חג החנוכה בעיצומו!
חג של שמונה ימים, אליו מתכונן כל ילד במדינת ישראל במשך חודש, ואף טורח להכין את הבית לקראת המאורע, יחד עם הצוות החינוכי שלא נשאר אדיש ומצטרף להכנות הקדחתניות.
במהלך ההכנות לחג, נכנסים יורשי העצר בכל יום עם אלמנט חג נוסף. בכל זאת יש שמונה ימים, אז בואו נציף את הבית באווירת חג, שיהיו מספיק קישוטים לכל הימים.
יום אחד הם מגיעים עם חנוכיית בלוטים, ויום אחד עם חנוכייה על מראה, יום אחד חנוכיית פיסול בגבס, ויום אחד מעוגיה.
ולא, זה לא תלוי גיל, זה לא נגמר בגן. בבית הספר הם משקיעים לתערוכה. את כל הבית הם מדביקים למיצג שייקרא בסוף: "חנוכייה". ואם חששתם שעכשיו שגדל לא תהיה לילד חנוכייה, מייד מצטרף למנהג סבב בתים מארחים בסימן החג, ואל החנוכיות מצטרפות יצירות גואש, כדים, ואפילו נרות ריחניים. הכל מעשי ידיהם של היורשים. אתם לעולם לא תוכלו להשתמש ביצירות מבלי להסתכן בהצתה, אבל הם לא ייתנו לכם להתפטר מהן אחרי שלטענתם השקיעו בהן שעות מכשרונם.
תודו שבכל ערב בחג, אתם מוצאים את עצמכם מדליקים תריסר חנוכיות על כל השיש במטבח. את חלקן כיביתם בחשאי לפני שהן המשיכו להדליק את הבית, ואת חלקן הפלתם "בטעות" כשסידרתם לקראת ההדלקה הבאה.
ואחרי הדלקת הנרות, כשבחוץ מחשיך וסוף היום כבר ממש מעבר לפינה, במקום להוריד פרופיל ולהתחיל לשדר לילדים מצב שינה, מרגישים את חובת החג לממש את מצוות כד השמן של חנוכה ולצלול לתוך כל מאכל רווי שומן, סוכר וריבה טובה. המגוון העצום שהתפתח במשך השנים כולל מבחר ספינג', צ'ורוס, דונאט וכמובן סופגניות. הסופגניות הפכו לארוחה של ממש, עם צבעים, תוספות וקישוטים, והילדים חשים תמיד צורך עז לנסות, לטעום ולבדוק הכל. בעיקר את רמת הסוכר בכל טעם וסוג.
מספיק היה להעיף מבט בילד שנגס בסופגניה, לראות את השפם הלבנבן שמותירה אבקת הסוכר ולזהות מייד את ההתמכרות החגיגית. מקווה שעד נר שמיני תשחררו, ותבינו שחג זה חג. הסוכר נספג אל מערכת הדם ואנרגיות השמחה נשארות לצפות בנו ובנרות דועכים בעייפות בזמן שהם ימשיכו לזמר בגרון ניחר "על הניסים ועל הנפלאות" תוך סיבוב סביבוני נאון מאירים ומנגנים שלא מתעייפים לעולם. ממש כמותם.
זה חג שמח ומואר הורים נפלאים, מזל שהוא "רק" שמונה ימים. תכף בשקט בשקט, תארזו מהבית סממנים כמו סביבונים מאירים ורועשים תעבירו אותם למיחזור, ואת יצירות החנוכה תעבירו ליד הפח "לאוורור".
מיכל
תגובות