אחד מסמלי הנוכחות הבריטית בירושלים מתקופת המנדט בירושלים, הם הפילבוקסים (מצדיות). הפילבוקסים נבנו בצורת גליל מבטון עבה ושימשו למטרות ביקורת ושיטור בצמתים החשובים של העיר. הם נבנו בתקופת המרד הערבי, שהיה בין השנים (1939-1936), כחלק מלוחמה בטרור. שמם באנגלית, Pillbox, נובע מצורתם המזכירה קופסה להחזקת גלולות. מתוך שמונה פילבוקסים שהוקמו בעיר על הצירים המרכזיים ובתוואי הרכבת מירושלים, רק שלושה נותרו כיום על כנם. אחד מהם הנמצא בכניסה לשכונת רחביה, בצומת הרחובות טשרנחובסקי והרב הרצוג. הוא נפתח ב-2016 לציבור הרחב וזאת לאחר שמונים וחמש שנות נעילה על בריח. ב-2018 הפילבוקס אויר בדמויות חיילי חיל המשמר הבריטי במדיהם האדומים. חלונותיו, הגג ודלת הכניסה מפלדה – וכן הספסל הסמוך לו – כולם נצבעו באדום. מאז הפילבוקס מושך כל חולף על פניו אם ברגל או ברכב. המבקר במקום, מופתע למצוא מאחוריו, גן מטופח עם עצי אורן סביבו. הגן הוא לזכרם של סופרים ואמנים יהודים, שהוצאו להורג בכלא הסוביטי, בראשית שנת 1952 ושמותיהם חקוקים על לוח זיכרון.
הפילבוקס השני, הנמצא בקצה דרך חברון, הועתק ב-2013 במבצע הנדסי ייחודי למרחק של 20 מטר, על מנת לאפשר הרחבת הכביש הפונה לארנונה החדשה. עם השלמת הבנייה של בתים רבי קומות מאחוריו, הוא יימצא בתוך פארק קטן, שיוקם סביבו ויואר בלילות.
הפילבוקס השלישי נמצא בקצה גאולים (בקעה), ליד פסי הרכבת הישנים, והצמחייה שטיפסה עליו הפכה אותו למיצג סביבתי ירוק.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
הפילבוקסים הירושלמים הוכרזו כאתרים לשימור ולזיכרון היסטורי של 30 שנות המנדט הבריטי בעיר. כיום מצרים על חמשת הפילבוקסים, שנהרסו בשנות ה-60 וה-70 לצורך הרחבת כבישים. מצרים גם היום על הפילבוקסים שלוחמי ההגנה פוצצו בקרבות עם הירדנים ב-1948, על מנת למנוע מהם להשתמש בהם כעמדת לוחמה. אלו עמדו ליד מחנה אלנבי דאז, ליד שייח ג'ראח, באזור סנהדריה ובקצה רחוב יפו קרוב לכפר ליפתא. בנוסף לשלושת הפילבוקסים השלמים, ישנן שתי עמדות בסגנון הפילבוקס שנותרו מהתקופה הבריטית: עמדת משמר חד-קומתית וכיפתית בתחומי מנזר סנט' אנטוניו (ז'בוטינסקי פינת רד"ק) ועמדת ירי הבולטת מהפילבוקס ששקע באדמה ברחוב כספי 10 שבתלפיות.
אפשרות הכניסה בתאום, הניתנת לפילבוקס ברחביה, מעניקה יכולת להתרשם משתי קומותיו ומבנהו הפנימי. המבנה שימש בין ארבעה לחמישה שוטרים; קומת הקרקע למנוחה, להכנת האוכל ולתנור החימום. הקומה השנייה, שסולם מוביל אליה, יוצרת תצפית היקפית גבוהה. בקומה זו נמצאים חרכי הירי המוגנים בלוחות פלדה המאפשרים לחימה – וגם היו להרתעה – כאשר קני הרובים בצבצו מבין המיני-חלונות. גובה הפילבוקסים הירושלמים היה כחמישה מטרים, עם כיפה עליונה וארובה לעשן מיתמר. קוטרם 3.5 מ' והם ננעלו בדלת פלדה. הבנייה בצורתם העגולה, כולל הכיפה העליונה, נועדה במקרה של ירי על המתקן, להסיט בהתזה את הקליעים.
הבריטים פיתחו את הפילבוקסים מבטון מזויין בזמן מלחמת העולם הראשונה לאורך החזית המערבית, כמחסה נגד רסיסים ולתצפית. הם נקראו בלוקהאוס וצורתם היתה מרובעת או עגולה.
בארץ ישראל, בתקופת המרד הערבי, בנו הבריטים שרשרת מצודות גדולות — טאגרטים – ופילבוקסים, מצדיות קטנות, לצורך הגנה על הגבול הצפוני. חלק מהמצודות ואחדים מהפילבוקסים היו מצוידים בגנרטורים ובזרקורים.
המרי הערבי החיש הקמתם של פילבוקסים בכל חלקי הארץ, וכך ניתן לראות אותם מצפון ועד דרום. הם ניתנים לצפייה ליד יישוב גורן, באזור ניר דוד, מעלה הגלבוע, קיבוץ ברעם ובמבואות עפולה – ועד הכניסה לאשדוד (ליד גשר עד הלום). אחדים מהבולטים שבהם נמצאים במרכז הארץ ליד נחל חדרה, נחל אלכסנדר, בתל גיבורים בחולון, בטיילת תל-אביב (ליד רידינג), ליד באר טוביה ועל מסילת הרכבת לירושלים סמוך לבית שמש.
הפילבוקס המנדטורי אומץ גם על ידי צה"ל לאזורי יהודה ושומרון, וסמוך לרצועת עזה (נחל עוז) וגם בגבול הצפוני. הפילבוקסים הצה"ליים גבוהים יותר מהמנדטורים, צרים יותר וממוגנים יותר. הגבוה שבהם נמצא על כביש 443 סמוך למודיעין, מתנשא לגובה 54 מטר ונחשב לגבוה בעולם.
הפילבוקס ברחביה מהווה מיני מוזיאון, ובקומת הקרקע שלו מצויה תערוכת צילומים, שצולמו בתוכו ועל רקע סביבתו בעבר וכיום. בתצלום בולט משלהי שנות ה-30, נראה הפילבוקס כמבנה בודד המוצב בשטחים ריקים, ורק בתים בודדים נראים ברקע של שכונת רחביה שהחלה להבנות.
הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ירושלמית
נוסטלגיה. מקסים ממש. כתבה מרתקת. חבל שלא צורף התצלום המדובר משנות ה 30 לכתבה. זוכרת את הקסם שהיה למבנים הללו בשנות ה 70-80