יום העצמאות 2019.
השנה הפכה התקופה ליותר מורכבת, יותר עמוסה רגשית. לא רק המעבר מיום השואה ליום הזיכרון ליום העצמאות, כבכל שנה. השנה חווינו גם לחימה אינטנסיבית על הדרום לאורך סוף שבוע ארוך, בו איבדנו ארבעה אזרחים שנפגעו בהפגזות. כל זה לצלו של האירוויזיון המרגש ובא. וכמובן המעבר הקבוע מעצב, לאבל, לשמחה.
לצד כל אלה, חסרה לי דווקא הפטריוטיות, האווירה, התחושה הזאת שמלווה את התקופה הכל כך ישראלית הזאת בשנה. צבעי הכחול-לבן שאמורים לבלוט מכל פינה. השנה דווקא מיעוט הדגלים על המכוניות, הבתים, המבנים, הם הבולטים כל כך בחסרונם.
אנחנו שנים מקפידים על זה בבית. דגל ענק במרפסת – מיום השואה ועד יום ירושלים. דגלים על חלונות הרכב מיום העצמאות ועד שהם נשברים או עפים (מה שקורה קודם), וכמובן חולצות יום העצמאות.
(צילום: מיכל פישמן-רואה)
כמו בגדי חג, כל שנה, אני קונה לילדים חולצות כחול לבן עם כיתוב לכבוד עצמאותנו. אך גם בחולצות כמו באווירה הכללית, התפוגגה מדינת ישראל והפכה למילה לועזית בלבד "ISRAEL" כל החולצות עם הדגלים, ההדפסות, הפאייטים והגאווה, הפכו לבינלאומיות. לא עוד גאווה ישראלית עברית, הכל באנגלית. זה פשוט צורם!
כיתוב בעברית (צילום: מיכל פישמן-רואה)
יש דברים שבאמת קשה לי להתפשר בהם. וחולצות עצמאות לועזיות פשוט לא ירד לי בגרון. לשמחתי גם הילדים שמו לב לזה, וחיפשו איתי חנות-חנות, עד שמצאנו חנות שבה ניתן להדפיס סמלים ישראלים, פטריוטים בעברית.
ולא חלילה שאני מנסה לפגוע במכירות של הרשתות, אני מאחלת להם אחלה פרנסה ומכירות יפות, אבל שיכוונו לאורחי האירוויזיון, ויניחו לנו להישאר ישראלים-עבריים.
לפנק ולפנק בכחול-לבן (צילום: מיכל פישמן-רואה)
אז תעשו טובה ישראלית. תוציאו דגל מהחלון. תקשרו שרשרת דגלונים מעל הדלת, הניפו דגלון ברכב. צבעו בגאווה כחולה ולבנה את העיר שלנו, את המדינה. כי העצמאות הזאת לא הושגה בקלות – וחשוב שנעביר את הגאווה גם לילדינו.
זכרו את החיילים שבמותם ציוו לנו את החיים, את אלו שמסרו נפשם כדי שלנו תהיה מדינה, ואת החגיגות תקבלו בשמחה גדולה צבועה כולה לבנה וכחולה.
ולתפארת מדינת ישראל!
חג עצמאות שמח.
מיכל
מיכל פישמן-רואה (צילום: ארנון בוסאני)
ירושלמי מאוכזב
חרא מדינה
ישראל שלי
את צודקת 100%!!!! אני מרגישה בדיוק כמוך. חשבתי שאני לבד בהרגשתי. עודדת אותי. שיש עוד פטריוטים למדינה! תודה לך