קובי התחיל לעבוד בהדברה כשלמד בתיכון, ומאז לא החליף עיסוק. כבר 17 שנה הוא מנהל את חברת ההדברה אמא'לה ג'וק וד"ר עכבר, 17 שנים שבהן ביקר ביותר מ-30 אלף בתי אב, נתקל בכל הסוגים ובכל המינים של החרקים הקיימים ופתר אינספור בעיות. הוא מנהל צוות מדבירים שמטפלים במקרים הרגילים ונכנס לתמונה כשהעניינים מסתבכים. בימים אלה, הוא מספר, עולה תדירות הפניות, שכן הנחשים והחרקים פעילים יותר.
כיצד פועל המוקד של אמא'לה ג'וק?
"יש בארץ הרבה בעיות של מזיקים כמו טרמיטים, חולדות, עכברים, נחשים, פשפשים, יונים ואחרים. לא חסרים מזיקים. התפקיד שלנו הוא לקבל קריאה, לשאול שאלות, לתת ייעוץ, וכשאין ברירה לבצע הדברה".
(צילום: אבי קליין)
מה עושה מדביר?
"יש את המדביר הפשוט שבסך הכל מגיע ומדביר, ויש את המדביר האינטליגנט, המוכשר והיזם, שצריך לחשוב על מה שנקרא 'דע את האויב': לדעת איך הוא מתרבה, איפה הוא מסתתר, מה הוא אוהב, מה הוא לא אוהב, ובהתאם לזה הוא בונה את החומר המתאים ומחכה למזיק בפינה. אם אתה פועל נכון אז אתה מוצא פתרון ומקבל שקט. צריך הרבה ידע, הרבה מאוד ידע, וגם אומץ. לפעמים מפחיד לטפל במזיק כי צריך להיכנס לאיזשהו קן צרעות או למערת קרציות או למחסן שיש בו חולדות, אז צריך אומץ".
כיצד אפשר למנוע התפשטות מזיקים בבית?
"יש מעופף בשם עש המזון. הוא מתפשט בבית בגלל שיש שקיות פתוחות של קטניות כמו חומוס ועדשים, ושקיות פתוחות של מוצרים אחרים כמו בוטנים ובמבה. חשוב לשמור על כלים סגורים ולא להשאיר חפיסות פתוחות. יש חולדות ולכן מומלץ לסגור אסלות וכן להניח משקולת על כיסוי פתחי הביוב. חולדות גם מאד אוהבות אבוקדו ולכן לא כדאי להשאיר אותו חשוף".
רוצים להישאר מעודכנים?
זה בעצם עיסוק ברעל?
"כן. כשמדביר מקבל תעודה, הוא מקבל תעודה עיונית. אין לו ניסיון בשטח ויש לו הרבה אחריות: הוא מסתובב עם מזוודה מלאה בסוגים של תרכובות וחומרים שונים שהם רעל. רעל שנועד להרוג. צריך לדעת להשתמש ברעל במקום הנכון, לא סתם. לכן אני דואג ללמד את הצוות שלי. כשמגיע עובד חדש אני מעביר לו בקפדנות את הידע שיש לי מהשטח".
(צילום: אבי קליין)
האם יש בארץ קהילה של מדבירים?
"כן, ואנחנו מתייעצים הרבה זה עם זה, מדברים ומזהים כל מיני חרקים שאנחנו לא מצליחים לזהות".
רשת הדברה ארצית, בהנהלת קובי בוט
טלפון: 1–800–222–922
ישיר למדביר 054–4400477
פקס 03–7326237
אתר: www.imalejuk.co.il
בפיקוח המשרד לאיכות הסביבה.
מס' 1890 ומשרד הבריאות 2117.
רשת ארצית
תגובות