הפינה ההיסטורית: היישוב הקדום הענק שנחשף סמוך למוצא

כ-5 ק"מ מערבית לירושלים, בסיבוב מוצא, התגלה רק לפני שנתיים יישוב ענק בן 9,000 שנים, מהגדולים בעולם ובממדים שטרם נראו בישראל, מתקופת האבן החדשה הקרויה נאוליתית. התקופה הזו, שהתחלקה לשתי תקופות משנה הקדם-קראמית (לפני השימוש בכלי חרס) והקרמית, נמשכה עד האלף החמישי לפני הספירה.

החפירות, שנעשו על ידי רשות העתיקות במימון חברת נתיבי ישראל בין השנים 2020-2018, נערכו במסגרת פרויקט כביש 16 להקמת כניסה נוספת לירושלים (חיבור בין כביש 1 לכביש בגין באמצעות שתי מנהרות כפולות).

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 17"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

בחפירות התגלה שטח של כ-350 דונם, שהתגוררו בו בין 3,000-2,000 נפש, שעסקו בעיקר בחקלאות. נמצאו אלפי ראשי חץ, גרזנים וסכינים מצור. נחשפו מבנים גדולים למגורים, סמטאות מתוכננות בין הבתים, אזורי פולחן עם פסלונים, קבורות בין הבתים ומתחתיהם. ירושלים עדיין לא היתה קיימת אז, היישוב בה החל באלף הרביעי לפני הספירה.

עדויות על חבורות לקטים-ציידים, ברדיוס של כתריסר קילומטר ממרכז ירושלים, שעסקו בצייד ובליקוט פירות בתקופה שאף קדמה לנאוליתית, נמצאו בשפע. אך אלו חיו ללא זיקה להיאחזות קבע, כפי שהקימו דיירי היישוב שהתגלה באתר הקדום באזור מוצא. אזור זה שופע במים והוא מקום מפגש של מעיינות, כאשר העיקרי שבהם הוא נחל שורק ופוגשים אותו מעיינות נחל מוצא עליון ותחתון ויוצרים אגן אקולוגי עם קרקע פורייה, שאפשר התיישבות לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה. האזור נמצא גם בסמוך לדרך הראשית שהובילה מיפו לירושלים וקרובה אליו גם הדרך הרומית שחברה את הרי יהודה עם השפלה. מוצא נזכרת כעיר נחלה בנחלת בנימין (יהושע י"ח 26) ובמשנה (סוכה ד' ה), מסופר שבימי בית שני היו יורדים לשם ללקט ערבות לחג הסוכות. אחרי חורבן בית המקדש השני, המצביא הרומי אספסינוס הפך את מוצא למושבה של חיילים וותיקים בשם קולוניה, ומכאן שמו של הכפר הערבי קאלוניא, שננטש בשנת 1948. בקרבת סבוב מוצא עומד "בית ילין", המסמל את ראשית ההתיישבות היהודית החקלאית מחוץ לחומות ירושלים. הבית נבנה על אדמת שנרכשה ב-1860 על ידי שני ירושלמים; דוד ילין ויחזקאל יהודה.

חנית שנקברה ליד נפטר שנמצאה ביישוב הפרה-היסטורי (צילום: באדיבות רשות העתיקות)

האדם הקדום שהגיע לאזור פורה זה, לאחר שנואש מהרדיפה אחרי צייד חיות והנדידה המתישה והמתמדת, מצא במקום מים זמינים וקרקע פורייה. הוא התחיל לביית בעלי חיים ולהתפרנס מחקלאות. בשטח הנרחב של 350 דונם, המתוחם כיום ביישובים רמת מוצא, מוצא עילית, מבשרת ציון ובית זית, האדם הנאוליתי יצר מקום התיישבות ומקורות מחיה בסדר גודל המקביל לעיר של ימינו. בחפירות התגלו מעל ל-200 בתים, המחולקים למגורים פרטיים ומבנה גדול ציבורי, שתחתיו נקברו מנהיגי הישוב. הבתים נבנו מארבע קירות אבן לגובה 2 מטרים, שהוגבהו בטין, הגג כוסה במחצלות וטיח שימש לכיסוי רצפות ולאיטום מתקנים. ליד חלק מהקברים, התגלו מנחות קבורה, חפצים שימושיים או יקרי ערך, שהאמינו כי הם ישרתו את הנפטר בעולם הבא. בחפירות נתגלו צמידים, חרוזים עשויים מאבן ותליונים. יושבי האתר קיימו יחסי סחר חליפין עם אזורי התיישבות אחרים, כפי שמעידות קונכיות שהובאו חלקן מים סוף וחלקן מהים האדום, וגרזנים ירוקים (שנצבעו בנפריט – מינרל ירוק שמקורו בסוריה). גולגלות של מנהיגים נשמרו ועליהן הורכבה מסכה והן הופקדו במתקן מיוחד להתייחדות ולהמשך הערצתם. כ-300 שלדים התגלו בחפירות, כאשר המבוגר שבהם היה בן כ-60 והצעיר ביותר עובר, שנקבר עם אימו אשר נפטרה בזמן הלידה. נמצאו הרבה להבי מגל משוננים לקציר היבולים. מפתיע היה למצוא אסם הבנוי ממחסנים, שהכילו כמות אדירה ושמורה היטב של כ-500 אלף ק"ג קטניות, ברובם זרעי עדשים ופולים ומיעוטם חיטה. במרבית הבתים נתגלו טאבונים (תנורים) לאפיית לחם.

"המהפכה החקלאית" ששינתה את גורל האדם, כי מחסור בציד היה עלול לגרום להיעלמותו, מובלטת היטב באתר ובאה לידי ביטוי בעיסוק האינטנסיבי בחקלאות. נמצאו גם מכלאות רבות לבעלי חיים שבהם גידלו בעיקר עיזים – הייתה זו העז המבויתת הקדומה ביותר במזרח התיכון. כמו כן נתגלו עצמות חזירים, פרות ושוורים ובעיקר צבאים, שניצודו על ידי ראשי חיצים מורעלים (הרעל הופק מהצמח קיסוס המטפס). כמו כן הם ניזונו משקדים, שיזפים (שיזף – פרי הנזכר במשנה) ותאנים.

היישוב ננטש כעבור כעשרה דורות (500 שנים), וללא סימני חורבן או שריפה. האחראים על החפירה ובראשם ד"ר חמודי חלאילה וד"ר קובי ורדי, סבורים כי הסיבה לנטישה היתה מקורות מים שזוהמו, שהאוכלוסייה גדלה לממדים כה גדולים במושגי אותם ימים – שהנשיאה של הקרקע לא הספיקה. חלקן נשאר במקום ומרביתם נדדו בחיפוש אחרי מעיינות אחרים שמצאו ברמת בית שמש של ימינו, אשתאול ואבו גוש.

מסכה של נפטר שנחשפה ביישוב הפרה-היסטורי (צילום: באדיבות רשות העתיקות)

אזורי תרבות נאוליתית נוספים בארץ נתגלו באבו גוש (כ-8 דונם), בעמק החולה (כ-100 דונם) וביריחו (80 דונם). האתר הענק הדהים את כל החוקרים בגודלו, בתכנונו העירוני, ובכלכלת הקיום המגוונת שלו, ושינה את ההשערה שאזור יהודה היה ריק בתקופה הנאוליתית. רשות העתיקות תעדה את כל הממצאים בטכנולוגיה תלת ממדית חדשנית, כך שהמחקר על האתר יוכל להימשך גם אחרי כיסויו. בשטח הפתוח ישמרו עתיקות, יהיה שילוט שיסביר את עיקר הממצאים ומתוכנן שביל הליכה בין השרידים. הפארק שייוצר יהיה מאובטח על ידי נתיבי ישראל.

תגלית נוספת מפתיעה שנתגלתה בסמוך, באתר המכונה תל מוצא, הנמצא על המדרון הדרומי של שלוחה המשתפלת ממבשרת ציון – התאפשרה גם היא הודות לשינוי במערכת הכבישים המובילה לירושלים. הודות להסכמת מע"צ ב-1997, להעתיק את תוואי הכביש בקטע שבין סיבוב מוצא למחלף הראל, החלו במימונה חפירות הצלה על ידי רשות העתיקות. ד"ר צבי גרינהוט ופרופ' אלון דה-גרוט חפרו במקום שלוש שנים (1993, 2002 ו-2003) – ולאחר מכן נמשכו החפירות לסירוגין עד שנת 2016. התברר כי תל מוצא היה יישוב רצוף יהודי בימי הבית הראשון, החל מכיבוש ירושלים על ידי דוד המלך בשנת 1003 לפנה"ס ועד שלהי המאה השישית לפנה"ס, חורבנה של העיר ב-586 לפנה"ס על ידי הבבלים. במקום היה אסם אכסון ענק של תבואה וכן שימש כמרכז מינהלי, כאשר ממלכת יהודה היתה בשיאה. בחפירות נמצאו 37 ממגורות לאכסון התבואה, ובמקום ישבו כ-150 איש. כך במרחק של 6 ק"מ מירושלים, השתלב המרכז במערך הכלכלי של העיר. ההפתעה היתה בגילוי מקדש עם צלמיות, כלי פולחן ומזבח וכמות גדולה של עצמות בעלי חיים ששימשו להעלאת קורבנות. כמו כן נחשף ראש רימון עשוי שגובהו 8,5 ס"מ וקוטרו 3 ס"מ ומשערים כי שימש כראש שרביט. נמצאו שתי חריטות עם כתובות בעברית קדומה "לצפן (צפניה) בן נסס" (נושא הנס) ועוד חריטה שעליה נכתב "נסס לשמריהו" – כנראה שמו של הפקיד שעבד במבנה הפולחני. מקדש זה, שנבנה בהתאם לתוכנית מוכרת שמקורה בצפון סוריה, היה כנראה מקדש מקומי שפעל במקביל למקדש הסמוך בירושלים. ממצא חשוב זה עורר את השאלה כיצד זה בעידן של אמונה באל אחד התאפשר קיומו של מקדש נוסף והאם היה יחידאי – או שהיו מקדשים נוספים, ביישובי יהודה בתקופה זו?

היישוב הפרהיסטורי, סמוך לכביש 1 (צילום: איל מרקו, רשות העתיקות)

בעקבות התגליות, החליט מע"צ, לבקשת רשות העתיקות, לסלול ב-2013 את קטע כביש מס 1 מורם על עמודים, שיצרו גשר, ולא ישירות על אדמת השלוחה, על מנת למזער את הנזק שהיה צפוי לאתר. בשנת 2019 החלו חפירות מחודשות באתר המקדש מתחת לגשר, הפעם לא כהצלת עתיקות, אלא כפרויקט מחקרי יזום על ידי אוניברסיטת תל-אביב, במטרה לחשוף את מכלול המקדש והקשר שלו לאזור הכלכלי של האתר.

• מכת צפירות הרכב ברחבי העיר – מי יאכוף את המפגע?
• תגבור אכיפת הגבלות הקורונה בירושלים  
• השבתת הרמזורים בצומת סחרוב
• עד הבית: זירת המשלוחים והאספקה של ירושלים