אין הורה שלא חווה את הדילמה. שבוע עמוס ומעייף, בשילוב מקרר ריק, ורגע בלתי נמנע של הצורך להחליט אם אפשר לשרוד כך עוד יום, או לקחת את הילדים לסופר ולסיים את המטלה. ההיגיון הבריא אומר, עדיף להמתין עוד יום. הרעב אומר, אין עוד יום.
ואז אנחנו מנסים ליצור מזה חוויה, ובהתאם לגיל מתכננים מיזעור נזקים.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לכל הטורים של מיכל פישמן-רואה ב"כל העיר"
כשהם ממש קטנים, אנחנו משכנעים את עצמנו שנושיב אותם בכסא של עגלת הסופר עם חטיף, ונתקתק את הסופר. בפועל, הם יפתחו את כל החטיפים בעגלה, ועוד לפני שנסיים חצי רשימה, העגלה תראה כמו אחרי מסיבת סטודנטים שיכורים והילדים יזעקו לשמיים ויתפתלו בניסיון לרדת מהעגלה. כשתחזרו הביתה תחליטו שזאת פעם ראשונה ואחרונה שהלכתם עם הילדים לסופר.
כעבור שנה תשכחו את הטראומה, ותאמרו לעצמכם "הם גדלו" אפשר ללכת ולשדר להם אחריות. נעמיד אותם בתוך העגלה ונטיל עליהם את מלאכת סידור המוצרים שאנחנו מגישים להם. הילדים אכן עפים על המשימה הזאת. בדיוק ל-4 דקות. 4 דקות של הספק ארגון מרשים, שיכלול הוצאת כל הפריטים מהשקיות וסידורם בעגלה בצורה שתהיה הגיונית רק לילדים. ואם תעיזו לפקפק ביכולות הסידור שלהם, תזכו לזעקות שבר שיריצו אליכם נציגי רווחה מודאגים. בשלב הזה תוותרו על המשך הקניות, ותגשו לקופה כדי לסיים כבר וללכת הביתה.
כשתחזרו הביתה תחליטו שזאת בהחלט הפעם האחרונה שהלכתם עם הילדים לסופר.
כעבור שנתיים, תשכחו גם מההחלטה הזאת. ותרגישו גאוני הדור בשיעור לכלכלה מתקדמת. את ההכנה תתחילו מהבית, ותתנו לילדים להכין את הרשימת קניות שאתם מקריאים להם, תקציבו להם "דמי בזבוזים" של מספר שקלים לבחירתם, ותצאו לדרך בתחושה שניצחתם את המערכת. הכניסה לסופר רק תחזק את התחושה שאכן משהו טוב מתחיל עכשיו. הם יבקשו להוביל את העגלה, יטפסו לסדר את המצרכים בתוכה, ימשיכו להסיע אותה במעברים, ואתם תנשמו לרווחה שהגעתם לנחלה.
ואז, רגע לפני סיום הקניות, בזווית העין, הם יראו דבר מה שיגרום להם לאבד ריכוז, ושם אתם אבודים. זה יכול להיות מתקן כדורים, מקרר ענק ואפילו ערימת נייר טואלט. אתם לא תדעו לצפות את זה לפני שיהיה מאוחר מידי. הילדים כבר ידהרו עם העגלה אל עבר ההמון, יטפסו לראש מגדל השימורים, ואתם תנסו לאתר אותם לפי זעקות ההמונים שיכללו הברקות כמו: "של מי הילדים האלו?" "איזה חינוך זה?" ובעיקר "אין לכם בושה?".
אז רק תזכרו שילדים הם ילדים, הם לא מתכננים להיות רעים הם פשוט קצת שובבים.
ולאנשים לצערנו תמיד יהיו משפטים ביקורתיים. אז תמשיכו להיות יצירתיים, בסוף בטוח מגיע היום שהם אשכרה עוזרים.
תגובות