בימים אלה נמשכים הדיונים בוועדת החינוך של הכנסת בנוגע לתיקון להצעת חוק חינוך ממלכתי, שקובעת בין היתר כי "הצעת החוק מבקשת להקנות לשר החינוך… את הסמכות לאסור על אישים או ארגונים, שאינם חלק ממערכת החינוך לקיים פעילות בתוך מוסד חינוכי, כאשר אופי הפעילות הוא כזה החותר תחת מטרות החינוך הממלכתי או כזה הפועל לפגוע בחיילי צה"ל".
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- הזירה של אתר "כל העיר"
תיקון זה ידוע גם כ"חוק שבירת שתיקה".
אני חושב שיש כאן צביעות רבה ובעיקר בעיה קשה של פגיעה בחופש הביטוי. הצביעות היא משום שיש בהנהגת הציונות הדתית רבנים רבים שפוגעים קשות בחיילי צה"ל. ראשי המכינה הקדם צבאית בעלי, הרבנים קלנר והרב לוינשטיין, וכן הרבנים שלמה אבינר והרב אליהו מהנהגת הציונות הדתית מצוטטים כל הזמן על שלל האמירות המיזוגניות, ההומופוביות והגזעניות שלהם נגד חיילות צה"ל ונגד הקהילה הגאה.
שר החינוך סותם את הפה לשוברים שתיקה, אבל לא אוסר על רבנים אלה להיכנס לבתי הספר. עם כל סלידתי מדברי הרבנים אני לא חושב שצריך להיות חוק נגד כניסתם לבתי הספר ולכן גם אין מניעה שמנהלים יוכלו להזמין לבתי הספר נציגים של פורום המשפחות השכולות או שוברים שתיקה בלי חשש שיבולע להם.
כחבר בפורום החילוני אני יוצא נגד הכנסת עמותות דתיות לבתי ספר ממלכתיים, אבל אני לא חושב שצריך להיות חוק נגד זה, אלא דיאלוג פנים קהילתי של בית הספר. אני קורא לשר החינוך לעצור את התיקון לחוק המיותר הזה.
מנשה שרביט,
הורה ומחנך בחטיבה עליונה מזה 20 שנה בירושלים,
מרכז את הפורום החילוני הירושלמי.
תגובות