הפינה ההיסטורית: וילה לאה ברחביה – בית האהבה המיוסרת והטראגית

סיפור אהבה יוצא דופן וטראגי התרחש בירושלים במאה ה-19, ונקשר לבית דו קומתי מרשים בשכונת רחביה. בשדרות בן-מימון 6, סמוך לכיכר פריז, עומד בית הבנוי מאבן אדמדמה, שעוצב כבית מגורים פרטי. על לוח האבן בכניסה אליו חקוק באותיות לטיניות: "וילה לאה 1 במאי 1934". בתוך שם זה מקופלת דרמה מרתקת של אהבה ובגידה, שאירעה בשנות ה-30 ונחשבה בזמנה ל"רכילות התקופה".

בונה המבנה המפואר הוא ד"ר נסיב אבקריוס ביי הנוצרי, מעורכי הדין העשירים והנודעים אז בארץ, שהקים אותו עבור אשתו היהודיה, לאה טננבוים. באותה שנה היה אבקריוס בן 56, ואשתו בת 26. היא היתה בתו של איש עסקים חרדי אמיד, סוחר בקרקעות, ישראל טננבוים. אבקריוס התאהב בלאה, שהיתה בחורה פקחית ובעלת הופעה נדירה, אשר הספיקה כבר להתחתן עם קצין מהגדודים העבריים ולהתגרש. מילדותה התרגלה לאה לחיי מותרות ותפנוקים. היא נענתה לחיזוריו של עורך הדין היווני-אורתודוקסי, שהיה מבוגר ממנה ב-30 שנה, לאחר שהבטיח כי יעבור גיור וכי יבנה עבורה וילה, שכמותה לא נראתה בירושלים. הוא גם הרעיף עליה אהבה עזה ומתנות יקרות ערך. אבקריוס היה מומחה לענייניי קרקעות ופלילים, וזכה להערכה רבה מהשופטים הבריטים. לקוחותיו היו בני כל הלאומים והדתות.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

בשנת 1930 נישאה לאה במצרים לד"ר אבקריוס, שם הוא נולד ולמד ואף הגיע למעמד שופט טרם הגיעו לארץ ישראל עם הכיבוש הבריטי ב-1917. מיד לאחר החתונה שכר אבקריוס אדריכלים מוכשרים, האחים רפאל ודן בן-דרור, אשר תכננו את הבית ברחוב מימון. הבית נבנה בסגנון הבינלאומי שרווח באותה תקופה, וסורגי החלונות והשערים עוצבו בסגנון האר-דקו. מול שער הכניסה הראשית הוקמה בריכת נוי מצופה באריחי תכלת. ליד הווילה, ברחוב בן מימון 8, הקים אבקריוס בית דירות להשכרה. התגורר בו משך שנים רבות עו"ד דניאל אוסטר, שהיה סגן ראש העירייה בתקופת המנדט, וראש העירייה הראשון לאחר הקמת המדינה.

ד"ר אבקריוס מילא את כל בקשותיה ודרישותיה של אשתו האהובה. הוא קרא לבית "וילה לאה" וגדש את הבית במשרתים ומשרתות, בנהגים לובשי מדים, בטבחיות ואומנות לשתי הבנות שנולדו להם. ברם, חיי העושר הבזבזניים החלו לרושש אותו, וממונו הרב הלך ופחת. בשנת 1936 היא זנחה את בעלה המבוגר, למרות שהחל בהליכי גיור. ד"ר אבקריוס, שהתרושש עקב ההוצאות הרבות, השכיר את הבית לאחר עזיבת לאה לשליט אתיופיה, היילה סילסי, הקיסר שהודח ועזב את ארצו בשל פלישת הצבא האיטלקי של מוסוליני. הקיסר העדיף את שכונת רחביה על פני בתים מפוארים, שהיו ברשות אתיופיה ברחוב הנביאים. בשנת 1945 התגרשו לאה ואבקריוס רשמית וחילקו את הרכוש ביניהם. אבוקריוס עבר להתגורר במלון המלך דוד, אך מאחר שגם עסקיו בענייני הקרקעות הידרדרו, הוא עבר לפנסיון קטן ליד בניין העירייה. אבקריוס נפטר, שבור לב וחסר רכוש, בשנת 1947, ולאה עברה להתגורר במצרים.

וילה לאה (צילום: משפחת הגואל)

עם פרוץ מלחמת העצמאות נתפס הבית על ידי האפוטרופוס הישראלי לנכסי נפקדים. הווילה המפוארת, החד-משפחתית, פוצלה לארבע דירות נפרדות. והן שימשו כדירות שרד ממשלתיות. הדייר הראשון שהתגורר במקום, היה משה דיין, שהתמנה באוגוסט 1948 למפקד ירושלים. יעל הבת, שהיתה אז בת עשר, תיארה לאחר שנים בספרה "אבי בתו" את פארו של הבית: "היה זה ארמון שכאילו נלקח מעמודי הרומנים. טירת אבן ורודה, אחוזת נסיכים מסנט פטרבורג או מבצר מכושף מהאגדות. כל חדר נצבע בצבע אחר. היו שם חדר ורוד, חדר ירוק, חדר אמבטיה עם אריחים ירוקים, חדר אמבטיה עם אריחים כחולים שתאם חדר כחול ושני חדרי-אירוח ענקיים… העובדה כי המשכן המרווח אינו שלנו באופן קבוע, הוסיפה להתרגשות. אי-שם ישנה אישה, שהבית שייך לה, ויום אחד היא עשויה לחזור ולטעון לרכושה". אולם אישה זו, לאה, מעולם לא הופיעה.

בבית זה נערכה בשנת 1950 החתונה של ראומה ועזר ויצמן, זאת בזכות הקשר המשפחתי שבין רות דיין וראומה, שהן אחיות. בעקבות דיין התגוררו בבית כל מפקדי מחוז ירושלים, ביניהם גם חיים הרצוג.

הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת17"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]