הם מ-פ-ח-ד-י-ם: למה הנהלת הפועל לא יוצאת במופגן נגד חברי הבריגדה?

זה קרה לפני כמה חודשים. יום שבת. כותב שורות אלה בסך הכל ביקש לבלות עם אשתו ושני ילדיו בג'ימבורי. ואז נכנסה לה הודעת וואטסאפ. המספר, אגב, היה מזוהה. "אתה אסף אפל?", נכתב בהודעה. "מי שואל", ביקשתי לדעת. "כדאי לך להיזהר עם מה שאתה כותב ואומר על 'הבריגדה'. זה לא יגמר טוב. אנחנו נדאג שאתה בחיים לא תעבוד בהפועל", נכתב.

• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
• מדריך העסקים הגדול של ירושלים
• הזירה  של אתר "כל העיר"

ברגעים אלה, כפי שאמר לי פעם מאיר טפירו כמה שעות אחרי שהלך מכות עם הוראס ג'נקינס, המרוקו עלה לי לראש. "מי אתה שתאיים עליי? אתם לא הפועל מבחינתי", השבתי בעצבים, תוך רטינה על זה שההודעה נשלחת בשבת בזמן שאני מבלה עם משפחתי. "אל תנסה אותנו", התגובה היתה מהירה, "ואם אתה גבר, תגיע למשחק הקרוב ותראה את הפרצוף שלך".

כאן הסתיימה ההתכתבות. בדיקה מהירה שלי עם גורמים בקבוצה העלתה את השם של האוהד (ואין צורך לעשות שיימינג לבחור המסכן). "הוא טיפוס בעייתי", נאמר לי על ידי גורם במערכת, "פעם הוא היה יותר אלים, היום הוא קצת נרגע".

מזל. באמת מזל.

נעשה קצת סדר בדברים. הייתי בעבר מועמד לתפקיד דובר המועדון, אחרי 10 שנים בהן סיקרתי את הפועל בכל כלי תקשורת אפשרי. אני, מן הסתם, גם אוהד שרוף של הקבוצה. זאת כבר היתה יותר ממועמדות, אפילו לחיצת יד היתה שם. אלא שכל חטאי היה שבמהלך שנותיי כעיתונאי, הרבתי לבקר את ארגון האוהדים המדובר. כתבתי על האנשים שמנהלים אותו, הדרך בה הוא מעודד וגם על דרישות מוגזמות מההנהלה. ביקורת על אלימות, אגב, לא היתה שם. זאת מנת חלקה החדשה של הבריגדה. ברגע שאותם אוהדים שמעו שאני אוטוטו מגיע לחתום על חוזה במשרדים בבית אגרון, הם העבירו מסר לראשי הקבוצה שהרוח שלו היתה, "אם אפל מצטרף להפועל, אנחנו שורפים את המועדון". באותם ימים תיבת האינבוקס שלי בפייסבוק התפוצצה בקללות מחברי ארגון הבריגדה, כשהשיא היה כשאיחלו לי סרטן בראש.

אגב, היום אני עובד בכנסת כדובר ממשלתי.

יציע הבריגדה (צילום: שרון בוקוב)

אבל אני ממש לא הנושא. זה לגמרי רק הסימפטום. הבריגדה מטפחת בשנים האחרונות מימדים של מפלצת ולצערי חוטאת בדבר אחד מרכזי – הארגון שם את עצמו מעל המועדון. אלה אותם אוהדים שהחליטו מי יהיה הדובר; שהחרימו עידוד במשך מחצית שלמה במשחק הכי חשוב של הפועל בשנה שעברה; שיורדים כיום לחייו של יוגב אוחיון; ומוכרים מרצ'נדייז עם הלוגו שלהם ובלי הסמל של הפועל. זה כולל אפילו אוהדים שמתרברבים באמירות בסגנון של "אם אני ארצה, אתה גם לא תיכנס לארנה". וכן, הנה עוד משהו חדש: נוקטים באלימות, פיסית ומילולית, מול מי שלא מתיישר עם הדעות וההחלטות שלהם. במו עיניי ראיתי הודעות שנשלחות לאוהדים מגורמים בארגון, ולפיהן, "כדאי לך להוריד פרופיל, אחרת נבוא איתך חשבון".

לפני שנה, אחרי הגמר סל נגד מכבי חיפה, אוהד של הקבוצה שמזוהה עם הפועל של סאסי אפילו קיבל מכות מחברי הבריגדה. מישהו אמר לה פמיליה?

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

אי אפשר שלא לבוא במקרה הזה בטענות להנהלה. שלא תטעו, הם מכירים כמעט כל פרצוף ואוהד מהבריגדה. רק שאף אחד לא רוצה להסתבך איתם. הם מ-פ-ח-ד-י-ם. אורי אלון פתח את הארנק ושילם לכל אוהד 500 יורו אחרי ולנסיה. בריגדיסט לשעבר אפילו נבחר להיות זה שמתווך בין ההנהלה לארגון ו"צריך להרגיע את האוהדים". ואף אחד, אבל אף אחד (כולל השחקנים) לא העז לצאת בפומבי ולבקר את ההתנהגות הנלוזה של חלק מחברי הארגון במשחק האחרון מול יוגב אוחיון. בחדרי חדרים, לעומת זאת, בהנהלה מדברים. לא לציטוט, כמובן. מישהו שם אולי חושש שיסמנו גם אותו?

אין ספק שזאת לגמרי הביצה והתרנגולת. ארגון הבריגדה קיבל כוח והוא משתמש בו. אבל לא ככה אמור להיות. מותר לא לאהוב את הבריגדה. אפשר גם שלא להסכים איתם. אבל מפה ועד אלימות? האם זה המותג שעליו חלמו אורי אלון ואייל חומסקי? לצערי, מישהו בבריגדה טיפח היקש בלתי מוסבר בעליל לפיו אם האוהדים האלה נוסעים למשחקי חוץ, מכינים שלטים ומעודדים כל המשחק, אז להם מגיע ולאחרים לא. תגידו, יש דבר כזה "יותר אוהד"? מישהו בכלל מסוגל לשבץ אותנו האוהדים על רף שכזה?

ואי אפשר שלא לפנות מפה לאורי אלון.

אורי אלון (צילום: ניר קידר)

בשבוע שעבר היית באטרף. רצית למזער את הנזקים אחרי ההפסד לחולון וביקשת שלא לחרוץ את גורל העונה של הפועל.

אני מבין שהתדמית של המועדון חשובה לך אורי. אבל לפני ואחרי הכל, כדאי שתעצור את המפלצת הזאת – ומהר. בהנהלה, ככה אני מבין, "מדברים עם אותם אוהדים ומנסים להרגיע את העניינים".

בנימין נתניהו עשה קריירה פוליטית יוצאת דופן בזכות האמירה שלו ש"אנחנו לא מדברים עם טרוריסטים". לא צריך לדבר עם מי שמקלל ויורק על שחקנים בקבוצה. צריך להוקיע אותו, ומהר. וזה שאתה לא מגיב אורי – הרבה יותר חמור מבחינתי מעוד משחק נפל או מעוד הפסד.

בסיום המשחק השני מול ולנסיה לפני שנה אי אפשר היה להסתיר את החיוכים של האוהדים. וזה ממש לא היה רק בגלל הניצחון המרשים על הספרדים. במשחק הזה, בו אוהדי הבריגדה לא עודדו בחצי הראשון, הקהל האחר של הפועל, האמיתי מבחינתי, הוכיח שאפשר להסתדר גם בלעדיהם. היה שם עידוד שבא מהלב. שירים שהם לא חלק מפלייליסט קבוע מראש. אנשים שיצאו מההיכל נשבעו שזאת היתה המחצית הכי כיפית שלהם מאז עברנו לארנה. כן, כן, גם בלי התופים של הבריגדה.

במילים אחרות, הקבוצה מעל לכל, חברים. לא הארגון.