אמא ירושלמית – הטור של מיכל | לא צבע, לא העדפה. פשוט אהבה
להיות הורים זה לא בהכרח ללדת ילדים. זה לגדל אותם, לחנך אותם, לדאוג להם, להאכיל אותם, להלביש אותם ובעיקר, להיות שם. עבורם. בשורה התחתונה – לכולם מגיעה משפחה
להיות הורים זה לא בהכרח ללדת ילדים. זה לגדל אותם, לחנך אותם, לדאוג להם, להאכיל אותם, להלביש אותם ובעיקר, להיות שם. עבורם. בשורה התחתונה – לכולם מגיעה משפחה
עזבתי לכמה שעות את ביתי הקר ברחוב קינג ג'ורג' והלכתי למצוא מקלט בקולנוע "אוריון". המבנה דמוי החבית ברחוב שמאי קסם לי תמיד | סיפור מאת חיים ברעם
מעגלי השיח לזכרה של שירה בנקי ז"ל בט' באב מעניקים ליום הזה משמעות חברתית ולא דתית
מיכל, שעדיין בחופשת לידה, הצליחה השבוע למרוח לעצמה לק. ההתרגשות בשיאה
כן, דווקא בחופשה, זה הזמן ליהנות מריצה במקומות חדשים – קבלו 5 טיפים שיגרמו לכם לא לשכוח את בגדי הריצה ואת נעלי הספורט בארץ
מאיפה מגיע האוכל שלנו? רות פון שטראוס יצאה לחקור את העניין בשוק החקלאים בטורינו; ויש גם מתכון לעוגת ריבה של סבתא מצפון מזרח איטליה
הציבור הדתי לאומי בירושלים יהיה לשון המאזניים בבחירות, אך הוא איננו מקשה אחת | טור דעה
כמה שנים אחרי מותו של אבי פגשנו את אביו ברחוב יפו. האיש עדיין הלך במרץ, אבל על פניו רבצה עננה כבדה. הוא עצר בדיוק מולנו, נעץ בנו עיניים חומות קצת עכורות, ואמר לנו גלויות שכולנו בגדנו באבי ושעכשיו אנחנו בוגדים בזכרו | סיפור קצר לשבת
טיפים מועילים שיעזרו לכולנו לצלוח בכיף ובחיוך את החופש הגדול
אלי טביב ואלי אוחנה לא יכולים לעבוד יותר ביחד – עכשיו הם צריכים להיפרד כידידים
מה ירשה שלומית וייס מרמת שרת מאביה? – סיפור קצר לשבת מאת חיים ברעם
זה קורה ויש עוד הרבה זמן עד שהוא ייגמר – החופש הגדול. לנשום עמוק ולצלול לתוך הטוב הזה
כולן קרייריסטיות, כולן מצליחניות, כולן אמהות עם קאדר של ילדים בבית וכולן רצות – תכירו אלופות אמיתיות, נשות ברזל, שלא יגידו לכם אחרת, שמצליחות לרוץ בתוך לו"ז עמוס וצפוף. אז איך הן עושות את זה?
האהבה הסודית של אבי מנחלאות – סיפור קצר לשבת מאת חיים ברעם
התארגנויות, מתנות, מסיבות – בגנים, בכיתות, בחוגים, בתנועות; בגדים – מכובסים, מגוהצים, מדוגמים; כיבוד – חד פעמי, שתhיה, עוגיות, שימורים, רק לא להיתקע עם פלטת הפירות או הירקות. רגע, עוד התארגנות אחרונה ודי, חיוך גדול, וזהו נגמר. עכשיו רק החופש הגדול
ההצטרפות למפעל של פיב"א וההחתמה של ג'ייקובן בראון מראים שהפועל כבר לא חושבת בענק
הפרסומים האחרונים על המתרחש בתוך המסגרות לפעוטות הציף מחדש אצל מיכל פישמן-רואה את המקרה האישי שלה: בנה בן ה-4 הפך לשק חבטות מצד חברו לגן, ולדבריה עם השתקה של הצוות. עכשיו היא מחדשת את המאבק שהחלה לפני שנתיים וקוראת לעשות טיפול שורש רציני ושינוי במערך גני הילדים ברחבי הארץ
התעוררות וירושלמים – שתיכן נושאות את אותם הדגלים, כמעט ואין ביניכן הבדלים, אז למה אתן לא מתאחדות? פרשנות