הפינה ההיסטורית: מבט נוסף על קולנוע סמדר המיתולוגי במושבה

במשך שנה וחודש, מראשית מרץ 2020 ועד אמצע אפריל 2021, היה בית הקולנוע הוותיק ביותר בירושלים, סגור בשל הגבלות הקורונה. זו היתה ההפסקה הארוכה ביותר בתפקודו של בית הקולנוע המיתולוגי, שנפתח ב-1928, והמזוהה כאחד מסמלי ירושלים.

במלאות 88 שנה להיווסדו, בשנת 2016, רחפה עליו סכנת סגירה, בשל מחלוקת ירושה בין בעליו ורצון להפכו לנכס נדל"ני. המניע העיקרי לכך היה בצורך להשקיע במקום ממון רב, להתאמתו לדרישות בטיחות ונגישות עדכניות. לאחר הרתמות ציבורית ומאבק עקשני של אלפי שוחרי המקום, שהתחייבו לרכוש מנויי כבוד ובסיוע עיריית ירושלים וחברת רשת בתי קולנוע "לב" (מפעילת הקולנוע מ-1993) – גויסו שלושה מיליון שקלים לשדרוג מערכת כיבוי האש, שיפור הנגישות, החלפת המושבים והתקנת תקרה חדשה. שישה חודשים נמשכו השיפוצים – בהן הושבת המקום ועבר מודרניזציה. עם הפעלתו מחדש חזר בית הקולנוע, להיות גם מרכז לפעילויות תרבותיות, מגוונות ואיכותיות – בעיקר עבור הגיל השלישי.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

קולנוע סמדר השכונתי, הפועל מזה 93 שנה ברחוב לויד ג'ורג' 4, בלב המושבה הגרמנית, הוא בעל ערך ארכיטקטוני, בנוסף להיותו נכס היסטורי-תרבותי. הוא שרד בתי קולנוע מפוארים ומרווחים ממנו, שנפתחו מראשית המאה ה-20 במרכז העיר. במשך כ-90 שנה היו בתי הקולנוע, מרכז בילוי עיקרי לכל המשפחה. עידן הטלוויזיה, הווידאו ואינטרנט, פגעו בכל בתי הקולנוע – אך סמדר, שהצטיין תמיד בסרטי איכות, ובהיותו היחיד שפעל גם בסופי השבוע – החזיק מעמד. הקולנוע בכל האווירה הביתית, עם ציוד מיושן ועל אף היותו בעל כ-300 מושבים בלבד – לא נאלץ לסגור שעריו. מתחריו העיקריים, בתי הקולנוע ציון, ועדן – עם קיבולת כפולה – ואף קולנוע אדיסון עם כ-1,200 מקומות – התרוקנו מצופים, נסגרו ונהרסו.

קולנוע סמדר עבר גלגולים רבים וידע עליות ומורדות, אך שרד בזכות אהבת צופיו. בית הקולנוע נבנה על ידי גוטלוב בוירלה ממשפחת טמפלרים מצליחה, שאביו היה אדריכל ירושלמי ידוע וביתם ברחוב לויד ג'ורג' 6, הוא עד היום מהמפוארים בבתי המושבה הגרמנית. בוירלה הקים את הקולנוע בחצר האחורית של ביתם, מלבני סיליקט לבנות (בעוד החוק המנדטור דרש בנייה מאבן) – אך רשויות המנדט העלימו עין מכך, כי היה למקום אהוב מאד על ידי החיילים הבריטים ונקרא "אוריינט". בחזיתו נקבעו שני פנסים דקורטיביים, הקבועים בו עד היום – בכניסתו הופעל בית קפה. ב-1934 בוירלה שיפץ את המקום, אך הקהל היהודי, שהוא קיווה שיגדוש את המקום, לא בא. מאחר וגרמניה הנאצית החרימה את כל העסקים היהודים בארצה – הישוב בארץ ישראל הכריז חרם נגדי על מוסדות גרמנים. בשל הפסדיו, נאלץ בוירלה למכור את המקום ליהודי אמיד, בשם איתן בלקינד שהפעיל את הקולנוע תחת השם אפרת.

קולנוע סמדר במושבה, חזית המבנה (צילום: אדם אקרמן)

בשנים 1947-1940, לאחר גירוש הבריטים, הופעל בית הקולנוע על ידי ערבי-נוצרי ששינה את שם המקום לריג'נט. בתום מלחמת העצמאות, ארבעה חיילים משוחררים, קיבלו לידיהם את ניהול בית הקולנוע. בתחרות לבחירת שם למקום, זכתה נערה בת 14 שהציעה את השם סמדר. בשנות 1948 שלושה מהשותפים ויתרו על חלקם ונותר אחד מהם – אריה צ'צ'יק, הבעלים הבלעדי. במשך למעלה משני עשורים הוא ומשפחתו ניהלו את הקולנוע, ואריה היה למיתוס בפני עצמו.

תמונתו של אריה צ'צ'ק בקולנוע סמדר במושבה (צילום רפרודוקציה: אדם אקרמן)

צ'צ'יק היה מוכר את הכרטיסים בקופה, ואז היה ממשיך בריצה לפתח האולם כדי לקרוע את הכרטיסים ומשם מיהר לחדר ההקרנה כדי להקרין. כך נהג במשך 25 שנה, עד לפרישתו ב-1973. אשתו הפעילה את המזנון ובנותיהם היו מנקות את האולם. משנת 1993 חברת "סרטי שני", שהיא בעלת רשת בתי קולנוע ארצית בשם "לב" מפעילה את בית הקולנוע. ב-2008 במסגרת אירועים לציון 80 שנה לפעילותו של הקולנוע, הוקרן במקום סרט לזכרו של אריה צ'צ'יק. מבנה הקולנוע הוכר על ידי העירייה כמבנה לשימור – וכך נקבע שייעודו של המקום יישמר – וכל יזם שירכוש את הקרקע ידע שלא תתאפשר בו הקמת פרויקט נדל"ני. המקום החביב והקסום יציין בשנת 2028, את שנת ה-100 להיווסדו, ומעריציו מקווים שהמוסד האוטנטי ימשיך לשנים ארוכות, להעניק אווירה ביתית לבאים לפקוד אותו.

הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת3"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]