שלט הרחוב "האדריכל" ברוממה - צילום משנות ה-60 (צילום: אדם אקרמן)
שלט הרחוב "האדריכל" ברוממה - צילום משנות ה-60 (צילום: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: סיפורו של האדריכל הירושלמי הנשכח, שעל שמו רחוב קטן ברוממה

האדריכל ריכרד קאופמן, שתכנן בתים ברחביה, ביניהם גם את מעון ראש הממשלה, לא זכה להנצחה הולמת דווקא בעיר מגוריו

פורסם בתאריך: 12.2.21 14:00

ריכרד יצחק קאופמן (1958-1887) היה האדריכל הראשי של המוסדות הציוניים מהמשפיעים ביותר בתולדות האדריכלות בארץ. למרות שהיה גם האדריכל הבולט ביותר בתכנון ירושלים, בתקופת המנדט הבריטי – קאופמן נשכח דווקא בעיר מגוריו – ולא זכה להנצחה הולמת.

משנת עלייתו ארצה ב-1920 מגרמניה ועד מותו, הוא ביצע כ-650 פרויקטים של תכנון ואדריכלות, מהם כ-130 יישובים חקלאיים, קיבוצים ומושבים ושכונות עירוניות. קאופמן הוזמן ארצה על ידיי ד"ר ארתור רופין, מנהל מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית, והתיישב בירושלים ברחביה. הוא היה לאדריכל מבנים בולטים בשכונת מגוריו, אך נודע בעיקר כמתכנן שש שכונות הגנים בעיר: תלפיות, בית הכרם, רחביה, מקור חיים, קרית משה ובית וגן. שכונות הגנים שנבנו הרחק ממרכז העיר, לא היו שכונות-חצר, צפופות וללא גינות. בתיהן נבנו קטנים וחד-קומתיים, מלאי אוויר צח ואור שמש, וכל בית היה בעל גינה משלו. בתכנונו שכונות אלו, ביטא קאופמן את רוח החלוציות של התנועה הציונית, וההעזה בפניית עורף לשכונות הוותיקות הצפופות. היה זה צעד אמיץ להמליץ על רכישת חלקות אדמה רחוקות ומבודדות, שסבלו מקשיי תחבורה ואספקת מים – ולהפוך שטחים מסולעים ושדות קוצים – לאזורים ירוקים.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


קאופמן החדיר את גישתו ההומנית-ליברלית, ורעיונותיו החדשניים בתחום איכות החיים והסביבה, בעשרות היישובים שתכנן. הבולטים בהם הם: מושב העובדים הראשון נהלל, כפר יהושע, עין חרוד, כפר ויתקין והקיבוצים גבע, נגבה ותל יוסף. תוכניתו המפורסמת המעגלית של נהלל , כאשר במרכז המעגל בתי המגורים ומוסדות ציבוריים וסביב חלקות חקלאיות – ביטאה אידאולוגיות חברתיות וכלכליות כמו שוויון ושיתופיות.


האדריכל ריכרד קאופמן (צילום: באדיבות הארכיון הציוני, אוסף האדריכל קאופמן)

ריכרד קאופמן (צילום: באדיבות הארכיון הציוני, אוסף האדריכל קאופמן)


בירושלים הוא תכנן בעיקר בתים בשכונת רחביה, ואופייני להם היה הסגנון הבינלאומי שרווח בתקופתו. הוא התאים אותו לחומר ולאור המקומיים, להגנה בפני חום, וגשמים עזים. בין הבתים הבולטים שנבנו לפי תכנונו: בית אגיון (סמולנסקין 9) – כיום מעון ראש הממשלה, בית אוסישקין (אוסישקין 7) – מגוריו של מנחם אוסישקין, בית גוייטין (אוסישקין 10) – שופט בבית המשפט העליון ובית פומרנץ (אוסישקין 11) – מגוריו של פרופ' משה רחמילביץ, מאבות הרפואה בארץ. כולם בתים חד או דו-קומתיים, גגוני בטון אופקיים ועמודי בטון בפינת מרפסת מקורה. המבנים הוקמו ממספר גושי בנייה בגבהים שונים, כאשר המרכזי שבהם היה אנכי ובו חדר המדרגות, שהובלט לרוב בטור חלונות בחזית. כמו כן קאופמן תכנן בירושלים את צומת אזור המשולש של רחובות יפו וקינג ג'ורג', מתחם ממילא ותוכנית בינוי חדשה לאוניברסיטה העברית. שתי התוכניות האחרונות לא יצאו לפועל בשל אירועי 1948.

דמות מופת כריכרד קאופמן, שירושלים היתה צריכה להיות גאה בו, זכתה להנצחה בשנת 1961 – ברחוב קטן בשכונת רוממה (שדוקא בה לא תכנן דבר) – כונה בשם "האדריכל". נקבע שלט הנושא שמו עם שנת הולדתו ופטירתו, והמילה "האדריכל", נכתבה בשלוש שפות. אך השלט, שהיה נתון בתוך מסגרת ברזל ומחובר לגדר בכניסה לרחוב, נהרס יחד עם גדר זו בשנות ה-1980 – ונותרו רק מספרי הבתים תחתיהם כתוב "האדריכל". ספק אם כיום תושבי הרחוב, יודעים מי היה "האדריכל" הזה? משפחתו של קאופמן תרמה את עזבונו האדריכלי הענק, לארכיון הציוני. מפאת גודלו קטלוג האוסף נמשך ארבע שנים. הוא כולל התכתבויות, כ-10 אלפים מפות ותוכניות, כ-650 פרויקטים בהם היה מעורב ומאות צילומים.


ריכרד קאופמן, ליד בניין שתכנן בירושלים (צילום: באדיבות הארכיון הציוני אוסף האדריכל קאופמן)

ריכרד קאופמן, ליד בניין שתכנן בירושלים (צילום: באדיבות הארכיון הציוני אוסף האדריכל קאופמן)


מחוץ לירושלים זכה קאופמן להוקרה בכפר יהושע, כאשר האמן והצייר המקומי אלי שמיר, יצר בשדרה הראשית פסיפס עם היישובים שתכנן האדריכל – ובתוכו עוצב דיוקנו. בהתקרב 100 שנה לייסוד עפולה, החליטה מועצת העיר לקרוא לרחוב, שנסלל כעת בצמוד לתוואי הרכבת ההיסטורית, על שם האדריכל הדגול. לטקס הוזמנה נכדתו של קאופמן, ד"ר ליאורה אוריאל, רופאה ירושלמית. בהיוודע לד"ר אוריאל על ההחלטה, היא הצהירה: "זו תהיה הפעם הראשונה שסבא יונצח ברחוב ראשי שיקרא על שמו. מחמם את הלב לדעת, שזוכרים אותו אחרי 100 שנות מפעל ציוני". על צניעותו הרבה ודאגתו לערכים לאומיים ממלכתיים ולא לעצמו – תעיד העובדה שקאופמן התגורר בדירה שכורה ברחוב אברבנאל – ואף כי הוצע לו מגרש לבנייה – הוא לא הקים בית משלו.


הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגובות

6 תגובות
6 תגובות
  1. אזרח שאיכפת לו

    האדריכל קאופמן ,עם כל תרומתו ויכולותיו בשיפור מראה העיר ( לעומת שיכוני "הרכבת" המכוערים
    שקמו מאז) ,אינו היחיד שקופח. ראוי להזכיר בכפיפה אחת גם את זולטן הרמט שתרם רבות לארכיטקטורה
    בעיר ולא הונצח . לעומתם הונצח שמעון בן- חמו
    ,עסקן קטן וראש ועד העבדים באוניברסיטה
    שדאג אך ורק ל"חמולה" שלו וכל השאר ,שילכו לעזאזל…

  2. טל

    מסכימה לגמרי עם הכותב, קאופמן לא זכה להכרה כמו שמגיע לו.
    כתבתי עליו עבודה הלימודי האדריכלות, וכבר אז הבנתי איזו תרומה הייתה לו לאדריכלות בארץ.

  3. חכם קטן

    קאופמן נשכח?
    מה זה השטויות הללו?
    רחוב? זה מה שיזכיר אותו?
    האיש הוא שם דבר ועבודותיו מדברות בשמו.

  4. יגאל ירושלים

    כל מה שנאמר אמת לאמיתה, מה שאני זוכר מרחוב האדריכל הוא בית פינתי יפהפה על הפינה עם רחוב המון עם גג ציפחה יפהפה שווה רק בגלל הפנינה הזו לעבור שם ולתת מבט עברתי שם לפני כמה חודשים הבית שופץ ושודרג בהחלט יפה.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר