מעטים יודעים כי תערוכה ארכיאולוגית מרשימה, המתמקדת בממצאים שנתגלו בירושלים, נמצאת במתחם הכנסת. העתיקות נתגלו בחפירות שערכו בעיר מאז שלהי המאה ה-19. רשות העתיקות יזמה את הקמתו של הגן, במטרה לקרב את הבאים בשערי הכנסת.
הגן נחנך ב-2009 ונטעו בו צמחים ועצים טיפוסיים לארץ. העצים צמחו מאז ויוצרים הצללה ואווירה מיוחדת, התורמת לרגיעה ולהגברת הקסם של ביקור, בפינה נעימה ומעשירה בלב העיר. הפארק משתרע על שטח של כשני דונמים, ושוכן בשיפולי המדרון בצפון מערב רחבת הכנסת, סמוך לכניסה. אוצרת התערוכה היא הארכיאולוגית הירושלמית הוותיקה ד"ר חוה כץ, האדריכל היה נחום מלצר והמעצבת רונית לומברוזו. השם שניתן לגן "שלוה בארמונותיך" (מתוך מחשבה שהכנסת היא ארמון מודרני) – לקוח מספר תהילים "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך. יהי שלום בחילך שלוה בארמונותיך" (קכ"ב, ו-ח).
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
התערוכה מתרכזת בצד האדריכלי של הממצאים, ומנסה להבליט את מעמדה המיוחד של ירושלים לשלוש הדתות – יהדות, נצרות ואסלאם – ואת האוניברסליות של העיר. התערוכה מורכבת משש תחנות (מתחמים) לפי תקופות- בית שני, ימי רומא המאוחרים, השלטון הביזנטי, שלטון האסלאם, ממלכת הצלבנים והשלטון העות'מני בעיר. כל תחנה עוצבה באופן ייחודי, המעניק ביטוי לצביון התקופה המוצגת. כך למשל ממצאי בית שני, מוצגים על רקע הדפס ענק של השער המשולש בחומת העיר הדרומית. ימי הבית השני (63 לפנה"ס-70 לספירה), מתחילים בקצה הצפון-מערבי של רחבת הכניסה, באבן ענקית שמשקלה 5 טון, שהובאה מהפינה הדרומית-מזרחית של הר הבית. במתחם נמצאים אבני בנייה מגולפים עם סיתות שוליים, המשחזרים את הבנייה רבת העוצמה של ימי הורדוס המשגשגים, שהגיעו לשיא בבניית בית המקדש. צבעם של האבנים הוא חום בהיר, המשקף גם את גווני התבואה, שהיתה חלק נכבד בתוצרת החקלאית של עולי הרגל בבית המקדש.
חלק מהמתחם המוסלמי בגן הארכיאולוגי בכנסת (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
בתקופה הרומית המאוחדת (324-132) שלאחר חורבן הבית השני, הוקמה על חורבות ירושלים, עיר בסגנון רומי שכונתה "אליה קפיטולינה". בנייתה של העיר הזו, היא מסמלי המתחם הרומי בתצוגה. במקום מוצבת כתובת הקדשה, לכבוד הקיסר ספטימיוס סוורוס, שביקר בה בסוף המאה השנייה, שהתגלתה בריצוף הרחבה מדרום הר-הבית. מוצגת גם רצפת פסיפס, מבית מגורים מתקופה זו, שנחשפה בנחל רפאים עם ציורי קיר – בהם בולט במיוחד הצבע החום-אדמדם. אי לכך הוקם קיר בצבע אדום, האופייני לתקופה זו, המשמש כרקע לתצוגה במתחם זה. התחנה הביזנטית בפארק (638-324), מתאפיינת ברצפות פסיפס שנתגלו באזורים שונים של העיר, עם כתובות הקדשה ביוונית. רצפות אלו נחשפו באזור ממילא של ימינו, בשרידי מנזר בנחל קדרון, בשרידי כנסייה בשכונת מורשה ובאולם מנזר בהר הצופים. קירות מתחם זה צבועים בכחול עז, בדומה לעיטורים הביזנטים שנתגלו באיטליה. המתחם מהתקופה המוסלמית (1516-638) – צבוע בצבע ירוק, המזוהה עם האומנות המוסלמית. עיצוב תחנה זו נעשה תוך שימוש בלוחות מגולפים, המחקים את לוחות עץ ממסגד אל-אקצה ושרידי אבנים וכרכובים שהובאו למקום ממבנים ציבוריים מפוארים, שבנו שליטי בית אומיה מדרום להר הבית. ממצאים מממלכת הצלבנים (1099 עד 1187) נמצאים במרחב שקוע, במפלס נמוך יותר, שנראה כמבצר או חפיר. המבקר נחשף להליכה בין קירות גבוהים ולתצוגה של כותרות צלבניות ובעיקר לסיפורם של עמודי מרפק (יצירה צלבנית מקורית של אלמנט תמיכה אדריכלי). עמודים אלו נמצאו במצודת דוד, בשער האשפות ובכנסיית "מרים הקדושה של האבירים הגרמניים" בעיר העתיקה. התקופה העות'מנית (1917-1516) שערכה 400 שנה, החלה עם מפעל שיפור השווקים ומפעלי מים ובניית חומות העיר על ידי הסולטן סולימן "המפואר". ברם, השלטון התורכי הסתיים בדעיכה ובהזנחה. מתקן שתייה אופייני לבנייה התורכית – הקרוי רהט (סביל) – הנמצא ליד שער השלשלת, מצולם על גב אריחי קרמיקה כחולים. אבני ריצוף שנתגלו בחלק הצפוני של רחבת הכותל, הם המוצג הראשי במתחם זה.
המתחם הביזנטי בגן הארכיאולוגי בכנסת (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
הסיור בפארק מלווה בלוחות עם הסברים בשלוש שפות ובציטוטים ממקורות היסטוריים, באריחים, במפות ובתצלומים. המבקר נחשף לתהפוכות הרבות שעברה ירושלים – נוצר רצף במעבר ממתחם למתחם. המסלול מאפשר גישה נוחה גם למבקרים עם מוגבלות בניידות. כל המתחמים מוקפים בצמחיה ועצים אופייניים לנוף הירושלמי – עצי זית, אורן, ורימון. הביקור בפארק אפשרי בתאום עם לשכת דובר הכנסת, הוא משולב במסלול מודרך.
המתחם הצלבני בגן הארכיאולוגי בכנסת (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
(צילום: ד"ר אדם אקרמן)
הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
הצטרפו לקבוצת הוואטאספ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תגובות