הטור של מירב כהן: איך מחזירים את ירושלים למרכז העניינים?

יולי 2011. כמה פעילים חברתיים, איתם הייתי בקשר, מתקשרים אלי ואומרים לי: "בואי נעשה עיר אוהלים בכיכר ציון, כמחאה על מחירי הדיור הבלתי אפשריים. יש לנו גם כמה חברים בתל אביב שהולכים לעשות את זה במקביל בשדרות רוטשילד".

אני מודה שלא חשבתי שייצא מזה משהו. הרי רק כמה חודשים לפני כן ארגנו עיר אוהלים מול "הולילנד", כמחאה על השחיתות שליוותה את הפרויקט ובדרישה לפרקו, וגם עיר אוהלים בכיכר ספרא על מחירי הדירות בירושלים, וזה לא עניין אף אחד.

• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
• מדריך העסקים הגדול של ירושלים
• הזירה  של אתר "כל העיר"

את ההמשך אתם יכולים לנחש לבד. האוהלים שנפרסו בכיכר ציון לא תפסו יותר מדי תשומת לב ציבורית, אבל אוהלי רוטשילד, בהובלת דפני ליף, הפכו לתנועת המונים ולמחאה החברתית של קיץ 2011.

אגב, אנחנו הירושלמים היינו מאוד פעילים במחאה החברתית. גם בירושלים היתה עיר אוהלים. בהתחלה בכיכר צה"ל ואח"כ בגן הסוס ליד המשביר הישן. קיימנו תהלוכות והפגנות גדולות, עשינו פעולות שונות, אבל תשומת הלב הציבורית התמקדה ברוטשילד.

שאלתי את עצמי לא פעם: "למה המחאה ברוטשילד תפסה ובכיכר ציון לא?", והתשובה שלי היא פשוטה: כי כיום תל אביב היא המרכז הכלכלי ותרבותי של ישראל, את זה כולם יודעים. אבל תל אביב היא גם מרכז העניינים של התקשורת, כי אנשי התקשורת רובם גרים שם, עובדים שם, ולכן מסקרים את מה שקורה להם מתחת לבית. פשוט, ככה זה עובד.

הדמיית פרויקט 'הכניסה לעיר' (הדמיה: פרחי צפריר אדריכלים)

בחזרה ל-2018. עיריית ירושלים משליכה בימים אלה את כל יהבה על פרויקט ענק, יש שיאמרו גרנדיוזי, של "רובע הכניסה לעיר", במסגרתו ייבנו בכניסה לעיר, בין התחנה המרכזית לצומת המלונות וביטוח לאומי, 24 בניינים, כולל 9 בניינים בגובה 36 קומות, ובסך הכל כחצי מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ועוד.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

על פניו, זה אחד הפרויקטים האסטרטגיים ביותר שאפשר לקדם בירושלים בימים אלה. כידוע, שטחי תעסוקה מכניסים לעירייה ארנונה רבה, והמיקום האטרקטיבי ליד תחנת הרכבת החדשה מתל אביב, התחנה המרכזית ותוואי הרכבת הקלה הופך את האזור לבעל פוטנציאל למשוך עסקים רבים ולייצר פעילות כלכלית שכל כך נדרשת לעיר.

אבל…

לא פשוט בכלל למלא חצי מיליון מ"ר. כל רמת החייל בתל אביב זה פחות מחצי מיליון מ"ר בנוי, וזה אחד ממוקדי ההיי-טק הגדולים והפעילים בישראל, שלא לדבר על העולם. תחשבו כמה קשה יהיה לעירייה, שמנסה למצב את הכניסה לעיר כמרכז היי-טק, ובו בזמן להמשיך לפתח את הר חוצבים (מ-350,000 מ"ר ל-650,000 מ"ר) ולהקים פארק היי-טק בגבעת רם ליד האוניברסיטה (60,000 מ"ר).

פרויקט הכניסה לעיר (הדמיה: דגן פתרונות ויזואליים מתקדמים)

אני מציעה לנו לחשוב טיפה יותר רחב. לא הכל זה היי-טק. זוכרים את התקשורת, שיושבת בתל אביב? בואו נעלה אותה לירושלים. כיום ערים שונות סביב גוש דן, ובראשן ראשון לציון ומודיעין, נלחמות על מנת למשוך אליהן גופי תקשורת כמו תאגיד השידור הציבורי וקבוצות ואחרות. לנו יש עליהן כמה יתרונות בולטים: ראשית, חוק "ירושלים בירת ישראל" מחייב את חברות החדשות של הטלוויזיה לשבת בירושלים. שנית, בעוד כמה חודשים נהיה במרחק חצי שעה ברכבת חדישה ונוחה מלב תל אביב. ושלישית, איפה עוד אפשר לקפוץ לאכול קובה חמוסטה במסעדת "עזורה" בשוק מחנה יהודה, ואז להמשיך ברגל לכנסת לסקר ישיבה סוערת של ועדת הכספים?

הכניסה לעיר יכולה להיות מקום מושלם לתקשורת הישראלית, אם רק נפעל לכך וניצור עבורה את התנאים הנכונים. וכשהתקשורת תשב כאן, חלקה גם תחיה כאן. ואז היא גם תסקר את מה שקורה כאן, מתחת לבית. בפעם הבאה שתקום כאן עיר אוהלים, מחאה חברתית חשובה אחרת, או כל דבר שכיום מצליח לתפוס כותרות בתל אביב, תהיו בטוחים שכל עם ישראל ישמע, יראה וידבר על זה. ירושלים תוכל לבסס את מעמדה כמרכז העניינים הציבורי, כיאה לעיר הבירה של מדינת ישראל.

מירב כהן (צילום: אורן בן-חקון)

מירב כהן,

מנכ"לית Crowd Action – סטארט אפ המסייע לצרכנים, לשעבר חברת מועצת העיר,

תושבת ירושלים.