אחרי החגים – הוא התירוץ הטוב ביותר שלנו לדחות משהו. כשזה נוגע לפעילות גופנית אנחנו אלופים בלהסביר לעצמנו שאחרי החגים נתחיל להתאמן ונעשה דיאטה. בגדול להישאר בבית על הספה זה כנראה הרבה יותר נוח מלהזיע בחוץ.
לא תמיד היה לי קל להתאמן ופעם (עם יד על הלב) הייתי ממציאה איזה טריליון תירוצים למה אני צריכה לא לצאת לרוץ. לפעמים הייתי אומרת לעצמי שחם מדי, פעמים אחרות טוענת שהשעה מוקדמת מדי ולבסוף הייתי טוענת שאני עייפה. עד שיום אחד הבנתי שזה הכל מנטלי וקשור להרגלים שלי עם עצמי. ככל שהתמדתי יותר והכנסתי את שגרת האימונים לסדר היום הקבוע כך העניין הפך להיות קל יותר. ממש כמו לצחצח שיניים. אני כבר לא חושבת אם לצאת או לא מפתח הדלת.
הכנתי לפניכם את מיטב התירוצים האפשריים שאני שומעת מדי יום (לפעמים גם בראש שלי) ואת התשובות המושלמות כיצד לנפץ אותם.
האורח המיוחד שלי בטור הוא חן משגב, בן 42, שהשיל בשנה האחרונה עשרות קילוגרמים ממשקלו בליווי אכילה בריאה ואימוני ריצה, כח ופילאטיס. שנים רבות הוא לא עסק בפעילות גופנית עד שהגיע למשבר אמיתי ורציני. "הגוף שלי שלח לי תזכורות שהוא לא כל כך מרוצה מהסידור הזה", מתאר משגב, "לא פיזית ולא נפשית. זה התחיל מהתקף של פריצת דיסק, לחץ נפשי מתמשך שגם התבטא בסוף בהתפרצות פתאומית של מחלת הסכרת. הבנתי שתם זמנם של התירוצים ושאני מוכרח להתחיל לדאוג גם לגוף ולנפש".
1. "אין לי זמן". קצב המטורף של החיים לאף אחד אין בעצם זמן לכלום. במיוחד במדינה כמו שלנו, שהכל מרגיש כל כך לחוץ ודחוק בזמן. עובדים המון שעות ואם אתם הורים אז בכלל – החשש הזה מהמחשבה שזמן האימון גורע מזמן האיכות המשותף. כך יוצא שבסדר העדיפויות שלנו האימון מקבל את המקום האחרון.
"עד לפני פחות משנה היו לי המון תירוצים למה לא להתאמן", מספר משגב, "אבל אפילו לא הייתי זקוק לתירוצים כדי להחליט לא לבצע שום תנועה מיותרת בגוף. פשוט הייתי שקוע במחויבויות אחרות, בעיקר מקצועיות ואקדמיות, מהסוג שקל מאד לשקוע בהן ולהחליט שאין זמן ויכולת לעשות שום דבר אחר".
הפתרון: הטריק הגדול כאן הוא לא למצוא זמן אלא לפנות זמן, ולהכניס אותו ללו"ז בעדיפות גבוהה. שעות הבוקר המוקדמות, שעות הערב המאוחרות, ואולי זה אפילו יכול להיות זמן מת באמצע היום. גם חצי שעה של פעילות עדיפה על שום פעילות. להורים שבינינו, אני חייבת לציין שילדים שגדלים בבתים בהם ההורים משקיעים בעצמם בפעילות גופנית ובאורח חיים בריא הם נותנים לילדיהם דוגמה אישית טובה.
חן משגב לפני המהפך (צילום: אלבום פרטי)
חן משגב (צילום: רות פרסר)
2. "אני עייפה מדי כדי להתאמן".התירוץ הזה מתקשר באיזה אופן לתירוץ הראשון. איך בכלל אפשר למצוא את הכוחות אחרי ימים עמוסים בעבודה בהם אנחנו נאלצים להתמודד עם לחץ, מתח ומה לא. כל שנותר לנו הוא לרצות להישפך על הספה בסוף היום ולהוסיף עוד שעה או שעתיים של שינה.
הפתרון: גוף בתנועה יתמיד בתנועה. את זה אני לא קבעתי. ניוטון אמר זאת בצורה כזאת או אחרת. להתניע זה הכי קשה אך ברגע שתתחילו כבר להתאמן אז בעצם העניין יהפוך לפשוט יותר. מפעילות גופנית נוצרת עייפות מסוימת של מערכת השרירים אך באופן פרדוקסלי ההורמנים המופרשים מאותה פעילות (סרטונין, דופמין וכד') רק גורמים לנו לעוררות ולמצב רוח מרומם. בסופו של דבר, זה לא סתם שאנשים שמתאמנים נראים אנרגטיים יותר מכאלה שלא. "גיליתי שפעילות גופנית יומיומית", משתף משגב, "לא רק גורמת לי לאבד משקל עודף ולשפר את המצב הרפואי – אחרי מספר חודשים הבראתי מהסכרת, אלא גם מילאה אותי בחיוניות, באנרגיות ובשמחת חיים".
3. "אני לא ספורטיבי/ת". "אף פעם לא אהבתי להתאמן", ציין משגב, "ובוודאי לא אימונים אירוביים כגון ריצה. עם ילדות אסתמטית ותיעוב כלפי שיעורי הספורט בתיכון, ספורט בכלל וריצה בפרט נקשרו אצלי תמיד לסבל פיזי ורגשי". התפיסה שלנו היא שאת דימוי הגוף שלנו הרבה פעמים קשור לחוויות מהעבר. אולי פעם בשיעור התעמלות (עוד שקראו לזה כך) היית משתרך בסוף שובל הרצים, והמורה היה מסתכל עליך במבט שממך כבר לא יצא כלום. החוויות האלה נחקקות בתת מודע שלנו ועוצרות אותנו פעמים רבות מלהתאמן ובעצם לעשות את הדבר הכי נכון ובריא עבור הגוף שלנו.
הפתרון: ראיתי כבר אנשים עם מבני גוף שונים ולא הכי אתלטיים מצליחים לצאת מהמעגל האכזרי ומתאמנים למרות הכל. התחושה העילאית הזאת של הזנקת הדימוי הגופני בפני עצמם עשתה להם שינוי פנימי חיובי. העצה שלי היא להתחיל ממטרה קטנה, כמו לצאת להליכה, אפילו של 20 דקות, וכך לבנות אט אט את הכושר הגופני. איש מקצוע טוב גם יכול ללוות את התהליך הזה בהצלחה.
4. "אין לי כסף להתאמן". חדר כושר יכול לעלות מאות שקלים בחודש. מאמן אישי גם יגבה מכם מחיר לא קטן. אז בעצם הפעילות עלולה להשאיר אותנו עניים מרוסקים אם נתמיד בה. אז זהו שלא בהכרח.
הפתרון: לא כולנו חייבים להירשם לחוג טניס מנופח או חדר כושר מפונפן כדי להיכנס לכושר. יש כל כך הרבה אפשרויות היום שיעזרו לכם להגיע לתוצאות טובות. יציאה לריצה או הליכה בפארק המסילה, בגן סאקר, באצטדיון גבעת רם ובכל מקום בעיר הן אפשרויות חינמיות. חוגי פעילות גופנית בחינם של העירייה ברחבי העיר בחודשי הקיץ הם גם פתרון לא רע. בנוסף, תמיד אפשר למצוא שיעורים ב-YOUTUBE של אירובי, פילאטיס, עיצוב הגוף ועוד. אבל גם אם תוציאו קצת כסף מהכיס על אימון של איש מקצוע אני בטוחה שזאת תהיה הוצאה שמחזירה את עצמה.
5. "חם/קר לי מדי". כאן הגענו לתירוץ הכי טוב מכולם. בגדול, אם נסתכל על זה רוב השנה אי אפשר להתאמן בגלל גל קור, שרב, גשם וכדומה. זה בעצם משאיר לטוענים לתירוץ הזה 20 יום בשנה במקרה הטוב להתאמן. נשמע בלתי אפשרי.
הפתרון: בכל עונה בשנה ניתן למצוא את התנאים הטובים והאידיאליים ביותר ליציאה לאימון. הגוף בכל מצב ומקרה עובר תהליך של אקלום לכל מזג אוויר. לבוש נכון והגיוני יעזור לכם לשמור על טמפרטורת גוף טובה בחום ובקור. בכל מקרה, תמיד אפשר להדליק מאוורר או מזגן בבית ולבצע אימון.
משגב מסכם זאת בצורה הטובה ביותר: "מדי פעם, כשאני מתקשה לקום מהמיטה בבוקר, וזה קורה פחות ופחות, אני פשוט מזכיר לעצמי איזה נס קרה לי וכמה החיים שלי השתנו והפכו לטובים הרבה יותר בזכות הריצה. זה גורם לי לקום צ׳יק צ׳ק מהמיטה, לשתות קפה ולצאת החוצה. כל כך פשוט".
רוצים להישאר מעודכנים?
רותי זינדל אוכמן (צילום: פרטי)
רותי זינדל-אוכמן,
מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,
רצה ואמא לשלושה מתוקים.
תגובות