מרתון – 42.195 ק"מ.
אין דבר כזה – 'מרתון 10 ק"מ'. זה לא מרתון. זהו, אחרי ששמנו את זה על השולחן, אפשר להתחיל.
מרתון, עבור הרבה אנשים, זו פסגה חדשה שצריך לכבוש. ממש כמו לשים דגל על פסגת האוורסט. למען האמת, תחושת ההישג המדהימה כשחוצים את קו הסיום אחרי מרחק כה רב היא לא פחות ממדהימה, ממכרת וגורמת לך להאמין שאתה מסוגל לכבוש כל פסגה בחייך. המרחק הקדוש הזה הוא פסגת השאיפות של הרבה רצים ורצות ונחשב לסמל סטטוס (ולא רק בגלל המדבקה על הרכב).
באופן אישי, חיכיתי לא מעט שנים עד שרצתי מרתון. 18 שנה ליתר דיוק. בפעם הראשונה, סבלתי כל כך עד שלא הבנתי על מה כל המהומה. אפילו איבדתי ציפורן או שתיים בדרך ובתחושה הקשה שחוויתי כמעט גם את נשמתי. בפעם השנייה, סבלתי (שוב) ללא שום סיפוק מהריצה המהוללת. אך בפעם השלישית, בינגו! הבנתי למה מרתון זה דבר מרגש שיכול לגרום לך להזיל דמעות של אושר בקו הסיום. חוויה רוחנית של ממש.
אז, מתי באמת גם את או אתה תהיו מוכנים לקבל את האתגר הזה?
ניסיון. כמו שאומרים הניסיון עושה את ההבדל. בסופו של דבר, אני מאמינה שרוב בני האדם הבריאים מסוגלים לסיים את המרחק בדרך כזאת או אחרת. השאלה כאן היא כיצד. אני פחות מצדדת ברצים שהם חסרי ניסיון, נפח ברגליים ועומק בריצה כדי לרוץ מרתון. להגיע מוכן לקו הזינוק זה חלק גדול מהעניין והוא עשוי גם להשפיע על החוויה הכוללת של המרתון. אם מבחינתכם הריצה זה משהו שהייתם רוצים שיישאר לצדכם עוד שנים רבות כדאי לתת למרתון את המקום והכבוד שלו כדי להימנע מפציעות שלעתים אין מהן דרך חזרה.
עקביות והתמדה. אם אתם כבר רצים שנתיים בהתמדה ומצליחים לצבור את הקילומטרים השבועיים האלה ללא בעיה כנראה שגם אתם יכולים לעבור לשלב הבא. בדרך סימנתם V על מירוצי 10 קילומטרים וחצאי מרתון, וכעת אתם מוכנים לאתגר הגדול. המערכת האירובית שלכם התפתחה לאורך הזמן הזה והראש צריך אתגר חדש. כל מקרה לגופו ויש כאלה שיצטרכו זמן נוסף או כאלה שפחות זמן.
מסגרת. מצאו לעצמכם את הסביבה הטובה והתומכת שבהם אתם מרגישים שתוכלו לצמוח. אם כבר מצאתם קבוצה שכזאת עם איש או אשת מקצוע שמבינים בבניית תוכנית אימונים אז כנראה שאתם בכיון הנכון. התייעצו עם אותו אדם לגבי המוכנות שלכם לעניין ונסו לתאם ציפיות לגבי המוכנות שלכם למרתון ראשון. בנוסף, להתאמן למרתון לבד זה אפשרי אבל הרבה יותר כיף בחברה של אנשים עם מטרות משותפות כמו שלכם.
זמן. אימונים למרתון דורשים מצרך נדיר מאוד בימינו והוא נקרא זמן. אני תמיד טוענת שזמן גם אפשר למצוא ב-5 בבוקר אם זה באמת חשוב לכם. 6 שעות שבועיות של ריצה יביאו אתכם כמעט בוודאות לסיים מרתון בצורה מכובדת. אם תרצו לרדוף אחרי תוצאה כנראה שתצטרכו להשקיע הרבה יותר. למה אני כותבת את זה ככה? כי כדאי שתדעו למה אתם נכנסים. יהיו רגעים בתוכנית שתהיו עייפים מהקילומטרים ותשאלו את עצמכם: 'למה נכנסתי לכל הסיפור הזה?' בסופו של דבר, המרתון זה רק הדובדבן שבקצפת.
לסיום, בהצלחה לכל הרצות והרצים שירוצו השבוע במרתון טבריה ויזכו בחוויה לכל החיים.
רותי זינדל-אוכמן במרתון פרנקפורט (צילום: עמית נאמן)
רותי זינדל-אוכמן,
מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,
רצה ואמא לשלושה מתוקים.
תגובות