כחלק ממסע ההנצחה לאמו סבריה בונדק ז"ל, כתב האמרגן הירושלמי ישראל בונדק, 65, המתגורר בשכונת גילה, ארבעה שירים לזכרה, וזה לא הסוף. "אמא שלי היתה אישה חזקה שגידלה 14 ילדים. טיפלתי באמא שלי לפני אשפוזה, במהלכו ולאחר פטירתה. חדי העין ישימו לב שמשיר לשיר אני עולה דרגה ומגלה יותר פרטים חמורים. כולם נכתבו בהשראת חייה של אמי לפני שהתאשפזה, וביום אשפוזה הבטחתי שאקים פרויקט שיכלול בשלב הראשון חמישה שירים שיבוצעו על ידי האמנים המובילים בארץ".
לאחר צאת השיר האחרון, "אחד עשר ילד", אשר בוצע על ידי הזמר ישי לוי בספטמבר האחרון, בונדק עסוק בימים אלה בכתיבת השיר האחרון, שיחתום את הפרויקט. "השיר החמישי עתיד לצאת באזכרה של אמי בשנה הבאה. בניגוד לשאר, השיר הזה ירעיד את אמות הסיפים של עולם המוסר וכיבוד ההורים, ועלול לגרום לאנשים דכאונות. בשיר ישולבו הקלטות בהן שומעים את אמי מדברת, עוד בחייה".
"אמנם אלו שירים אישיים לעילוי נשמתה של אמי, אך אני עושה זאת גם כדי שאנשים יבינו את החשיבות של כיבוד הורים, וזה גם מסר לאנשים חסרי מוסר שלא מכבדים את הוריהם", מספר בונדק. "לא משנה כמה הם יעשו למען ההורים שלהם, כשהם חס וחלילה ילכו, הם עדיין ירגישו שלא עשו כלום. כמה שטיפלתי באמי והייתי איתה בקשר יום יומי עד ליומה האחרון, אני מרגיש ייסורים על כך שלא עשיתי מספיק".
ישראל בונדק ואמו סבריה בונדק ז"ל (צילום: באדיבות ישראל בונדק)
למרות שעברו ארבע שנים מאז פטירת אמו, מספר בונדק בגילוי לב כי הימים שעוברים לא עושים עמו חסד. "זה רק נהיה קשה יותר עם השנים. יש לי הרבה נדודי שינה. התמונה של אמי עדיין מוצבת אצלי בחדר, ולצידה נר נשמה שדולק כל הזמן".
במקביל, בונדק, אשר עיסוקו המרכזי הוא ייצוגה של הזמרת אתי לוי, מתאר את הקושי שבאיבוד הפרנסה בעקבות משבר הקורונה: "התרבות קיבלה מכת מוות. כבר תשעה חודשים שאנחנו לא מכניסים שקל. אנחנו מתפרנסים מהלוואות וחסכונות ומי יודע איפה נגמור. יש לי קולגות שנמצאים על סף פת לחם. קיבלנו את המכה ראשונים, ונהיה האחרונים שיחזרו לעבוד. גם אם יודיעו חד משמעית שהקורונה נגמרה, ייקח לתרבות לפחות שנתיים להתאושש".
ישראל בונדק ואמו סבריה בונדק ז"ל (צילום: באדיבות ישראל בונדק)
ההפגנות בבלפור מעלות אצל בונדק נשכחות מתקופת ילדותו, בה לקח חלק פעיל במחאות "הפנתרים השחורים". "עשרות שנים סלדו מהמחאה של הפנתרים השחורים, למרות שזו היתה תנועה ששינתה את המפה החברתית בישראל". אך כיום בונדק סולד מההפגנות שמתקיימות נגד השחיתות השלטונית: "החוליגנים שמפגינים עכשיו ברחבי הארץ, מוחים על דברים שהם בעצמם לא מבינים, אנחנו הפגנו למען ההישרדות שלנו. לא היה לנו מה ללבוש, ועדיין לא יצאנו למחאה ערומים. ההפגנות כיום יכלו להיות יותר ערכיות".
אתי לוי וישראל בונדק (צילום: פרטי)
בהתייחסות לסדרת המופת "שעת נעילה", המשודרת בימים אלו בערוץ כאן11, ומתארת בין היתר את סיפורם של שני חיילים החברים בתנועה, מבהיר בונדק כי היא אכן נאמנה למציאות שחווה. דמויות החיילים בסדרה – מלאכי ברדוגו ומרקו דולזי, משתתפים בהפגנות אלימות למען תנאי מחייה בסיסיים, ממחישים למעשה את ילדותו של בונדק. "בתקופה הזו הייתי ילד. באתי ממשפחת עוני, וכמו כולם הייתי יוצא להפגנות ומקבל מכות רצח. כפי שמתואר בסדרה, באמת לא היה לנו אוכל. את מוצרי המזון הבסיסים היינו הולכים ולוקחים ללא רשות מאלו שהיה להם. יש שיאמרו שגנבנו, אבל מבחינתנו לקחנו ממי שהיה לו בשביל מי שאין לו. היינו אוספים מזון בערימות בירושלים, ואנשים היו מגיעים ולוקחים את מה שהם צריכים לבית".
"אני זוכר שבזמנו אנשים היו שמים ליד הדלת בקבוקי חלב ריקים עם מטבעות, והחלבן היה ממלא אותם. במידה והבקבוק היה ריק, היינו לוקחים את הכסף שבתוכו. במידה והוא היה מלא, היינו לוקחים את החלב. במקרים רבים היינו משאירים מודעה בשביל שאנשים ידעו מי לקח ועבור מי זה מיועד. המחאה שלנו היתה כנגד האפליה והרעב. כיום יש תחושה שיותר מעריכים את המעשים של התנועה".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
השירים שיצאו במסגרת הפרויקט של ישראל בונדק:
חנה Hana
אתי לוי מקסימה תמיד נחמדה תמיד מתייחסת . מיוחדת ! זהבה בן אחותה גם מתוקה ולבבית.ישראל אתה צודק שענף התרבות נפגע אבל לא רק זו תקופה לא קלה לכולם.ונכון אין כמו הורים צריך לכבד ולוותר.יהיה טוב אמן ואמן .אתי אני שרופה על החיוך שלך כמה שאת נחמדה.זהבה אין עלייך ימהממת רק טוב יהיה לכן אמן ואמן.
גלית
שיר מצמרר ומרגש כמה עצוב