פעם אמר לי מישהו שאם אני רוצה לחוות חוויה של פעם בחיים, הוא ממליץ על צניחה חופשית, בלי מצנח… השבוע, רגע אחרי המשחק מול מכבי חיפה, נזכרתי באותה הלצה עם מסר לא מבוטל.
בכל מה שקשור לפן המקצועי בית"ר היא קבוצה מלהיבה. אולי המלהיבה והמעניינת בליגה. היא נמצאת מרחק נגיעה מהפסגה, שחקניה כבשו הכי הרבה ובגלל שהיא גם לא חזקה הגנתית, במשחקיה יש הכי הרבה שערים, דרמות ומהפכים. בקיצור, תענוג לעיניים.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- הזירה של אתר "כל העיר"
נכון, אין כדורגל מתוכנן, הנעת כדור משובחת או עמידה טקטית מרשימה, אבל אין ספק שמשחקיה של בית"ר העונה הם חוויה. יכולת אישית משובחת, מגוון רחב של אופציות בחלק הקדמי ומשחק מעבר מאוד מהיר, מבטיחים שבסופו של דבר החניכים של בני בן זקן יכבשו. וזה יכול לקרות בכל רגע נתון. גם, ואולי בעיקר, כשהקבוצה לא מתפקדת.
זו הסיבה למשל, שכמעט מדי משחק הקהל כבר מאבד סבלנות, מוחא על המשחק האנמי, מתחיל לקלל, ודווקא אז, כשנראה שהעסק הולך להתפוצץ, מגיע משום מקום השער הראשון, נותן קצת שקט לשחקנים שרושמים עוד ניצחון, ובסופו של דבר, במקום לקבל בראש, כולם מרעיפים שבחים לבני בן זקן וחניכיו על עוד משחק טוב.
זה לא קורה במקרה. יש הסבר מקצועי פשוט לכך שבבית"ר 2018 סביר יותר שהקבוצה תכבוש דווקא כשהיא פחות שולטת במשחק. לצהובים קשה לשחק מול מי שמסתגרת מאחור, לא משאירה להם שטח ויוצאת למתפרצות עם מספר מצומצם של שחקנים. נגד מכבי נתניה וקבוצות הליגה השנייה בגביע למשל. קשה לצהובים כי הם פחות מתוכננים מבחינה קבוצתית. שחקניה צריכים שטח וחללים בהגנת היריב כדי להביא לידי ביטוי את היכולת האישית.
לבית"ר קשה גם לשחק נגד מי שלוחץ אותה מאוד גבוה. מכבי תל אביב ובאר שבע למשל. אך אם הוא יאבד את הראש, יזניח את החלק האחורי וידלל אותו, כמו מכבי חיפה למשל, בית"ר תחגוג. הפעם כי יהיה לה קל לצאת להתקפות מעבר מהירות המבוססות שוב, על יכולת אישית טובה של שחקנים בודדים. שחקנים שהופכים אותה ללא צפויה ואטרקטיבית.
עידן ורד בתחילת העונה, איתי שכטר, אנתוני וארן, חן עזרא ומדי פעם גם ז'ורז'יניו, אריק סאבו ומרסל הייסטר, מאיימים על השער. הם בכושר אישי מצוין וכל אחד בתורו שומר את בית"ר במאבק על התארים.
האם זה יספיק בישורת האחרונה? קשה מאוד להעריך איך יתנהל הפלייאוף העליון כשכל הגדולות יפגשו זו את זו, אבל דבר אחד בטוח: מחכה לנו חוויה. אם זה גם יסתיים באליפות ו/או גביע, זו תהיה חוויה של פעם בחיים. כי בינינו, כמה פעמים ראיתם קבוצה לוקחת צלחת למרות שהמאמן לא מאמן, הבעלים לא בעלים, האוהדים לא מעודדים והניהול על הפנים?
תגובות