"אני עובדת עם פתיחות ורגישות לאנשים ולתרבויות מגוונות ומאמינה שאין דבר העומד בפני הרצון. בעבודתי עם אנשים אני מכניסה לחדר תחושות של חום, אמפטיה, הבנה וכבוד, כנקודת מוצא לקשר שנרקם בחדר וכבסיס לבניית ברית טיפולית", כך אומרת פנינה מנס, שכבר 20 שנה מכילה, תומכת ומסייעת לזוגות ולמשפחות עם מגוון רחב של בעיות ואתגרים. היא מדריכה ומטפלת מוסמכת לטיפול זוגי ומשפחתי מטעם האגודה הישראלית לטיפול משפחתי וזוגי, ויכולת ההכלה שלה לא מובנת מאליה, בעיקר משום שהיא מתמחה בעיקר בבעיות לא קלות כמו ניכור הורי, נשים שעברו פגיעה מינית, נושאי אבל ואבדן, אנשים הסובלים מחרדה ומדיכאון, הפרעות אכילה, ילדים עם הפרעות קשב, ליקויי למידה, והתמודדות עם כל משברי החיים.
פנינה מנס (צילום: טליה מנס)
מנס מדריכה מזה שנים קבוצות הורים לילדים צעירים ולמתבגרים בנושאים שונים. היא בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מטעם האוניברסיטה העברית, ותואר נוסף במדעי המדינה וסוציולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן. כמו כן, ברשותה תואר בתקשורת ויחסים בינלאומיים.
מי מגיע לטיפול זוגי?
"כשזוג מגיע לטיפול זה מספר משהו על הקשר ועל המקום שבו הזוג נמצא. פעמים רבות מגיעים אנשים שרוצים אותי בתור שופטת, או שאתקן את הבעל כי 'אצלי הכל בסדר'. אבל חשוב להבין שאם יש בעיה בזוגיות היא משותפת, אולי לא בחלוקה שווה 50/50, אבל צריך להתבונן עליה ביחד ואין פה ברית ביני לבין אחד מבני הזוג, אתם ביחד ואני השלישית החיצונית אנסה לסייע עד כמה שאפשר. יש מקרי בגידות, אחריהן יש אנשים שבחיים לא יוכלו לעבור הלאה אחרי מעילה באמון ואז הדילמה היא שמצד אחד לא רוצים לסיים נישואין אבל לא יכולים להמשיך הלאה. תפקידי להרחיב את העדשה, לא לעודד פרידה אבל לעזור למי שתקוע. כאן מתחיל תהליך שמטרתו להרחיב את ההבנה כדי שיוכלו לייצר דיאלוג ולחשוב יחד למה זה קרה, האם מדובר בקריאה להתעוררות, האם זה קטליזטור לקשר ביניהם? חשוב להרחיב את רפרטואר ההתבוננות בין בני הזוג. כי כנראה היה שם משהו שהיה קשה להגיד אותו. לפעמים מגיעים גם כי נגמרה האהבה, בודקים מה קרה שנשארנו חברים טובים אבל אין משיכה פיזית, אין אהבה, מי נרדם על המשמרת, יש זוגות שהסיפור שלהם הוא תקשורת קונלפליקטואלית סביב כל נושא, בין אם ילדים, עבודה, בית, זוגיות. יש תקופות של מנוחה ואז שוב מתחילות מריבות והם מותשים. אבל זו התקשורת שאליה מורגלים, איך מרגיעים את זה, למה זה קורה, מה מייצג הצורך הזה, את מי הוא משרת וכיצד ניתן לבנות זוגיות, אם בכלל , לאורך שנים".
ומה כולל טיפול משפחתי?
"טיפול משפחתי לרוב כולל שתי מערכות יחסים. תת מערכת הורית זוגית, ותת מערכת יחסים עם הילדים. הרבה משפחות מגיעות בעקבות בעיה שצצה בבית הספר או בגן, כשהילד מפריע, או כשהילד לא שולט על הצרכים, המטפל מנסה להבין האם מדובר בסיפור של הילד שצריך לעבוד איתו פרטנית, או האם זה מייצג סיפור משפחתי שהילד נושא על כתפיו. המטרה היא להביא מישהו חיצוני להתבונן על המשפחה. לפעמים הסימנים מעידים שיש משהו במשפחה שצריך לפצח"
אחד מתחומי ההתמחות שלך הוא ניכור הורי. מה זה בעצם ניכור הורי?
"בעבר בן זוג שרצה לפגוע בצד השני בעת פרידה נלחם על הרכוש כדי שלשני לא יישאר דבר. היום הילדים הם המרכז. אנחנו מתגאים בילדים שלנו והם חלק בלתי נפרד מאיתנו, יש חיבור עמוק לילדים. כך שאם הורה לוקח להורה שמולו את הילדים זו פגיעה מאוד קשה. יש כאן מצב שבו אין להורה אבחנה בינו לבין הילד. כלומר – אם אני עצוב גם לילד עצוב, אם קשה לי אני מעביר את הקושי לילד. ולכן בשנים האחרונות בתיקי המשמורת יש עלייה בניכור הורי, יש שם צד שנלחם בעזרת הילד ונוצרים שני מחנות".
איך מתבצע הטיפול במצבי ניכור הורי?
"במשפחות עם ניכור הורי העבודה אחרת לגמרי. מדובר במשפחות הנמצאות בקונפליקט בעצימות גבוהה. ויש הרבה חרדה כי כביכול אחד ההורים מוחק את ההורה השני וזה בניגוד לטבע. כי חוקי ההישרדות בטבע לימדו אותנו שיש שתי דמויות אבא ואמא והם יגנו עלינו תמיד. והנה פה אחד ההורים משדר שרק אני אגן עליך, זה מפר את היכולת של הילד לזרום באופן ספונטני עם החיים. הדבר הופך את הילד להיות מאוד תלוי בהורה אחד ולא מאפשר לו ליהנות מההורה המחוק. בנוסף הילד לומד לפתור קונפליקט על-ידי חיתוך, קאט, ויש לכך השלכות ארוכות טווח גם מבחינה פסיכולוגית וגם על האופן בו אותו הילד ילמד לייצר קשרים בחייו הבוגרים. בתהליך טיפול בניכור הורי אני נפגשת עם שני בני הזוג בנפרד ועם הילדים. ההורים מושכים כל אחד לצד שלו. פה דרך הטיפול היא מפוצלת, בגלל הניכור, ואני עובדת בגישה של שיתוף אינטגרטיבי ואז יש פחות פיצול וגם חשים פחות חרדה. אם מצמצמים את מנגנוני הנוקשות, השליטה והפיצול, יש פחות תחושת חרדה במשפחה".
בני הזוג משתפים פעולה במצב של ניכור הורי?
"מאחר ולשני בני הזוג יש רצון להראות שהם בסדר גמור, אז כן ברמה מסויימת ינסו לשתף פעולה ולהראות כביכול – אני לא מנכר, אני לא מסית. לשניהם יש אינטרס להגיע לטיפול, אם כי ההצלחה פעמים רבות אינה מלאה. יש אנשים שקשה להם מאוד להשתנות כי מדובר בדפוסים פתולוגיים שהם לא מסוגלים להתגבר עליהם".
ואיך הילדים עצמם מגיבים?
"ככל שרמת התלות של הילד בהורה המנכר גבוהה, יהיה לו קשה לייצר דיאלוג שייטיב עמו בטיפול. המטרה של המטפל לייצר דיפרנציאציה רגשית כך שהילד יוכל להזדהות עם שני הוריו.. כי אם ילד מזדהה מאוד עם הורה אחד, הוא יתקשה להתחבר להורה האחר, הוא יתפוס צד. הוא ידכא את הזכרונות שהיו לו וידקלם אירועים שלא התקיימו כדי לחזק את הנרטיב הנוכחי".
עד כמה מצליחים בטיפול ניכור הורי?
"אי אפשר לדבר במונחים של הצלחה, ההתבוננות על מקרים אלה חלקית, אבל תמיד חשובה הדרך. הורים מתאכזבים שנתקע התהליך, אבל תמיד משהו נזרע וייקח זמן לנבוט. לפעמים הילדים נבלעים בתוך ההסתה ויטו לפתח תלות בהורה המנכר, אני סבורה, כי מתישהו כשהם יגדלו הדברים שנשתלו בטיפול ייצאו החוצה בעיתוי אחר. אבל אין ספק שהפגיעה מאוד קשה".
באילו נושאים נוספים טיפלת?
"עם השנים התמחיתי גם בעבודה עם אוכלוסיית נשים שעברו פגיעות מיניות ופתחו סימפטומים פוסט טראומטיים כתוצאה מכך, ומשם עברתי לעבוד עם נשים שסובלות מהפרעות אכילה".
איך את עומדת בעומס רגשי כזה?
"בשנים הראשונות שלי כמטפלת לא ידעתי ולא הצלחתי לנתק את עצמי מהקליניקה ומהמחשבות על כל המקרים שנחשפתי אליהם, וזה ממש התערבב בחיים הפרטיים שלי. היה לי ברור שאם אני ממשיכה כמטפלת אני חייבת לייצר מצב שבו, גם אם אני מדברת עם מטופלים, אני לא לוקחת את זה הביתה. צריך להבין שאלו מקרים שלא זונחים עד לפגישה הבאה, אלא יש כאן תחזוקה שוטפת וקשר מתמשך וצריך לדעת לא להיבלע בסיפור. אז באמת פיתחתי עם הזמן את היכולת לקיים מצד אחד רמת רגישות מאוד גבוהה ומצד שני לייצר קירות דקים בין הסיפור שלהם לחיים שלי. היום אני עושה זאת במיומנות קולחת".
כמה מילים לסיכום:
"טיפול הוא הזדמנות לשקם זיכרון, כאב, קשר או יחסים. לפעמים לא ניתן להשתקם בלי ההתערבות תראפויטית. אני מגיעה ממקום מאוד אופטימי ומאמינה שאם יש רצון ומוטיבציה תהיה גם דרך, השאלה היא רק מתי. אנשים לא תמיד צורכים את הטיפול כמענה ראשון במשבר, וחבל, כדאי לתת לו קדימות כי טיפול מסייע לשיקום באופן ברור. בנוסף העיתוי משפיע על התוצאה ועל התהליך לכן חשוב להבין שהוא חיוני. טיפול הוא תומך הצלחה וכדאי להשתמש בכלי הזה".
צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית.
כתובת: האר"י 8, ירושלים
טלפון: 050-7692629
מייל: [email protected]
לאתר: פנינה מנס, טיפול זוגי, משפחתי, אישי
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות