בית הבונים החופשיים בירושלים – הצצה מרתקת למתחם ההיסטורי

מסדר הבונים החופשיים, הנקראים גם מסונים (Freemasons), הוא הגדול והוותיק בארגוני אחווה בעולם. מסורת המסדר מקשרת את שורשיו לבנאים הקדומים, שהעסיק שלמה המלך לבניית בית המקדש ולדמויותיהם של חירם מלך צור וחירם אמן הנחושת, שהיו שותפים למפעל. השלושה נחשבים לאבות הבנייה החופשית ולכך שהארגון רואה בירושלים את מקור צמיחתו. טקס חניכה של חבר חדש המתקבל למסדר, כולל שחזורו של קטע מתוך בנייתו של המקדש תוך שימוש במוצגים טקסיים, המייצגים את המבנה הארכיטקטוני של המבנה המקודש. בין הבולטים שבהם הם עמודי התווך ליד הבמה, בועז ויכין, המצויים בכל לשכותיהן של הבונים החופשיים – חיקוי לשני העמודים המפוארים שכונו בשמות אלו, שניצבו בכניסה למקדש שלמה – ואשר דרכם חייב לעבור כל חניך. כך גם המזבח הניצב בלשכות, בלב הרצפה המרוצפת שחור-לבן, וטקס ההשבעה המתקיים מידי שנה במערת צדקיהו.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת6"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

ברחוב עזרת ישראל 13 עומד בניין בן שלוש קומות, שמעל כניסתו סמל מסדר הבונים החופשיים, מחוגה ומד-זווית, היוצרים יחדיו מעין ריבוע. בבניין נמצאות מספר לשכות של ה"אחים", המאגדות יחדיו כ-250 חברים, הידועה שבהן היא לשכת "מצפה", והאחרות הן "הולי סיטי" לדוברי אנגלית (ביניהם ארמנים, יהודים ונוצרים), "עין השילוח-הארי" שנוסדה על ידי ה"יקים" דוברי גרמנית, "הר ציון" ו"רשב"י". עד לפני מספר שנים פעלה גם לשכת "לפיד", שחבריה היו דוברי ערבית, אך בשל קשיי התכנסות נפסקו פעולותיה.

בית הבונים החופשיים – הכנות לטקס ההשבעה במערת צדקיהו (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

ייחודה של לשכת "מצפה" בפעילותה הרבה בתחום החברתי והקהילתי בעיר, כמו תמיכה בבתי תמחוי, איסוף תרומות לנזקקים וילדים חסרי בית, חלוקת מלגות ועזרה לזולת; הכל נעשה בצנעה ובסתר. בין החברים בלשכה עורכי דין, פקידים בכירים, עובדי מפעלים, מסעדנים, בעלי עסקים ואפילו סטודנטים. המבוגר ב"אחים" גילו 101 והצעיר בראשית בשנות ה-20. הקשת הרחבה של כל הגילאים והמקצועות, והמעורבות בכל תחומי החיים בירושלים, מעניקות לחברים אפשרות להוכיח שאינם כת או ארגון סודי שלילי, אלא מטרתם להטיב ולהרבות במעשי צדקה.

הלשכות כפי שעושות כל הלשכות של הבונים ברחבי העולם, קובעות תנאי קבלה קשים למצטרפים החדשים. המטרה היא להגיע לאנשים הומניים ואיכותיים ובעלי מוסר גבוה. תנאי הקבלה משתרעים על פני חודשים ארוכים, ומהווים גם סוג של מבחן לבדיקת מניעי המצטרף, ובעיקר האם הוא מוכן לתרום למען הזולת והחברה. קבלתו של חבר חדש נערכת בטקס מרשים באולם הקרוי ה"היכל", הנמצא בקומה העליונה של הבניין ומצריכה הסכמה פה אחד של כל החברים. המועמד מובל אל מול נשיא הלשכה, היושב על כס מהודר הקרוי "כיסא שלמה המלך". הוא מושבע על הספר הקדוש לו, תנ"ך, הברית החדשה או הקוראן, וזוכה לדרגת "תלמיד בונה" שהיא הדרגה ההתחלתית במסדר.

סמל הבונים החופשיים (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

התלבושות הטקסיות של האחים הן בצבע תכלת; סינרים כחולים מעוטרים בזהב ורצועות תלויות על החזה, מהן משתלשלים סמלי המסדר. החפתים, הסיכות המוזהבות שעל הז'קטים של החליפות, המסמלות את דרגותיו ומעמדו של החבר, וטבעות המעוטרות בסמל הבונים החופשיים – כל אלו יוצרים רושם רב ותורמים לאווירה המסורתית.

בכניסה ללשכה הירושלמית, כמו בכל לשכות הבונים החופשיים בעולם, ניתן לראות את הסמלים העתיקים, כמו מד-הזווית, המחוגה והאנך, הנתונים במסגרות עץ. באולם הירושלמי נמצאים מזבח קטיפה, ספרי ההשבעה לשלוש הדתות, רצפה העשויה כמשטח לוח דמקה (מרוצפות בתשליב שחור-לבן), ושני עמודים לבנים, המסמלים את עמודי בועז ויכין.

ראשיתו של המסדר בירושלים היה ב-1867, עם בואו של קצין ההנדסה הבריטי, צ'ארלס וורן, שהיה בונה חופשי. וורן מהחוקרים הבולטים של ירושלים, היה פרוטסטנטי אדוק ואוהד תנ"ך וראה ערך עליון בגילוי שרידי בית המקדש הראשון ועיר דוד הקדומה. ברם, השלטון העות'מני לא איפשר לוורן לחפור במתחם הר הבית, והוא נאלץ לחפור בורות עמוקים – פירים – ולרדת דרך מנהרות תת קרקעיות עד לחומות העתיקות. וורן גילה שער עתיק מימי בית שני הנקרא על שמו וגם חשף מערכת מים קדומה בעיר דוד הנושאת את הכנוי "פיר וורן". הוא הקים את הלשכה הראשונה של הבונים החופשים בירושלים והניח את היסוד לטקסים שלהם במערת צדקיהו. לאחר הקמת מדינת ישראל, בכנס שהיה בירושלים ב-1953, הוקמה לשכה מרכזית לבונים שאיחדה את כל הלשכות בארץ, תחת השם "הלשכה הגדולה למדינת ישראל לבונים החופשיים, הקדמונים והמקובלים". לשכה זו מייצגת את הבונים כלפי העולם כולו.

המסדר העולמי של הבונים החופשיים מונה כיום כ-10 מיליון חברים. בארץ מונים "האחים" כ-1,200 איש. מידי שנתיים מתקיים טקס הכתרה מרשים שנבחר בו הנשיא הגדול של המסדר בארץ. מסדר הבונים החופשיים מאורגן במתכונתו המודרנית משנת 1717, כאשר הלשכות של אנגליה התאחדו ללשכה אחת. לפי עדויות הקיימות בפועל, הבונים החופשיים הראשונים היו הסתתים, שנחשבו לבעלי מקצוע מכובד וייחודי, ובנו את הקתדרלות המונומנטליות בסגנון גותי באירופה במאות 15-13 וכן היו ממבצעי הארכיטקטורה של הרנסנס שהגיעה לשיאה במאה ה-16. הסתתים השתייכו לאיגודים מקצועיים (גילדות), ועטו על גופם סינרים מעור כבש. נוהג זה היה למקור לתלבושות הבונים עד היום. האנך מסמל את היושר, המחוגה ומד-הזווית יוצרים צורה הדומה לחותם שלמה הקדום (ממנו התפתח מגן הדוד של ימינו), והאות הלטינית G הנמצאת במרכז הריבוע, מסמלת את האלוהים (God) – ויש הסוברים כי היא ראשית המילה "גיאומטריה". כף הטייחים מסמלת את מלט האחווה והרעות בין הבונים החופשיים.

סיסמתם של הבונים – חירות, שוויון, אחווה – הייתה לסמל המהפכה הצרפתית. אנשים בולטים בעלי השפעה רבה הצטרפו למסדר, ביניהם 14 מנשיאי ארצות הברית, כולל ג'ורג' וושינגטון. על גבי שטר הדולר הנושא את דיוקנו, נמצאים גם סמלי הארגון, כמו העין "האלוהית" הכל רואה, המילים "באלוהים אנו בוטחים", מבנה הפירמידה כסמל לבנייה והמשפט "סדר עולמי חדש". המצטרף לארגון חייב להצהיר שהוא מאמין באיזה שהוא כוח אלוהי עליון. בין הידועים בשורותיהם: נפוליאון, צ'רציל, חוסין מלך ירדן, הנסיך צ'ארלס, בטהובן, מוצרט, מרק טווין ובישראל שרים, שופטים, מנכ"לים וראשי ערים. השפעתם העולמית הרבה והסמלים והטקסים הסודיים, המשמעת החמורה וההיררכיה הנוקשה יצרו לבונים החופשיים אויבים רבים. העיקרי שבהם היה אדולף היטלר, שהאשים אותם בקשירת קשר עם היהודים להשתלטות על העולם. הוא קרא להשמדתם, והכריז עליהם כאויבי הרייך הגרמני. תיאוריות הקונספרציה קבלו ביטוי גם בסרטי קולנוע ובספרים רבי מכר כמו של דן בראון – "הסמל האבוד". בפועל, המטרה של הארגון היא להוביל את העולם כולו להיות למוסרי ומתוקן יותר. "בונה חופשי" מקים את המקדש הפנימי שלו ופועל להעלאת המוסר האישי, הוא מנסה לפעול ברוח דברי ר' עקיבא ו"אהבת לרעך כמוך".