טיול מומלץ לסופ"ש: טבע עירוני בצפון ירושלים

בירושלים ובשוליה קיימים לא מעט אתרי טבע עירוני, חלקן ממש מתחת לאף של התושבים, כאלה שאנחנו לא טורחים לטייל ולהכיר. בשנים האחרונות החלו לצוץ יוזמות בקרב תושבים לטיפוח ולשימור אזורי טבע עירוני בשכונות. יוזמה כזו של טיפוח אתר טבע מתקיימת בפסגת זאב, בנחל זמרי, בשיתוף העירייה והמינהל הקהילתי בשכונה. בזכות פעילות קהילתית של תושבים, שמשקיעים באתר ומטפחים אותו, הוא עובר תהליך כשהמטרה היא להפוך אותו לפארק טבע עירוני רשמי, בדומה למה שנעשה בעמק הצבאים.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

"לפני ארבע שנים התחלתי לסייר בנחל ולנסות להכיר אותו", מספרת מורן בביאן, מדריכת טיולים ורכזת שכונה צעירה במינהל קהילתי פסגת זאב. התפקיד הקודם של בביאן היה רכזת נחל מטעם המינהל, תפקיד שכולו מתרכז בפיתוח האתר, "רציתי מאוד שעוד אנשים יכירו את האתר, והתחלנו לפעול קהילתית ולקיים סיורים באזור. המינהל פרש על כך חסות, וגיבשנו קבוצת פעילים שנקראת פעילי נחל זמרי. נוצר מערך שלם שמושתת על פעילי שכונה. אנחנו מקבלים תקציב מאגף חברה של עיריית ירושלים, מה שמאפשר לערוך סיורים וסדנאות לילדים".

נחל זמרי (צילום: יעקב בן-בונן)

מסלול הטיול המומלץ בנחל אורך כשעתיים, והוא מתחיל ברחוב גל בפסגת זאב, שם יש להתחיל לרדת בעקבות סימון השבילים הכחול. "כשמתחילים לרדת בנחל מרגישים את המדבר, וזה דבר המאפיין את השכונה: אנחנו נמצאים ממש בתפר בין האקלים הים תיכוני למדברי", אומרת בביאן, "ניתן לראות את זה בצמחים וגם בבעלי החיים: שילוב של כאלה המאפיינים את אזור ההר וכאלה האופייניים לאזור המדבר. כאשר מתחילים לרדת למטה בעקבות הסימון הכחול, ישנו פיצול לכיוון שמאל למסלול מאתגר יותר וימינה למסלול מתאים יותר למשפחות".

• הבשורה הגדולה להורי התלמידים בחינוך המיוחד בעיר
• הפרטת שירותי הניקיון בירושלים: מכשירי בקרה ומעקב יותקנו על עגלות הניקיון
• בית אבות או בית החלמה ליולדות חרדיות – מה באמת בונים בבית הכרם?
• נהגים שימו לב – האכיפה המשטרתית המוגברת בכניסה לעיר

"חדי העין יוכלו להבחין מימין באתר ארכיאולוגי מתקופת המקרא", ממשיכה בביאן. "זוהי חווה שגידלו בה גפנים וזיתים, והלכו למכור בשוק העיר העתיקה. עוד כחמישה אתרים כאלה נמצאו מסביב לירושלים". כאשר ממשיכים בשביל מגיעים לפיצול. עד לנקודה הזו, כבר סביר שתתקלו בצבאים. זהו אזור המחיה של 87 צבאים, מספר גדול למדי מכיוון שבכל האזור נספרו 300.

"בהמשך ישנו שטח מיושר כמו אזור מרעה ישר, שמאפשר תצפית קלה על הצבאים", מסבירה בביאן, "כאשר ממשיכים לאורך השביל אפשר לראות מימין גבעה ואחריה אזור מסולע. הסלעים הגיעו מפרויקטים של בניה בשכונה, ויצרו אזור גידול לשפני סלע". האתר מהווה מרחב מחיה גם עבור בעלי חיים נוספים: דורבנים, נמיות, קיפודים, שועלים, גיריות ומגוון ציפורים. בחורף ישנה פריחה עשירה של כלניות, רקפות, צבעונים ועוד.

נחל זמרי (צילום: יעקב בן-בונן)

נתנאל הוכנר, רכז נחל זמרי כיום, מוסיף כי "במדינת ישראל אין מספיק משאבים המוקצים לשמירה על הטבע שהולך ומצטמצם לנו, האחריות של התושבים לדאגה לעתיד הסביבה הולך וגבר. לקחנו על עצמנו בשנים האחרונות גם לקיים תצפיות וסקרים מסודרים על החיים בנחל, באופן מקצועי ומפוקח כמובן, מתוך תפיסה ששמירה וחיבור למקום צריכים להיות דרך הרגלים והיכרות איתו. כך הגענו למספר מרשים שלא ספרו פה הרבה שנים, צריך לזכור שהצבי הארץ ישראלי הוא חיה הנמצאת בסכנת הכחדה חמורה בארץ וכיום הוא משגשג ממש פה. יש לנו את האחריות והכבוד לשמור על הבית שלו – הטבע שלנו".

נחל זמרי (צילום: יעקב בן-בונן)

הממשיכים בשביל יכולים להבחין מימין בעמודי עירוב שכבר לא נמצאים בשימוש. במסגרת פרויקט של תלמידי כיתה ח' מבית הספר בשכונה, נתלו עליהם שישה שלטים עם מגדירי צמחים ובעלי חיים בסביבה.

"בהמשך משמאל ניתן לראות פרגולה שנבנתה כולה על ידי תושבים בשכונה וביוזמתם. יש שם ספסל שבנינו יחד עם 'גרעין אודי' שתורמים לשכונה ומתנדבים בה" אומרת בביאן, "במתחם תוכלו לערוך עצירה נעימה עם תצפית מרשימה על הצבאים בנחל המסתובבים ממש מתחת לתצפית, להכיר אותם מרחוק, ולהתרגש מחיים עשירים בטבע שמסתתר מתחת לאף. כאשר ממשיכים קצת, מגיעים לסוף המסלול הכחול. שם ניתן לסיים בחניה ברחוב שלמה קראוס או לשוב בחזרה לנקודת ההתחלה".

נחל זמרי (צילום: יעקב בן-בונן)

נחל זמרי (צילום: יעקב בן-בונן)