דויד, בן 3.5: "למה המן רצה להשמין את היהודים? ולמה יש רק משלוח בנות?".
ההתרגשות לקראת חג פורים מתחילה בימים אלו. כולנו מתכננים תחפושות עבור הילדים. נמצא את עצמנו מחפשים בחנויות או באתרי קניות סיניים. פעם בתקופת האבן, לא היו קונים תחפושות, אלא היו מכינים אותן בבית. ילדה אשר רצתה להיות פרח קיבלה חצאית מתוקנת מאמא, וכתר של פרח מנייר קרפ. והיא היתה מאושרת! ילד אשר רצה להיות רופא קיבל חולצה לבנה עם כיסים מאבא, על הפנים ציירו לו שפם, ומצינורית וקרטון הכינו לו סטטוסקופ והוא היה מאושר!
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- הזירה של אתר "כל העיר"
ילדים אשר רצו תחפושת מקורית מצאו דרכים לעשות זאת. זוכרים את "שום דבר"? ההורים היו עוטפים את הילד בעיתוני 'דבר' והכינו לו חגורה מראשי שום. מי שרצה להתחפש לאבא אבן, היה מתלבש כמו אבא ומחזיק בידו אבן. היו גם ליצנים מגוונים, מלכים ומלכות, היו מכשפות ודמויות מאגדות ילדים, רקדניות והמון קאובויים.
כיף להתחפש, וגם חשוב להתחפש. חג פורים מזמן לנו את האפשרות לשנות את צורתנו לרגע, באמצעות התחפושת. עם לבישת התחפושת, ילדים מתאחדים עם הדמות שאותה לבשו. התחפושת היא ביטוי לעולם הפנימי הנפשי, לעולם הפנטזיה. ההכנות לקראת התחפושת מביאה את הילדים לציפייה והתרגשות רבה ליום בו יהפכו את עורם ויגשימו משאלת לב כמוסה. התחפושת עוזרת לילדים להשיג משהו אשר ביום יום אינם מצליחים להשיג: כוח, יופי, אומץ, אם אני פוחד אני אסלק את הפחד דרך תחפושת וכך יוכל להתמודד. תנו להם להיות יפה, חזק, לוחם, קוסם…
יחד עם זאת עלינו ההורים לזכור, כי יש ילדים שלא ירצו להתחפש. חלקם פוחדים ונבהלים מהתחפושות. התחפושות והמסכות מסתירות את הזהות המוכרת. האם אני נשאר דויד? חשוב להזכיר לילד כי הוא נשאר דויד והיום בפורים הוא גם שוטר או חייל או ספיידרמן. ילדים אחרים יסרבו להתחפש בגלל מבוכה או בושה. עם סרבני התחפושות, כולל אלה שיתחרטו רגע לפני היציאה מהבית. לא כדאי להתווכח ולא להכריח. שימו לילד שני אביזרים בתיק. תגידו לו שאם יחליט אז הוא מוזמן ,והילד יתמודד בכוחות עצמו ויהנה מהאמון שאתם נותנים בו.
זה חג פורים וזה הזמן להיות חופשיים ולהשתטות. תנו לילדים לבחור.
חג פורים בירושלים (צילום: אורן בן-חקון)
רוצים להישאר מעודכנים?
אולי כהורים היינו מעדיפים לראות את ילדינו מזדהים עם דמויות נאות ובעלות אופי נעים ולא אלים, אבל זיכרו כי הילדים שלנו אינם הזרוע השלישית שלנו. לא אנחנו מתחפשים – אלא הם. את חוויית ילדותינו לא נתקן דרך חווייה מחודשת על גב הילדים שלנו. חשוב שהילד יבחר מתוך עצמו ומתוך עולמו שלו, ואנו נוכל להתעניין ולשאול – מדוע בחר במה שבחר, ואיך זה עבורו להיות שוטר, מלכה או פרפר. אל תשפטו ואל תכפו, אך יחד עם זאת שימרו על הערכים שלכם ושל משפחתכם.
חג פורים בירושלים (צילום: אייל אשוש)
אני זוכר כיצד הנהלת בית הספר של ילדיי החליטה כי אין להתחפש באופן חשוף מידי ואלים מידי, והילדים כעסו. אכן כן זה מבאס ומכעיס, אבל יש ערכים ויש חוקים, מי שקובע בבית זה ההורים ומי שמחליט בבית הספר זה המורים, כך שעל הגבולות והערכים שומרים גם בפורים.
חג פורים הוא הזדמנות נהדרת לעשייה משפחתית משותפת, בהכנת התחפושת ומשלוחי מנות. גם לנו המבוגרים מגיע להשתטות, להתחפש ליום אחד, לחזור להיות ילדים. כדאי לערוך תחפושת משפחתית ביחד – זו הנאה צרופה.
ולמה לא יבוא פורים פעמיים בשבוע? וטוב שכך אחת לשנה, כדי שנוכל להיזכר בהיפוך גורל היהודים מעצב לשמחה, ונזכור את אסתר המלכה אשר החליפה זהותה מול המלך אחשוורוש ולא סיפרה את מוצאה, כדי להציל את העם היושב בשושן הבירה.
שיהיה לכולכם חג שמח ומבדח,
אבי מור (צילום: פרטי)
אבי מור – "סופר דדי",
מטפל ומנחה הורים ומשפחות בגישת מיכל דליות,
מתגורר בירושלים.
משפחת כהן בקעה
אבי יקר .למדנו אצלך בהנחיית הורים ואין עליך .תודה לעיריית ירןשלים אשר הפיקה לנו סידרת מפגשים מעשירים ומעניינים איתך .פורים שמח