בימים אלה, בפרופיל ציבורי נמוך יחסית לצערי, התניעו העובדים הסוציאליים מאבק על תנאי עבודתם. הם עושים זאת על רקע שחיקה בלתי נסבלת ברווחה; מערכת שמצויה בתת תקצוב ממושך.
אלה לא רק תנאי ההעסקה שלהם שלא זכו לטיפול 20 שנה, אלא האלימות שמופנית כלפיהם כמי שמצויים בחזית החברתית של ישראל והעומס החמור על כתפי כל אחד מהעובדים והעובדות.
רבים מאיתנו פגשו עובדים סוציאליים בממשקי החיים השונים, ולא תמיד מבינים את מקומם הקריטי במרקם החברתי. זה נכון בבתי הספר, במערכת הבריאות ולמרבה הצער לא אחת במערכת הרווחה. בניגוד למה שחושבים מערכת הרווחה אינה עוסקת אך ורק במשפחות המוחלשות במערכת – ידי העובדים הסוציאליים עמוסות גם בבעיות במשפחות נורמטיביות שההורים נפרדים בהן, בעיות אלימות, אומנה ואימוץ ועוד, ועוד.
הייתי יכולה לכתוב "ועוד" בלי סוף כיוון שהעובדים הסוציאליים היו צריכים להיות החוליה החזקה במערכת שנהנית מתנאים ותקציבים. אבל המערכת סובלת כבר שנים מתת תקצוב קיצוני ומשכורות דלות, לעומת משימות שהולכות ונערמות, והמקצוע נחשב לא יוקרתי עד כדי כך, שברשויות המקומיות נאבקים לאייש כ-400 משרות בלשכות הרווחה, ללא הצלחה.
וזה לא מפתיע, אם הייתם בודקים בכמה תיקים מטפל כל עובד סוציאלי במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, הייתם נדהמים. הממוצע עומד על למעלה מ-250 תיקים לכל עובד ועובדת. הממשלה הנוכחית, שאינה אחראית לבדה להידלדלות המשאבים של המערכת, מסרבת פעם אחר פעם להעביר הצעות חוק שנועדו להגביל את מספר התיקים שיטופלו על ידי כל עובד.
ח"כ איילת נחמיאס ורבין, המחנה הציוני (צילום: מיכל דור)
איך אמורים העובדים להגיע לכל בית, לכל משפחה, לכל ילד וילדה הזקוקים לסיוע שלהם? ועל כך העובדים המסורים הללו מוחים, מפגינים ומתעקשים – בצדק, שאי אפשר להמשיך ככה. המלחמה האמיתית שלהם אינה על תוספות שכר אלא על היכולת לעבוד כראוי, לתת שירות לציבור שנזקק להם ובעיקר להגן על עצמם באירועי האלימות הרבים שהם חווים.
זאת האלימות שבסוף "שברה" את האנשים החזקים הללו שעומדים בחזית החברתית של ישראל. זה הזמן לפעול למענם וכך אנחנו נעשה. אלה בדיוק המקומות הקריטיים, האצבע בסכר החברתי שמחייבת אותנו לוודא שהם חזקים, בטוחים ושיש להם גב. הממשלה הפנתה להם גב, אנחנו ניתן להם יד.
אם אתם פוגשים היום במקרה את העובדת הסוציאלית שמסייעת לכם, שימרו עליה או עליו כדי שיוכלו לשמור עלינו.
קרן
כשהעוס"יות יפסיקו לחטוף ילדים מבתיהם רק כי המוסדות המפורטות מרוויחות על כל ראש של ילד חטוף 17.000 שקל/חודש—אז יהיה לעוסי"ות חיים שקטים יותר, כמו שהמשפחות רוצות לעצמן אבל בגלל החטיפות ואיומיי החטיפות לא זוכות לחיים שקטים.