאולוגיה ותרבות המזרח התיכון) – ומטרתו לבסס את הממצאים עד כה בשטח ולחפש דרכים להגביר תרומתם למדע ולמורשת.

פארק ארץ התנ"ך (צילום: אדם אקרמן)

שלט צמחי המקרא בפארק ארץ התנ"ך (צילום: אדם אקרמן)

יצוין כי ראשות העתיקות טרם ערכה חפירה מקפת בפארק מחוסר תקציב. המקום משווע לעבודות שימור ושיחזור יסודיות. נעשו מחקרים בשיטת הלומינציה המודרנית (המאפשרת מדידה של החשיפה האחרונה לאור), לתיארוך שכבות האדמה. הדגימות שנלקחו הוכיחו כי הממצאים בשטח המדרון ברמות הם מתקופת בית ראשון – וכי הפארק וסביבתו לא היו בשימוש חקלאי בתקופות מאוחרות יותר. הודות לכך האזור מהווה מעין קפסולה שנשתמרה במשך התקופות מאז, המייצגת חקלאות מסורתית. כך מדרון זה יכול לשמש כשטח מחקרי פורה, לתקופה עד 3000 שנה טרם זמננו. בחפירות הצלה שנערכו בין השנים 2017-2014, לקראת הרחבת הבנייה בשכונת רמות (בשטח הנמצא כעת מתחת לרמות א') – נתגלו ארבעה מבני מחסנים ששימשו לאחסון תוצרת חקלאית. המבנים היו בשימוש במאות ה 6-7 לפנה"ס – וייתכן כי אלו היו מרכזי מינהל של התוצרת החקלאית, מאזור פארק רמות של ימינו. פיתוח ושימור פארק התנ"ך – במרחק הליכה מהשכונה – מהווה משאב מקומי קרוב לבית. כך הוא נהיה למוקד משיכה לאוכלוסיות וגילאים שונים – ובעיקר למפגשי נוער – וכבר מהווה מקור גאווה לתושבי רמות.

הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".