כמה שבועות לאחר שבחור צעיר התחיל לעבוד במקום עבודה חדש, הוא נקרא לפגישה אישית עם המנהל הראשי של המשרד. "אתה אמנם מספק את הסחורה, אבל מה חשבת לעצמך?", שאל המנהל את העובד הצעיר שלא הבין על מה המהומה, "בראיון העבודה סיפרת לנו שיש לך ניסיון של חמש שנים בתחום ועכשיו גילינו שזאת בכלל העבודה הראשונה שלך אי פעם". "אה זה… ובכן", השיב העובד הצעיר, "במודעת הדרושים שלכם היה כתוב שאתם רוצים עובד עם דמיון".
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
בן זקן אולי לא מאמן גדול. הוא גם מבוקר מעט לדעתי ולא חף מטעויות בניהול משחקים, אבל, וזה אבל גדול, המון מאמנים מנוסים היו כושלים היכן שהמאמן הצעיר של בית"ר מצליח.
אפשר לומר עליו הכל, אבל מהרגע הראשון בטדי הוא ידע להתעלם מרעשי הרקע, להתמקד בעשייה ולנטרל את הלחץ. יש בו, בבן זקן, משהו קר רוח ושליו. אפשר לראות ולשמוע את זה בראיונות שהוא מעניק בכלי התקשורת השונים. הוא לא משנה קו בהתאם לרוח, הקללות, או היציאות של המראיינים רק כדי למצוא חן בעיני אנשים מסוימים. הוא הולך עם האמת שלו, ועד עכשיו האמת הזו מנצחת.
זו לא ערובה לשרוד בבית"ר של אלי טביב, אבל זה מלמד המון על האופי של האיש. בן זקן לא מאמן עם שם או רזומה, אבל הוא חזק מנטלית. וזה מה שקבוצה כמו בית"ר צריכה.
לא פלא שאנחנו שומעים יותר ויותר שחקנים יוצאים להגנתו, מחבקים אותו ומעצימים אותו. לא פלא שהוא מצליח להנפיק מהם, כל אחד בתורו את המיטב. לא פלא שלמרות החסרונות של עידן ורד, דוד קלטינס ו/או כוכב כזה או אחר, אין נפילה בתוצרת. לא פלא שלמרות כל הקללות מהיציעים הוא ממשיך בשרשרת הניצחונות.
בית"ר לא מלהיבה, אבל כובשת הכי הרבה בליגה. הקבוצה לא חזקה, אבל לאחרונה בקושי סופגת. היא לא מרשימה, אבל נמצאת במרחק נגיעה מהמקום הראשון. זה שמוביל לתואר שלא ראינו כאן המון זמן. ואנחנו מדברים על המחזור ה-17, מספיק זמן כדי לקבל אומדן ולשפוט את הדברים.
אז מה אני בעצם רוצה לומר? כן, בניגוד לרוח הנושבת מהקהל ולבוז שהוא מקבל אפילו מפרשנים ואנשי מקצוע, בני בן זקן הוא לטעמי האיש החשוב בבית"ר. לא חן עזרא, איתי שכטר, דוד קלטינס, וארן או פריירה. אפילו לא כחילה. הם כולם טובים ותורמים את חלקם, אבל על כל זה מנצח בן אדם אחד צעיר, חסר ניסיון וממש לא מושלם, אבל כזה שיודע להתמודד עם הלחץ ובעיקר לא לקרוס.
לכן, במקום טביב כבר הייתי יוצא לתקשורת ומגבה את המאמן שלו קבל עם ועולם ואפילו מציע לו חוזה לשנה נוספת.
לצערי זה לא יקרה. למה? תרשו לי לסיים בבדיחה ברוח הבעלים: מנהל חברה כינס את עובדיו בחדר הישיבות וקרא חגיגית: "השנה שחלפה היתה מוצלחת במיוחד בזכות העבודה הקשה שלכם, בשל כך אני נותן לכל אחת ואחד מכם צ'ק על סך 5,000 שקלים כבונוס". העובדים הריעו משמחה ומחאו כף. "ואם תמשיכו השנה לעבוד טוב כמו שעבדתם בשנה שחלפה", המשיך המנהל, "אז גם אחתום עליהם".
תגובות