הפינה ההיסטורית: סיפורו של בית החולים סנט ג'ון

שני מסדרי הצלבנים שנוסדו במאה ה-11 בירושלים, ההוספיטלרי והטמפלרי בזמן ממלכת הצלבנים – מסקרנים ומסעירים עד היום את דמיון הציבור ברחבי העולם.

מסדר הטמפלרים (אבירי ההיכל) שנוסד ב-1119, קבע מרכזו באזור הר הבית ומסגד אל אקצא, היה המקום בו הושבעו אביריו. הטמפלרים קראו למסגד "מקדש שלמה" וסוסיהם שוכנו באורוות שלמה. תחילתו של המסדר היתה עם שמונה אבירים, ובהדרגה היה לארגון צבאי עוצמתי, שהשתתף בכל הקרבות של הגנת הממלכה מפני האיום המוסלמי. ברם, עם נפילת ממלכת הצלבנים, אחרי כיבוש עכו ב-1291, בידי הממלוכים המוסלמים, דעך כוכבם. כאשר חזרו האבירים לארצות מוצאם, מלכי אירופה לא ששו לקלוט צבא גדול מיומן ומאורגן היטב, המחפש מטרה נוספת להילחם בעדה. העוינות כלפיהם והסודיות שאפפה את ארגונם וטכסיהם ועושרם, גרמו למלך צרפת ב-1307 לפשוט על כל מרכזי הטמפלרים בארצו ולעצור אותם, להחרים את רכושם – ואפילו להעלות אותם על מוקדי אש – ובכך הביא למעשה לחיסול המסדר.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת5"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

המסדר השני ההוספיטלרי (אבירי ההוספיטל על שם יוחנן הקדוש), שהקדיש עצמו להקלה על חולים ופצועים צליינים והקים ב-1113 בית חולים בירושלים, בשטח הנקרא "מוריסטן" (הנמצא ברובע הנוצרי של ימינו) – זכה להישרד עד ימינו. האופי ההומניטרי של המסדר, שחבריו היו עושי צדקה וטיפלו בנאמנות בחולים אשר ישנו על מצעים נקיים, קבלו ביגוד ואוכל בשפע – זכו להוקרה ולתהילה. על אף שהמסדר היה גם לכוח צבאי ונודע בלוחמים עזים בים וביבשה, אשר נדדו אחרי נפילת ירושלים הצלבנית, על ידי צאלח א-דין ב-1187, ברחבי הים התיכון והקימו בסיסים בקפריסין, ברודוס ובמלטה – הם התקבלו באהדה רבה עם שובם לארצות מוצאם. על אף שחלו במסדר פילוגים על רקע דתי (בין קתולים ופרוטסטנטים), חזר המסדר לתחייה במאה ה-19 כמקום מפלט לחולים ולפצועים. "אבירי מלטה" – שהצלב המלטזי בעל שמונה קצוות היה לסמלם של האבירים ההוספיטלרים – ניהלו בתי חולים ניידים במלחמת העולם הראשונה – וזכו להערכה רבה. המסדר קיים עד היום כמדינה עצמאית, המטה שלהם נמצא ברומא (בדומה לוותיקן) ויש לו נציגות באו"ם. המסדר כולל רבע מיליון עמיתים, ברובם פרוטסטנטים וארגון רפואי – שעיקר מפעלו הוא בית חולים פעיל עד ימינו בירושלים.

מסדר סנט ג'ון, בניין בית החולים לשעבר על דרך חברון (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בשנת 1831 הוקם באנגליה מסדר הכבוד ההוספיטלרי "סנט ג'ון בירושלים", שקיבל את חסותה של ויקטוריה מלכת אנגליה ואתו הכרתו של המסדר הקתולי ברומא. חברי המסדר הבריטי, החליטו לחדש בשנת 1882 את פעילותם בירושלים, לאחר כ-600 שנה מאז נפילת ממלכת הצלבנים, ולהקים על דרך חברון מדרום לעיר העתיקה, בית חולים למחלות עיניים. היה זה בית החולים היחידי בזמנו למחלות עיניים, שהיתה במאה ה-19 בין הנפוצות בירושלים ובארץ. המסדר רכש מידי השלטון התורכי, באישורו של הסולטן בקושטא, בניין תורכי שהיה במצב גרוע. המקום שנבחר הוא באחד האתרים היפים ביותר בירושלים, בשולי גיא בן הינום ועם נוף אל הר ציון והחומות. המסדר השקיע כסף רב בשיפוצו ובשיקומו של הבניין, בהבאת ציוד רפואי ובשליחת רופא מיומן לטיפול בבעיות עיניים. בית החולים נבנה בשלבים, לבניין התורכי נוספו אגפים ובחזיתות נקבעו חלונות שונים שהבולטים בהן צורתן תלתן ואופי הבנייה כולו, מזכיר בניינים שבנו האנגלים באי מלטה. היום שוכן בבניינים אלו מלון "הר ציון" (דרך חברון 15), המשמר את ייחודם של מבני בית החולים ועל החזית המרכזית בולטים סמלי המגנים של חברי מסדר סנט ג'ון. בשנת 1925 נוספה מרפאה בבניין מרשים שנבנה מול בית החולים, על צדו המערבי של רחוב דרך חברון, הידוע כיום בשמו "בית אות המוצר", אשר חובר למבנה הראשי במנהרה תת-קרקעית.

מסדר סנט ג'ון, הצלב המלטזי מעל לאחת המרפאות בעיר העתיקה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בראשית המאה ה-19 היתה ירושלים עיר נידחת, ענייה ועזובה. הלכלוך וצפיפות הדיור גרמו למחלות ומגפות. מחלות העיניים נגרמו בשל תנאי הגיינה גרועים, הכמות הלא מספקת של מים זורמים והסימטאות הלא סלולות של העיר – שהעלו אבק בקיץ ורפש בימי החורף. מחלות העיניים פרצו בעיקר בקיץ והמסוכנת שבהן הגרענת (טרוכמה), שבחוסר טיפול הולם יכלה להסתיים בעיוורון. האוכלוסיה הפגיעה ביותר היו הכפריים הערבים-מוסלמים, בעוד שהאוכלוסיה היהודית והנוצרית סבלו פחות. בית החולים סנט ג'ון טיפל באלפי חולי עיניים שהגיעו אליו מכל רחבי הארץ ומארצות אחרות באזור. בימי מלחמת העולם הראשונה נסגר בית החולים, והצבא התורכי הפך את המקום למחסן לנשק. בית החולים נפתח מחדש ב-1919 בטכס בו השתתף גנרל אלנבי. ב-1927 ניזוק הבניין ברעידת אדמה ושיפוצו ערך מספר שנים – ונוספו לו שני אגפים חדשים. במלחמת השחרור נקלע בית החולים לקרבות בין הירדנים ללוחמי "ההגנה", ופעילותו הופסקה והוא נותק מהחולים שברובם היו ערבים, שלא יכלו להגיע יותר לבניין.

מסדר סנט ג'ון, שרידי בית החולים הוספיטלרי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

מסדר סנט ג'ון הכין לעצמו מבעוד מועד למצב זה. הוא רכש קרקע ובנה בית חולים צנוע חלופי באזור המוריסטן, סמוך למקום בו לפני כ-800 שנה פעל בית החולים ההוספילטרי. מכיוון שמרכיב מרכזי באתוס של מסדר סנט ג'ון (יוחנן הקדוש), היה בזיקה למסדר ההוספילטרי וראה עצמו כממשיך דרכו, השנים שבהן פעל בית החולים הצנוע באזור המוריסטן, היו עבור הצוות מבחינת חזרה לשורשים. בשנת 1960 שינה בית החולים סנט ג'ון בפעם השלישית את מיקומו, ועבר למבנה חדש ורחב-מימדים בשכונת שייח-ג'ראח. בבניין ישנן 36 מיטות לאשפוז, 3 חדרי ניתוח וצוות של 180 עובדים (מהם כמאה רופאים ואחיות). כמו כן ישנן מחלקות בתחומים נוספים לעיניים ונפתח בית ספר לאחיות. בית החולים מטפל בכל סוגי האוכלוסיות – ללא קשר למוצא או דת. אולם בעיקר הוא מספק שירותים לתושבי ירושלים המזרחית, הגדה המערבית ורצועת עזה – וזאת ללא העמדת תנאי ביכולתם לשלם. טיפולים למעוטי יכולת ולאלו החיים בשולי החברה – מסובסדים על ידי העמותה של בית החולים וארגוני צדקה וביניהם מסדר סנט ג'ון הבריטי. בשנת 2019 טופלו למעלה מ-130 אלף חולים והתבצעו כ-6 אלפים ניתוחים. לבית החולים ארבעה סניפים (שניים מהם בתי חולים בחברון ובעזה), ושניים מהם מרפאות חוץ במוריסטן ובענבתא (קרוב לשכם).

יצוין כי במגזר היהודי, החל מראשית המאה ה-20, נפתחו מרפאות וניתן היה לקבל טיפול מקצועי בבית החולים רוטשילד (שנחנך ב-1888 ברחוב הנביאים), ונשלחו לעיר רופאי עיניים מהארגון "למען ציון". בקרב הציבור היהודי גברה התודעה שיש להיבדק אצל רופא עיניים, כבר בהופעת הסימנים הראשונים לחולי. בשנת 1914 כונסה בירושלים ועידת רופאים עבריים למיגור מחלת הגרענת, ובין המשתתפים בלט ד"ר אלברט טיכו. הוא למד בווינה ונשלח לירושלים ב-1912 ופתח יחד עם דודניתו, אנה טיכו שהיתה לאשתו, המרפאה פרטית לניתוחי עיניים. מרפאתו של טיכו היתה לשם דבר בכל המזרח התיכון ולכל פלגי החברה; יהודים, נוצרים וערבים. במהלך פעילותו ארוכת השנים, ביצע טיכו כ-25 אלף ניתוחים וכמעט כולם בהצלחה רבה – וכך היה לו לצד בית החולים הבריטי – חלק נכבד בביעור הגרענת בארץ.

סיפורם של בית החולים שהקים מסדר האבירים ההוספיטלרי בימי הביניים באזור המוריסטן, ושל בית החולים הבריטי שהיה במקום, בין השנים 1960-1949, מונצח במצבת זיכרון. אנדרטת האבן נמצאת בפתח הכניסה למרפאת מוריסטן של בית החולים סנט ג'ון המודרני. האנדרטה נחנכה בטכס שהיה ב-1972 בהשתתפות ראשי המסדר מלונדון.

השם "מוריסטן" הוא שיבוש המלה הפרסית בימרסטאן, שפרושה בית חולים. רשות העתיקות בצעה מספר חפירות באזור, החל משנת 2000 שהנרחבת שבהן היתה ב-2013, במטרה לחשוף את שרידי בית החולים ההוספיטלרי. בית החולים היה מבנה בעל קמרונות, ממוקם בחלקו הדרומי של המתחם ולפי העדויות מימי הביניים, היו בו כ-2000 מיטות. מתחם המוריסטן השתרע אז על שטח 17 דונם, ובית החולים ומוסדות נוספים של ההוספיטלרים על פני כ-6 דונם. בית החולים היה מורכב מיותר ממאה אומנות. בחפירות התגלה אולם רחב ומרשים ביותר, שגובה קמרונותיו היה כשבעה מטרים ומעליו היתה קומת חללי מגורי חברי המסדר. גובה הקמרונות ואיכות הבניינים הטובה והריצוף באבני גיר, הוכיח כי היה זה מבנה ציבורי, שאמור היה לקלוט כמות גדולה של אנשים. מבחינת המקורות ההיסטוריים בימי הביניים, ניתן היה להסיק כי המבנה שנחשף, היה חלק מבית החולים ההוספיטלרי – בית החולים הציבורי הראשון בארץ.