מוזיאון על התפר: תערוכות העוסקות במקומה של הדמוקרטיה כיום

ביום שישי האחרון, 27.9, נפתחו במוזיאון על התפר שלוש תערוכות חדשות העוסקות בהתפוררות הדמוקרטיה, זיכרון המפגש המרגש עם המוות וההדחקה האנושית כנגד הזוועות המתרחשות על סף ביתנו. התערוכות נקראות "דמוקרטיה עכשיו", "המאויים" ו"יורים ובוכים", והאמנים המשתתפים הם מרסל הנסלאר מלונדון, מרשל הריסמן מניו יורק, דוד טרטקובר, שירלי פקטור, נטע ליבר שפר ועוד. את התערוכות אוצר רפי אתגר, המנהל האמנותי של המוזיאון.

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

בתערוכה "דמוקרטיה עכשיו" מוצגים רישומים גדולים של האמן האמריקאי מרשל הריסון, העוסקים בכישלונה של הדמוקרטיה האמריקאית. בתערוכה משולבים גם צילומים, יצירות וידאו ומיצבים. לצד היצירות מתנוססים טקסטים מאת פרופ' אהוד שפרינצק ז"ל, יעל שטרנהל ועוד, המתכתבים בין הפוליטיקה לאמנות. הטקסטים המשולבים בתערוכה מאתגרים את המבקר לבחון מה בעצם נותר מהדמוקרטיה, ומן הדרך החדשה שהבטיחה לעולם, שוויון זכויות והזדמנויות, לאחר המלחמות האיומות שהותירו את האנושות פגועה וחבולה.

מתוך התערוכה "דמוקרטיה עכשיו" (צילום: נעם ברולובסקי)

אמנים נוספים בתערוכה: מרשל אריסמן, דוד טרטקובר, ראשל ארדוס, שירלי פקטור ונועם ברסלבסקי.

התערוכה "המאויים" של נטע ליבר שפר, מתבססת על מאמרו המכונן של זיגמונד פרויד, "המאויים" (The Uncanny), שפורסם לראשונה בשנת 1919, בו הוא מתאר את הביוגרפיה הנפשית של האדם המודרני ואת אי יכולתו להיחלץ מהטראומה הנוראה שממנה הוא חרד ואליה הוא נמשך: תחושת הזרות בתוך האינטימיות המאיימת עליו כל העת. מסכת מוות היא דיוקן מצמרר ושריד מדמותו של האדם, המבוצע על פי רוב להנצחת המת בזמן קרוב לרגע מותו בשאיפה לייצר העתק מדוייק של התבנית המונחת על פניו.

נטע ליבר שפר מציגה בפורמט אחיד 9 איורי שמן של מסכות מוות ורישומי (עפרון) פחם גדולים בשחור לבן. ביצירתה היא מקבעת את רגע המפגש עם המוות, ובכך לוכדת את שארית הזכרון באמצעות בבואת דמותו של המת במסכה.

התערוכה השלישית – "יורים ובוכים" של מרסל הנסלאר – מונה 30 תחריטים של האמנית האנגלייה, החושפת את התרבות האנושית, שמתחת לחיפוי הנוצץ שלה, מאפשרת לאנשים לחיות את חייהם תוך התעלמות מהזוועות המתרחשות על סף ביתם. בהשפעת היצירה "Der Krieg" (המלחמה) של אוטו דיקס ו"זוועות המלחמה" של פרנסיסקו גויה, בונה מרסל הנסלר תערוכה עוצמתית, על ידי צירוף דימויים נבדלים של אנשים אנונימיים, תוך הימנעות ממסרים פוליטיים ישירים לטובת תיאורי הזוועות. אלה יצירות המעוררות את הצופה להסיט את המבט, או דווקא להמשיך לצפות בהן.

מוזיאון על התפר ממוקם, כידוע, בין מזרחה של ירושלים למערבה – בנקודת המפגש של שלוש הדתות הגדולות. הכניסה למוזיאון היא בתשלום, כשיש לציין כי הוא נבחר על ידי "הניו-יורק טיימס" כ"אחד מ-29 מוסדות האמנות המרשימים ביותר בעולם".

מתוך התערוכה "יורים ובוכים" (צילום: מרסל האנסלר)

המוזיאון מציג, בדרכו הייחודית ובשפתו האוניברסלית, סוגיות חברתיות אותן הוא מבקש להעלות לדיון ציבורי ובכך לגשר על הפערים המצויים בחברה.

"מועד עלייתן של התערוכות, סמוך כל-כך לבחירות אינו מקרי, והן מציגות מהלך הרוח של התרבות הפוליטית שהולכת ונהיית מורכבת ומאתגרת", מציין האוצר רפי אתגר. "הסמיכות הזו מאפשרות לנו ולהעלות שאלות על הדמוקרטיה בכלל ועל הדמוקרטיה הישראלית בפרט". מטרת האמנות היא לא רק לגרום לנו הצופים להנאה, אלא לא פעם לאתגר ולשים אותנו במקום הדרוש כדי לצאת מאזורי הנוחות שלנו".