במכתב לרב הראשי לישראל ביולי 1968, ביקש שר השיכון דאז מרדכי בנטוב להביע את התנגדותו להסדרים חדשים בכותל. שאל השר, "האם הכותל המערבי הוא 'בית-תפילות' שהמאמינים הקימו לעצמם או נכס היסטורי המקודש לכל בני ישראל?". בנטוב נתן את תשובתו: "אין זכותם של סוג אחד של יהודים עולה על זכותם של סוג אחר של יהודים ביחס לכותל וביחס לקביעת ההסדרים על ידו".
עד אז, לא היתה הפרדה מגדרית בכותל וניהול המקום היה בידי משרד השיכון. עדויות להתנהלות לפני ששת הימים ניתן לראות ממש בימים אלה בתערוכה במוזיאון מגדל דוד, או לראות בתמונות וציורים מכל תקופה אחרת. יש גם לזכור שלא צבא השם אלא צבא הגנה לישראל "שחרר" את העיר, כאשר פירוש המילה "שחרור" היה לגמרי אחרת.
היום "הקרן למורשת הכותל" מעסיקה כ-680 עובדים, שחלקם סדרנים השולטים בכל האזור תחת רב הכותל. כוח מופרז ניתן לאנשים הפועלים מטעם מיעוט קטן שפוגע בעקרונות שהמדינה מושתתת עליהם וגם ביכולתה של העיר למשוך אליה מבקרים מרקעים מגוונים. אתרים ארכיאולוגיים ייחודיים בעולם נמסרו לידיים פרטיות עם סדר יום פוליטי מובהק, מעשה שאין לו אח ורע בעולם. דוגמה מדאיגה לרוח הרעה ניתנה לפני שבוע כאשר 10,000 "חוגגים" יהודים צעדו דווקא לתוך הרובע המוסלמי בתקופה הכי רגישה למוסלמים, בימים האחרונים של הרמדאן. אם חס וחלילה תצא לפועל התוכנית ההרסנית של בניית "רכבל" לעיר העתיקה, ייהרס לא רק הנוף על ידי עמודי בטון בגובה 20 מטרים אלא כל מה שבתוואי, במה שמכונה "האגן הקדוש". תוכנית זו כבר גררה גינויים מאדריכלים, ארכיאולוגיים ומדריכי טיולים מישראל ומכל העולם.
העיר העתיקה, שטחה בסך הכל כקילומטר רבוע, מוכרת כאתר מורשת עולמי בגלל האתרים הגדולים והידועים וגם בזכות אינספור מקומות קטנים וקסומים כמו המתחם הארמני והבית השרוף. נדרשת הרבה עבודה לשמור עליהם, כמו על הוויה דולורוזה המוזנח. חובה לפתח את העיר העתיקה לכלל המבקרים, ולא לאפשר את ניצולה על ידי בעלי אינטרסים פוליטיים וכלכליים, שמדירים אוכלוסיות ומעוותים את ההיסטוריה.
כן, בעבר הטורקים כרתו עצים, האנגלים הגבילו פולחנות, הירדנים חיללו קברים. מעשים אלה אינם מצדיקים בריונות מצדנו היום. להפך, יש ללמוד מטעויות העבר. אם אור לגויים רצינו להיות, אז עלינו להעלות את רף הציפיות משלטוננו. אנו חייבים כולנו לפקוח את עינינו ולהתגייס להציל את הפנינה שבאחריותנו.
ד"ר לורה ורטון, חברת מועצת העירייה מטעם סיעת מרצ, מחזיקת תיקי קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ואיכות השירות, דוקטור למדע המדינה באוניברסיטה העברית.
- דעה | מהו השלב הבא של הציונות? שלום וירושלים
- דעה | עתידה של העיר העתיקה
- דעה | הנאיביות בימים הראשונים שאחרי כיבוש העיר העתיקה
אחים צדיק
עמודי בטון בגובה 20 מטרים – מזכיר לי קצת את הפיל הלבן שנקרא גשר המתירים!
אורה
מגמתית ואווילית בכל שורה ושורה. בלתי יאומן…
לא תצליחי לחנך אותנו מחדש לראות את העולם באספקלריה העקומה שלך, הוד פטרונותך.