הגיע התקופה הזאת בשנה, בה כל אמא סובלת מדפיקות לב מואצות, סחרחורות, מיגרנות והתקפי קוצר נשימה.
תקופת ההרשמה למסגרות.
על פניו, בסך הכל, נשמע כמו משימה הגיונית. מסגרת חינוכית שתלמד ותעשיר את ילדינו, תקנה להם כישורי חיים וחברה, ותגן עליהם בזמן שאנחנו נצא לעבוד ולהביא פרנסה לבית. גלגל החיים.
אז למה בכל זאת קשה לנו לשחרר? כי עמוק בפנים אנחנו יודעים שבחרנו להיות הורים, כדי שנזכה אנחנו לגדל את האפרוחים ולא לסמוך על מישהו שיעשה זאת עבורנו. בעיקר שעם סיפורי הזוועות בשנים האחרונות קשה מאוד למצוא את המקום המושלם, בו גם הלב וגם השכל רגועים. ולא חלילה שאין מקומות כאלה, יש בשפע, פשוט צריך להשכיל ולמצוא אותם ולהספיק לשריין בהם מקום.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לכל הטורים של מיכל פישמן-רואה ב"כל העיר"
אז מודה – אני שותפה לקשיים האלו כאמא, אבל אם יש משהו שמצליח להצחיק אותי בתקופות האלו, זה פוסטים לחיפוש מסגרות בפייסבוק, שאימהות חשות כאילו רק הן בבעיה הזאת. לדוגמא:
"מחפשת לנסיך שלי מסגרת. מקום שבו יקבל את מלוא תשומת הלב, שירגיש נאהב ויחובק כל הזמן, שיחזור אליי נקי ומטופח כמו ששלחתי אותו, שלא יצטרך להלחם על תשומת לב, שיהיו לו מרחבים, בפנים ובחוץ, שיוכל לישון מתי שירצה ולשחק כשבא לו. שהמשחקים יהיו ברמה גבוה, והציוד עשיר. ובקיצור לא מתכננת להתפשר, כי בשביל יורש העצר שלי המסגרת צריכה להיות לא פחות ממושלמת".
תכלס, חלומה של כל אמא, אבל הגיע הזמן להתעורר. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. לא בוחרים לילד מסגרת על סמך המלצות אינטרנטיות של אנשים זרים. זה נכון וחכם להתעניין, לבדוק ולמצוא את המקום האידיאלי לילד, אבל צריך לסמוך על האינטואיצה האימהית בהחלטות כאלה.
וכן, זה אומר לאסוף שמות של מסגרות, ואז לקום מהמחשב ולצאת לבחון אותם בעצמנו. במסגרות עירוניות יש ימים פתוחים, וכדאי להקפיד ולהגיע בהם כדי להתרשם מהמקום. צריך לזכור שימים אלו אחרי הכל נועדו להציג את ההשגיות ומהווים איזו במה מרכזית בהצגה שנתית. מעבר לכך, הקפידו בעיקר בגילאים קטנים בהם הילדים עוד לא יכולים לשתף מה עובר עליהם, הגיעו בשעות לא שגרתיות. תצפתו והאזינו מחוץ למסגרת על התנהלות הצוות בחצר ובגן, על דרך הדיבור וההתנהגות מול הילדים.
רק בידיים שלנו נמצא המפתח לזהות מה נכון ומה לא.
ומניסיון, לאוו דווקא גננת של 30 שנה טובה יותר מגננת חדשה. לפעמים דווקא החדשה מלאת רעיונות, חדשנות ומוטיבציה לטוב ביותר, לעומת גננת ותיקה ומקובעת שחושבת שיודעת הכל הכי טוב. בקיצור אין חוקים מוגדרים מלבד תחושה אמיתית שלנו.
מה שאני מקווה להעביר לקוראות/ים היום, הוא המסר לסמוך על עצמך בכל הנוגע לילדך. לא ללכת בעקבות סיסמאות, ולא להתקבע רק בגלל המלצות.
אתם הורים. האמינו בעצמכם! בחרתם לגדל ילדים – זה אומר שאתם יכולים! הרשמה קלה ובטוחה.
תגובות