ברחוב שבטי-ישראל 25 מושך את עינו של כל עובר אורח בית דו-קומתי מהודר עם גג רעפים. למבנה, שגדר אבן מקיפה אותו, חזות אירופאית קלאסית. ליד שער הכניסה המסוגנן מברזל מקובע השלט "מרכז פלם 1859". מהו בעצם מרכז פלם?
החל מאמצע המאה ה-19 כל מדינה אירופאית רצתה נציגות בבעלותה בירושלים. פינלנד, מדינה שזכתה בעצמאות רק בשנת 1917 (אחת המדינות האירופאיות הקטנות עם אוכלוסייה המונה כ-5 מיליון נפש בלבד), מימשה את הרצון לנציגות בירושלים רק בשנת 1924, זאת באמצעות הארגון האוונגליסטי-לותרני FELM – הארגון שהיה החזק ביותר במדינה הסקנדינבית ואשר הוקם בשנת 1859.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 17"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
הארגון התבסס בבית האבן שנבנה ב-1875, על ידי אגודת הכנסייה האנגליקנית הבריטית. האגודה הבריטית בנתה מול בניין זה, עוד קודם לכן ב-1873, את כנסיית סנט פאול (ברחוב שבטי ישראל 32). כנסייה זו, שנבנתה עבור ערבים-נוצרים, היתה בשנות ה-30 בפיקוחם של הפינים. שני המבנים היו מהראשונים שהוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה, ושניהם תוכננו על ידי האדריכל הגרמני קונרד שיק. אף כי מעולם לא למד ארכיטקטורה או הנדסה, הטורקים מינו את שיק, הודות לכשרונותיו ולמדנותו, ל"מהנדס" העיר. בין המבנים הרבים שתיכנן היו בתי מחסה ברובע היהודי, בית החולים הגרמני "זיו", בית החולים למצורעים "הנסן" ואת הטירה ברחוב הנביאים 58, שהייתה לביתו "בית תבור" (כיום שמורה נורדית המשמשת את המכון התיאולוגי השבדי).
המרכז הפיני בירושלים – פינת הסבה ורצפת שטיח מעוטרת מקורית (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
ארגון פלם (Finnish Evangelical Lutheran Mission) רכש בשנת 1950 את הבניין מידי האגודה האנגליקנית (ששיכנה בו בית חולים ליולדות), והפך אותו למכון בו הופעל "מרכז שלהביה". המכון שימש כבית ספר ופנימייה לילדים יהודים, ושפת הלימוד בו היתה עברית – עד היום נודע המקום יותר בשמו "בית הספר הפיני".
אולם, לאחר שנת 1968, בשל מחאה כנגד המציאות בה מורים נוצרים מלמדים תלמידים יהודים, הוסב המקום לגן לילדי דיפלומטים ובית ספר לתלמידים ערבים, ששפות הלימוד בו היו בו אנגלית ועברית. יצוין כי FELM הוא ארגון ללא מטרות רווח, הפועל ב-30 ארצות (בעיקר בארצות אפריקה ואסיה) – למען רווחת האוכלוסיות החלשות והגנה על זכויותיהן. הארגון מנסה לסייע להעלאת רמת החיים של נזקקים באשר הם, ללא הבדל דת או גזע ובעיקר נרתם לעזור בשעת אסונות הנגרמים על ידי אדם וטבע. המשרד הירושלמי משמש לסיוע הומניטרי לאוכלוסיות נחשלות בארצות המזרח התיכון. ארגון FELM מנסה ליזום בין כתליו בירושלים גם מפגשים בין נשים יהודיות וערביות להגברת ההבנה ההדדית וכגשר לעידוד שלום בין העמים. המרכז מהווה גם מקום מפגש וסיוע חומרי ונפשי לנוצרים אתיופים, סינים וקוראנים.
המרכז הפיני בירושלים – הנוף ממרפסת הגג (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
בשנת 2017 גובשה התוכנית לשיפוץ המבנה, שאותות הזמן החלו לנגוס בו. המטרה היתה לשמור על המעטפת הירושלמית, עם המעברים המקורים והפתחים המקושתים, ושילוב האבנים המקומיות עם הלבנים האדמות, שאפיינו בתקופת הקמתו את הבנייה במקומות שונים באירופה. כאדריכלית האחראית נבחרה סלמה רחמימוב, תושבת ירושלים שנולדה בפינלנד. כאדריכל יועץ לעייני שימור נתמנה גיורא סולר, הידוע בתכנון עבודות שימור באתרים ארכיאולוגים (כמו מצודת דוד, עיר דוד וההרודיון) – וגם במבנים היסטוריים כמו בית פרומין (בניין הכנסת הראשונה), בית הבראה ארזה ומרכז המבקרים שרונה בתל-אביב. מטרת שני האדריכלים היתה שימור, החייאה והתאמת המבנה לאירוח כנסים וכמלונית לאורחים מפינלנד. תוספת המבנה בצד האחורי, נבנתה בפשטות ובקווים ישרים. האדריכלית רחמימוב ניסחה זאת: "זוהי אדריכלות מינימליסטית, המשקפת את האופי הפיני".
המרכז הפיני בירושלים וכנסיית סנט פאול ממולו (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
שילוב התרבות המקומית והפינית באו לידי ביטוי גם בתכנון הפנימי של הבמנה, שעליו הופקדה בתה של רחמימוב – המעצבת יוני פרידמן. הוחלט שכל החלקים הניידים כמו ריהוט, תאורה וטקסטיל, יהיו תוצרת פינלנד. מלאכת השיפוץ והגינון ארכו כשלוש שנים והושלמו לפני חודשים ספורים – בפברואר 2020. ממרפסת הגג נשקף נוף נהדר, שבקצה שלו נראה הר הבית והר הזיתים. לאירוע הפתיחה הגיעו אורחים נכבדים מישראל ומכל הארצות שבהן פועל ארגון FELM, וכן השתתף הארכיבישוף של הלסינקי בירת פינלנד. להקה ניגנה ושרה שירים בעברית ובערבית ונאמרו תפילות לשלום. מנהל המקום, יוקה האוטלה, מקווה כי יהיה זה "מרכז לפייסנות ערבית-ישראלית והפעילות תתמקד בדיאלוג דתי של אנשים מרקע שונה שיפגשו במקום בכנסים, ימי עיון וחגיגות".
לפינים בדומה ליתר עמי סקנדינביה, יש קשר עמוק לסיפורי התנ"ך ול"ארץ הקודש", מאז שהתבססה בארצות אלו הכנסייה הלותרנית, לפני כחמש מאות שנה. נוסף למרכז הפיני ברחוב שבטי ישראל, ראוי לציין כי במרחק 15 ק"מ מירושלים, ליד נווה אילן, נמצא היישוב "יד השמונה" שהוקם ב-1971, על ידי קבוצה של פינים נוצרים-לותרנים. קבוצה זו המאמינה שהברית החדשה והתנ"ך משלימים זה את זה, החליטה להקים בארץ יישוב שיכפר על דמם של שמונה פליטים יהודים, שנמלטו לפינלנד מאימת הנאצים. אולם הפינים הסגירו אותם לידי הגרמנים בשנת 1942, כאשר רצו את עזרת גרמניה להחזרת שטח, שנלקח ממנה על ידי רוסיה שנתיים קודם לכן (זאת לאחר עמידת גבורה ממושכת של הפינים, כנגד כוחות סובייטים שפרצו לארצם 1939). למושב יד השמונה הצטרפו ב-1979 ישראלים יהודים-משיחים, המשרתים בצה"ל, שומרי ברית מילה, כשרות ושבת – והחולקים עם הפינים המייסדים, אהבה לתנ"ך ולעם ישראל. המבקר ביישוב, המהווה פינה קסומה בנוף הרי יהודה, ימצא שכל המבנים בנויים מקורות עץ שקירותיהם הפנימיים מצופים באורן פיני. הריהוט הסקנדינבי בולט בפשטותו בחדרי בית ההארחה, בבתי המתיישבים, במסעדה המרווחת ובביתן הקבלה.
* ד"ר אקרמן הוא מחבר הספרים: 101 אתרים בירושלים ו ירושלים המסתורית -99 אתרים חבויים
- הסיוט החדש בתלפיות: עוד עבודות כביש והסדרי תנועה מאולתרים
- ההתפוררות של הבניין עם ציור הקיר באגריפס
- פשרה או התקפלות? הכביש החדש בית רמת שרת לבית וגן מסעיר את הדיירים
- עד הבית: זירת המשלוחים והאספקה של ירושלים
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מעניין ומרתק. רוח אירופאית מקורית במובן החיובי.
ירושלמי
למיטב ידעתי כיום מתנהל במקום פעילות מסיונרית מובהקת של של כתות כמו שלהבת ועוד.
הכתב כותב סחור סחור ולא מעמיד את המציאות וסכנה הגדולה שיש מהמקום הזה שתחת מעטה של עזרה והומניות עושה הכל בכדי להפיץ נצרות בקרב יהודים בירושלים.
גם ירושלמי
מאשר את דברי ירושלמי!!!!
המקום הוא מקום שחרט על דגלו את המסיון, וכל מטרתו בפעילויות שלו היא לנצר יהודים או להפוך אותם למשיחיים, קרי – מאמינים בישו.
הבעיה היא שאתרים (ועיתונים) כמו כל העיר מסתכלים על מקומות של החזרה בתשובה ליהדות כמיסיון ועל פעילויות של נוצרים אוונגליסטים כפעילויות של השכנת שלום ותו לא למרות שזה מוצהר ושקוף לחלוטין שזו מטרתם האמיתית.
אבל אולי לפחות התגובה שלי תאזן טיפה אם באמת היא תאושר על ידי עורכי האתר הנערצים 🙂
משה
על מי אתם עובדים ?
"יהודים משיחיים" ממש לא שומרים שבת וכשרות ….
שרה
בניין מהמם, אני גרה קרוב ותמיד שאני עוברת שם אני מתפעלת מהעיצוב היפה שלו.