הכניסה לבית זיבנברג ברובע היהודי (למעלה) אולם המוצגים התת קרקעי בבית זיבנברג (מימין), ריטון המוצג במוזיאון, חותם שלמה (צילומים: ד"ר אדם אקרמן, באדיבות בית זיבנברג)
הכניסה לבית זיבנברג ברובע היהודי (למעלה) אולם המוצגים התת קרקעי בבית זיבנברג (מימין), ריטון המוצג במוזיאון, חותם שלמה (צילומים: ד"ר אדם אקרמן, באדיבות בית זיבנברג)

לא רק קורונה: הבית הפרטי שהפך למוזיאון ברובע היהודי

מאות ממצאים נדירים, 18 שנים של חפירות וחותם עתיק אחד – הסיפור המיוחד מאחורי בית זיבנברג שברובע היהודי

פורסם בתאריך: 24.4.20 15:18

ברובע היהודי בירושלים ברחוב בית השואבה, נמצא בית פרטי שמתחתיו נחפר מוזיאון ארכיאולוגי. תיאו זיבנברג, נצר למשפחת יהלומנים אמידים, ניצול שואה מאנטוורפן שבבלגיה ואשתו מרים, עלו ארצה ב-1966 והקימו ב-1970 את ביתם ברובע היהודי. בעת הבנייה הם חשו כי ההיסטוריה רוחשת מתחת לביתם, וזאת לאחר שעקבו מקרוב אחר החפירות הארכיאולוגיות שהתקיימו באותם ימים ברובע היהודי. הם החליטו לחפור מתחת לביתם במטרה לחשוף עתיקות, וזאת תוך קשיים רבים ובהשקעה גבוהה.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 15"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


על מנת למנוע החלקת הבית, עקב מיקומו על מדרון תלול של הגבעה (מול הכותל המערבי) – הוחלט בהתייעצות עם מהנדסים, להקים קיר תומך לעומק 16 מטר. המוזיאון הוא בן שש קומות, ארבע מהן מעל פני האדמה ומשמשות למגורים ושתי הקומות התחתונות, התת-קרקעיות, משמרות את העתיקות. רק לאחר שנתיים של חפירות התגלה הממצא הראשון; טבעת מפתח עתיקה אשר שימשה לפתיחתה ולסגירתה של קופסת תכשיטים.


הכניסה לבית זיבנברג ברובע היהודי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

הכניסה לבית זיבנברג ברובע היהודי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


החפירות ארכו 18 שנים והניבו ממצאים רבים ונדירים, מימי בית ראשון ושני ובהן גם שרידי אמת מים עתיקה. התגלה בית מגורים מפואר מתקופת בית שני עם שני מקוואות, בורות מים, שרידי עמודי שיש ואבני בנייה גדולות. בין הממצאים המוצגים כיום במוזיאון הפרטי: כלי זכוכית נהדרים, כוסות לנטילת ידיים, סיכות ראש, כפתורים ועליהם כתובת עברית עתיקה, פעמון ברונזה, קסת דיו, מטבעות, תכשיטים, ראשי חץ, משקולות ופסלונים.

מרגש לראות עמודים מכוסים באדמה ובאפר, שנותר מן השריפה הגדולה שכילתה את העיר העליונה (ח' באלול שנת 70 לספירה), חודש לאחר שריפת בית המקדש בתשעה באב. על אחת הכותרות הקורינתיות הענקיות של עמודי שיש, חרוטות שמונה מנורות שבעת הקנים, בעלות רגליים דמויות חצובה עם שלוש שלוחות. יש לשער כי האומן שסיפק אותן, ראה את המנורה המקורית שעמדה בבית המקדש ויצר דגמים הדומים לה. במקום נמצאו גם כלי אבן מעובדים ומגולפים, שיש מעוטר ואביזרי בית יקרים.


אולם המוצגים התת קרקעי בבית זיבנברג (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

אולם המוצגים התת קרקעי בבית זיבנברג (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


בין הממצאים היה "ריטון" – קרן מזכוכית ללגימת יין דמוית שופר. רק שבעה "ריטונים" נמצאו בכל העולם הרומי, עובדה המראה כי המשפחה היהודית שהתגוררה במקום היתה אמידה מאוד. ישנה השערה כי "ריטון" זה היה שייך למשפחת הלני המלכה, שהגיעה לירושלים מחדייב (ממלכה בצפון עירק של ימינו), בשלהי שנות ה-30 של המאה הראשונה לספירה והתגיירה.


חותם שלמה המוצג בבית זיבנברג (צילום: באדיבות בית זיבנברג)

חותם שלמה המוצג בבית זיבנברג (צילום: באדיבות בית זיבנברג)


המבקר במקום חש כאילו הוא עובר ב"מנהרת הזמן", המקשרת את ההווה עם העבר היהודי המפואר בירושלים. בני הזוג זיבנברג הקימו קרן מיוחדת, שתירש בבוא היום את הבניין. הם רואים במפעלם עדות להמשכיותו של העם היהודי והקשר שלו לירושלים. סמל המוזיאון הוא כוכב מחומש, שנמצא חרוט על אבן (פנטגרם), אשר נתגלתה בחפירות והידוע בשמו העתיק "חותם שלמה".

 



תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. ר

    חבל שמוצגים ארכיאולוגיים נשארים בידיים פרטיות ולא מועברים למוזיאונים.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר