רבי עובדיה מברטנורא, מגדולי רבני איטליה, שחי לפני כ-500 שנה, התפרסם הודות לפירושו המקיף למשנה – ושמו מונצח ברחוב בשכונת רחביה.
שלושת ענקי רוח קמו לעם היהודי בימי הביניים, שהיו גם למנהגי קהילות יהודיות בהן פעלו. הרמב"ם (1204-1135) שפעל בעיקר במצרים, הרמב"ן (1270-1194) ורבי עובדיה מברטנורא (1445 – שנת מותו לא נודעה). הרמב"ן ורבי עובדיה עשו רבות למען חיזוק העדה היהודית בירושלים, שבזמנם היתה בשיא השפל בתקופת שלטון הממלוכים. רבי עובדיה פעל בשלהי שקיעתם – ידוע שנפטר בשיבה טובה, אך בזמן כיבוש ירושלים בידי התורכים ב-1516, כבר לא היה בין החיים.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רבי עובדיה מברטנורא, שפירושו למשנה התקבל בכל תפוצות ישראל, נולד בעיירה האיטלקית ברטינורו שבצפון איטליה, ובה כיהן תחילה כרב. הוא היה אמיד ועתיר נכסים. רבי עובדיה (כינויו "הרע"ב" לא דבק בו – והשם ברטנורא ליווה אותו כל חייו), הגיע לירושלים ב-1488 ומצא בה קהילה קטנה וענייה, משוסעת על ידי סכסוכים מרים. עד מהרה הוא התגלה כבעל כושר מנהיגות והצליח להקים ישיבה, שיצא לה שם בכל העולם היהודי. מסעו ארצה התמשך כשלוש שנים, שבמהלכן ביקר בקהילות יהודיות ברומא, בנפולי, בפלרמו – בירת סיציליה ובמצרים.
בבואו לעיר מצא רבי עובדיה 70 משפחות יהודיות, דלים בחומר וברוח, לאחר שהאחרות ברחו מהעיר בשל סכסוך שפרץ בין מספר עדות. במאבק על השליטה בקהילה שהתחיל בין המוסרעבים (יהודים דוברי ערבית מוותיקי הארץ), ובין אשכנזים וספרדים עשירים – היתה ידם של הראשונים על העליונה, וזאת הודות לקשריהם עם השלטונות. על מנת להתגבר על המשבר, מונה ר' עובדיה, מיד עם הגיעו לירושלים לרב הקהילה ולמתווך בין הפלגים. ר' עובדיה עשה הכל על מנת להחזיר את הליכוד לעדה המתפוררת, גייס תרומות בגולה עבור הקהילה בעיר ונמנע מלקבל כל שכר עבור פעולותיו. בין השאר הוא חידש את פעולתה של חברת קדישא לקבורה, שקרסה בשל חוסר תקציב – ושימש בעצמו כקברן.
חלקת הקבר שבו טמון רבי עובדיה מברטנורא בהר הזיתים (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
רבי עובדיה מברטנורא כתב שלוש אגרות בבואו לירושלים, הנחשבות לאמינות ולמדויקות ביותר, שנכתבו מארץ ישראל לגולה. הן מעניקות תיאור היסטורי מהימן ביותר, על תקופה קשה בחיי הישוב היהודי בארץ ובירושלים בפרט. איגרותיו מצטיינות בכל המאפיינים, שבהן מצטיין פירושו למשנה: שפה עברית בהירה (דרשותיו היו תמיד בעברית), הקפדה על העברת מידע מדויק, התבוננות מעמיקה בסובב אותו ושיקול דעת אובייקטיבי. מכתביו מבליטים את אהבת האמת ואת תכונותיו של חכם הבקי בכל חוויות העולם. אגרת נוספת של תלמידו, שהגיע מאיטליה ב-1495 ללמוד תורה מפיו בירושלים, מחזקת ומשלימה את העובדות שהעביר ר' עובדיה במכתביו. באגרותיו רבי עובדיה לא מוציא דיבת ירושלים והיהודים, אלא משבח את הדבקות בה בני עדתו, מתפללים ומשכימים לתפילה. הוא מספר גם על מעלות החיים בירושלים; האוויר הצח, ארבעת השווקים הארוכים ומשתומם ממבחר הפרות, שכמותם לא ראה בשווקי איטליה. הוא מתפעל מהאבנים הגדולות, שמהן בנוי הכותל המערבי (שלא ראה כמותן בשום בניין קדמון ברומא), ומקברי הסנהדרין שהשתמרו בשלמותם.
(צילום: ד"ר אדם אקרמן)
ר' עובדיה מתאר את מערות הקבורה הגדולות והכוכים החצובים במורד הר הזיתים, שבהם קבורים גם נביאים כמו זכריה וחגי. במותו הוא נקבר באחת מהן, הנמצאת בשיפולי הר הזיתים, בצד נחל קדרון ובקרבת הכפר הערבי סילוואן. עולי רגל שהגיעו למקום במרוצת הדורות, מתארים את המערה, שנמצאת בתווך גן עצי זיתים ותאנים, וכי על פתחה חקוק השם עובדיה.
אחרי מלחמת ששת הימים זוהתה המערה, נוקתה ושוקם קברו. בשנת 2006 עמותת אלעד, העוסקת בפיתוח עיר דוד, החלה להנהיג הילולה שנתית ליד הקבר. בתאריך ג' בסיון, שלפי המסורת הוא יום פטירתו של ר' עובדיה, פוקדים אלפים את קברו ומקיימים במקום הילולה ותפילה המונית. משך כל ימי השנה מהווה הקבר פינה מקסימה, וניתן להגיע אליו בנקל במדרגות היורדות מעיר דוד לעבר כפר השילוח. מצבת הקבר מופנית בזווית אלכסונית לעבר הר הבית. זהו אחד הקברים הפרטיים הבודדים, שעצי זית מעטרים אותו.
הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
עמוס
מחזק את ידי "מסעדת אמא" הכשרות איננה שייכת לאף אחד, אין בעלות על אמונה. יישר כח.