הטור של מירב כהן | משבר הפקקים צריך להיות מצב חירום לאומי

כירושלמית שרגילה ואוהבת ללכת לעבודה ברגל, יש לי את הזכות לא להיתקע בפקקים של גוש דן, אבל לפני מספר שנים, עבדתי למשך תקופה באזור בית התעשיינים בתל אביב. הגעה מהבית שלי לעבודה בתחבורה ציבורית לקחה שעתיים וחצי ומעלה, אז החלטתי לנסוע ברכב.

• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
• מדריך העסקים הגדול של ירושלים
• הזירה  של אתר "כל העיר"

מהר מאוד גיליתי, שעל מנת להגיע בצורה חלקה, תוך שעה, לעבודה, עליי לצאת ב-6:00 בבוקר מהבית ולצאת חזרה לא לפני 18:00 בערב. בכל שעה אחרת הסתכנתי בפקקים נוראיים ונסיעות של שעתיים ומעלה לכל כיוון.

כך העברתי שנה וחצי. התעוררתי כל יום ב-5:15, לפני שאר המשפחה, יצאתי מהבית לפני שהם התעוררו, חזרתי הביתה במקרה הטוב קצת לפני שהילדה הלכה לישון, והתעלפתי על הספה בסלון מרוב תשישות ועייפות באזור 20:30.

עברו מספר שנים, ואני שוב הולכת ברגל בירושלים להנאתי לעבודה, אבל שומעת כל היום מחברים וקולגות לשעבר על המצב בכבישים, שהולך ומחמיר מיום ליום. אנשים חיים 4-3 שעות ביום ברכב, בפקקים, וסובלים מכל רגע. חלקם כבר התייאשו, חלקם משנים מקום עבודה או מקום מגורים, וכולם לא רואים את האור בקצה המנהרה. גם אני, כשאני מגיעה לפגישות עבודה בתל אביב, עושה כל מה שאני יכולה על מנת לנסוע הלוך וחזור רק בשעות הצהריים הרגועות יותר.

זה מצב מטורף, והוא יתפוצץ לנו כמדינה בפנים.

הפקקים בעמק רפאים (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים)

דוחות נכתבו ומספרים פורסמו כבר ב-2012 (לפני 6 שנים!), וכיום כולם יודעים להגיד שהנזק למשק מהגודש בדרכים הוא של עשרות מיליארדים בשנה (כ-50-40 מיליארד שקלים אם להיות מדויקים). כולם גם יודעים שהמצב רק הולך ומחריף והפקקים מתארכים משנה לשנה (ויכפילו את עצמם עד 2030 לפי כל ההערכות). אבל בואו נעזוב לשנייה את המספרים, כי לפעמים זה מפספס את העיקר – האנשים.

מיליוני אנשים בישראל פשוט סובלים. אנשים הופכים לעצבניים, עייפים, פחות יצירתיים, ובשורה התחתונה – פחות מאושרים. זהו אסון למדינת ישראל, שבסוף מורכבת מאיתנו, האנשים.

משרד התחבורה בפרט והממשלה בכלל לא מצליחים להתמודד עם האסון הזה, ואפשר כבר להגיד בצורה ברורה: הפקקים הם משבר הדיור החדש. גודל הנזק למשק ומידת התסכול שהם גורמים, הם כבר במימדים דומים.

בשביל שהממשלה תתחיל לפעול ברצינות לתת מענה למשבר הדיור, חצי מיליון איש היו צריכים לצאת לרחובות, לישון באוהלים ולהפגין מדי שבוע בכיכרות ברחבי המדינה. זה מה שיידרש בשביל שיטפלו בפקקים?

הפקקים באזור גשר במיתרים (צילום: אורן בן-חקון)

ממשלת ישראל צריכה להחליף דיסקט ולהתחיל להתייחס למשבר הפקקים כאל מצב חירום לאומי. אם אין ברירה, אז אין ברירה.

צריך ליצור תהליכי תכנון ותהליכים מכרזיים מזורזים שעוקפים את התהליכים הארוכים שנמשכים שנים על גבי שנים, על מנת לקצר את הזמן להקמת הרכבות הקלות והרכבות התחתיות שצריך לפרוס בכל גוש דן. צריך לשפר את השירות של התחבורה הציבורית הקיימת, גם על חשבון אינטרסים של נהגים ברכבים פרטיים, וצריך לאפשר סוף סוף למודלים מגוונים של תחבורה שיתופית לפעול בישראל גם אם זה מנוגד לאינטרסים של קבוצות לחץ של בעלי מוניות במרכז הליכוד.

אם משרד התחבורה וממשלת ישראל ימשיכו להתנהג כאילו "עסקים כרגיל", המצב רק יילך ויחריף ואנחנו לא נראה כאן תחבורה ציבורית נורמלית גם ב-2030. עד אז הנזק המצטבר למשק יעמוד על מאות מיליארדי שקלים.

משבר הפקקים הוא משהו שניתן להתמודד איתו אם רק רוצים, ויהיה חבל מאוד אם חצי מיליון איש יצטרכו לצאת לרחובות כדי שזה אכן יקרה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מירב כהן (צילום: אורן בן-חקון)

מירב כהן,

מנכ"לית Crowd Action – סטארט אפ המסייע לצרכנים, לשעבר חברת מועצת העיר,

תושבת ירושלים.