בית"ר-קטמון-נורדיה-הפועל. הספורט הירושלמי בשיאו, כפי שמעולם לא היה.
קבוצות הספורט הירושלמיות תמיד התאפיינו בהתנהלות קצת שונה לעומת הקבוצות האחרות בארץ – יחס מיוחד מהתקשורת (לרוב לרעה), קברניטי נבחרות בולטים וייצוא שחקנים לרמות הגבוהות ביותר בארץ.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- הזירה של אתר "כל העיר"
בית"ר. בסוף השבוע האחרון לבנו נצבט ונקרע עם יוסי בניון על ההשפלה חסרת התקדים שהעביר אותו אלי טביב.
תמוה מאוד בעיני איך אדם חכם כטביב, במקום להעצים את גדול שחקני ישראל (לדעתי) ולהפוך אותו לאליל במועדון הירושלמי המוביל, אולי אפילו לגרום לו להישאר כאן גם לאחר הפרישה ממשחק פעיל ולהעניק מעט מהידע שלו לדור הבא, החליט ככל הנראה לתת ליוסי הרגשה שהוא לא רצוי, ולשחרר אותו כאחרון שחקני סגל הקבוצה.
אם בית"ר שאפה להגיע חזרה לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי, המקרה הזה שם חותמת על כך שזה לא יקרה כל עוד טביב אוחז במושכות ומנהל את הקבוצה כעסק למטרות רווח בלבד. איפה הנשמה?
הפועל ירושלים בכדורגל. הפועל בכדורגל, או מה שנשאר ממנה, היא סיפור קרקס מהלך, לא פחות ולא יותר. לא מעט פעמים הונחו על שולחנו של יוסי סאסי הצעות לקניית הקבוצה, ירידות הליגה מבישות ושביתות השחקנים סתמו את הגולל על מועדון העבר המפואר שהיום אין ממנו זכר.
קצת אירוניה? הפועל ירושלים של פעם היא זו שבזכות מכירת שחקנים בנזיד עדשים ירדה לתהום והתחילה את סוף הדרך של עצמה.
ומי למד את הלקח? מסתבר שאלי טביב, שאצלו ערך המכירה של שחקן כזה או אחר הוא המניע המרכזי לקנייה/מכירה של שחקנים טובים ככל שיהיו או הכי אהודים ביציעים של טדי, למר טביב זה לא משנה.
ובזמן שבבית"ר ובהפועל מתעסקים עם בעלים בלתי אפשריים, קבוצות האוהדים הירושלמיות מפיחות בספורט המקומי רוח חיים.
הפועל קטמון. קטמון מהווה איזשהו אי של שפיות, למרות שבגילוי נאות הייתי ונשארתי אוהד הפועל המקורית, אך בכל הנוגע להתנהלות – אני מלא בקנאה בקבוצת האוהדים ששנה אחרי שנה מגלה ניהול תקין ואחריות מקצועית.
לעומת זאת, בכל הנוגע לחלומות האיחוד בין האחיות האדומות התברר בקיץ האחרון כי גם מה במה שנראה כמו גן עדן יש צרות, וראשי הקבוצה חלוקים בדעתם בנושא. שיהיה ברור, כל עוד לא יתבצע איחוד בין הקבוצות שתיהן לא יצליחו להטביע חותם ברמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי.
נורדיה. מה נשאר? רק להתגאות במיזם שנקרא "בית"ר נורדיה". אף אחד לא יכול להתחייב שההתמסחרות לא תגיע גם אליה, אבל נכון להיום פשוט תענוג להסתכל על העצמאות של הקבוצה הזאת בשילוב מדהים של כל גווני הקהילה, וללא שום יומרות להחליף את בית"ר המקורית, אלא רק להוות אופציית אהדה נוספת לאוהדי הכדורגל בירושלים.
איך אומרים אצלנו בחבר'ה?
הגיע הזמן לדרבי ירושלמי!
איציק תורג'מן,
בן 30, ירושלמי כל חיי,
נשוי לרותם, אבא לאיתי בן ה-4 ולמאור בת השלושה שבועות,
מתגורר בשכונת גילה,
בנו של מ"מ וסגן ראש העיר מאיר תורג'מן.
תגובות